יש לשים לב גם לעובדה שהועדה לא הקלה עם המשיב, נהפוך הוא, הועדה עצרה את דיונה וביקשה את המשיב לחזור ולהתייצב בפנייה, על מנת לבחון פעם נוספת את הפגימה בגבו ורק לאחר הפניית הועדה לתעוד הרפואי ושמיעת טענותיו של המשיב היא קבעה את אשר קבעה בישיבתה מיום 2/5/21 תוך שהיא מתