מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח לאומי: הכרה בפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תשובה: "עבודות שמפעילות לחץ חזק על הגיד המכופף של האגודל תורמות להתפתחות ליקוי זה. ניתן לכן להגיד בסבירות שמעל 50% כי יש קשר סיבתי כלשהוא בין עבודתו למחלה זו". שאלה: אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם ניתן לומר שהליקויים הרפואיים מהם התובע סובל עקב העבודה נגרמו על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר ובלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויים הרפואיים (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)? תשובה: "מנגנון התרומה של העבודה הוא בנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה למחלתו". שאלה: ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה של התובע השפעה משמעותית על הליקויים (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)? תשובה: "לא מדובר כאן בלחץ על איזור הגיד כמו בהרמת משא כבד שאחוז ע"י האצבעות. בהחזקת והפעלת ג'וי-סטיק אין העברת כוחות ולחצים דומים. להערכתי תרומת העבודה אינה משמעותית והיא פחותה מ 20%". התובע הגיש בקשה לפסילת המומחה הרפואי ולחילופין להורות לד"ר אנג'ל להתייחס לחוות דעת מטעם מומחה של התובע.
יצוין, כי בהתאם להילכת סיטרוק של ביה"ד הארצי (בר"ע (ארצי) 7293-06-13‏ המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב סיטרוק, 29.8.13): "רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה. השפעה משמעותית הנה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים". תשובה: "אינני מבצע עיבוד סטטיסטי לנתונים אלא מתייחס לספרות הרפואית בכללותה, לניסיוני הקליני ולנסיוני בעריכת חוות דעת שנים רבות. בחוות הדעת הערוכה על ידי מתאריך 14.6.2022 ציינתי כי על פי התאור העובדתי והתיק הרפואי התובע הנו יליד 1968, ועוסק כמנופאי בנמל אשדוד בין השנים 2010 – 2017. הנני מציין כי התובע עבד במשרה מלאה, 7 ימים בשבוע במשמרות של 8 שעות ביום. במסגרת עבודתו נידרש התובע לאחוז באופן קבוע תוך הפעלת לחץ בידיות עם הידיים לצורך ביצוע תנועות לכל הכיוונים. ידיות המנוף קפיציות ורוטטות ועל כן היה על התובע לאחוז בהן בחוזקה לאורך כל שעות עבודתו. בחוות הדעת ציינתי כי להבנתי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין הליקוי בסבירות של מעל 50%. לאחר שקבעתי מסקנה זו ציינתי כי ניתן להבנתי לקבוע כי מנגנון הפגיעה בנוגע לתיסמונת התעלה הקארפלית בידיים דו צדדי הנה מקרוטראומה וכן כי ניתן להבנתי לקבוע כי לתנאי עבודת התובע השפעה משמעותית על הופעת תיסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי, השפעה בשיעור של מעל 20%". בתאריך 26.12.22 הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלת הבהרה נוספת לד"ר יפה במסגרתה ביקש ממנו להתייחס לאמור בחוות דעת ד"ר אנג'ל לעניין מאזן ההשפעות.
...
לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות ד"ר יפה לעניין מאזן ההשפעות.
סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, מצאנו לקבוע כדלקמן: התביעה להכרה בתסמונת אצבע ההדק ובשינויים הניווניים ביד שמאל כפגיעה בעבודה נדחית.
משהתביעה התקבלה בחלקה, מצאנו לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתו של התובע, להכיר בפגיעה במרפקים ובכתפיים, כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה על פי הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
תדירותן אינה חייבת להיות קבועה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע[footnoteRef:6] השאלה, אם הוכחה תשתית עובדתית המחייבת יישום הלכת המקרוטראומה, היא שאלה שבעובדה.
...
דיון והכרעה לאחר ששמענו את עדותם של התובע והעד מטעמו, ועיינו בכלל המסמכים שהונחו בפנינו, אנו סבורים כי התובע לא הניח תשתית מספקת למינוי מומחה רפואי יועץ לבית הדין.
אמנם הציג התובע סרטונים, המתארים לשיטתו את עבודתו, אולם לא מצאנו ליתן לסרטונים אלה משקל כלשהו משנערכו לצורך המשפט ולצורך ההדגמה בלבד, מבלי שהוכח בפנינו כי הפעולות המתוארות בסרטונים בוצעו על ידו ובאיזה רצף ותדירות.
אשר על כן, משלא הוכחה תשתית לכאורית לפעולות חוזרות ונשנות, התביעה להכרה בפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה, נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הלכה היא כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך של מקרוטראומה יש להוכיח: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הנה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהנן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובילבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (ר' עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999)(להלן: "עניין יניב"), ר' גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה דב"ע לו 213 (2000)).
...
גם בכל הנוגע לתכיפות הפעולות, הרי שכל פעולה מתבצעת בתדירות שונה ולא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להיכח פעולה חוזרת ונשנית שנעשה בתדירות מספקת בכל יום עבודה.
משכך לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל התובע להכיר בפגיעות של התובע כפגיעות בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק ,במסגרת עבודת התובע כזגג רכב.
משכך התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] ביום 16.8.21 פנה פקיד התביעות בנתבע להתייעצות עם רופאת המוסד, ד"ר שרית חן, מומחית לרפואה פנימית, בלשון זו: "לצורך החלטה בתביעה אודה לך על קבלת חוות דעתך בקשר מדובר באיש מזגנים שעבד כמתקין 35 שנה טוען לבעיה בבירכיים כתוצאה מישיבה על הבירכיים, עליה על סולם והרמת משאות. מבחינה עובדתית אין ראשית ראיה למקרוטראומה לענין הבירכיים. מציין בחקירתו כי היה מרכיב מזגנים בכריעה פעמיים או שלוש בחודש כלומר כשהיה מתקין מזגן נמוך. כמו כן ציין כי היה עולה על סולמות בפועל היה עולה אך עומד על סולם זמן ממושך ולא עולה ויורד בסדרתיות. מכאן, שלא ביצע עבודה עם פעולות חוזרות ונישנות ואף לא הוכח מחלת מיקצוע של כריעה על הבירכיים. ביצע עבודה מגוונת. אבקש לסכם את התיק מבחינה רפואית מה האבחנה ממתי החל לסבול מהברכיים". ד"ר חן השיבה בתגובה כי קיימת איבחנה למחלתו של התובע מ- 1.12.14 ולאור שלא מתקיימים תנאים מתאימים להכרה בפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, המליצה לדחות את התביעה[footnoteRef:6].
נפסק כי "הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות: "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" ר' עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח, (22.12.14) ר' גם עב"ל (ארצי) 67448-01-19 רפאל גבאי - המוסד לביטוח לאומי (12.07.2020); עב"ל (ארצי) 53896-05-22 עדי אביטל - המוסד לביטוח לאומי (08.01.2023).
...
בנסיבות הללו לא מצאנו כי יש בסרטון כדי לשנות מקביעותינו לעיל.
במסגרת עדותו, גם בענין זה התובע לא מסר נתון ממנו ניתן לגבש מסקנה עובדתית, לכן סרטון זה רק מחזק את המסקנה כי מדובר בפעולות המשתנות בהתאם למקום ביצוע העבודה והתנאים באתר העבודה הספציפי.
] לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לשם הכרה בפגיעה כתאונת עבודה על דרך המקרוטראומה על המבוטח להוכיח שבמהלך עבודתו נגרמו לו אנספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזר, שהוא כשלעצמו אינו ניתן לאבחון, עד שהצטברות נזקים זעירים אלה הביאה לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו.
...
דין הטענה להידחות.
על יסוד האמור עד כה אנו קובעים שלא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית מספקת לפגיעה על דרך המיקרוטראומה בצווארו.
לאור האמור – התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו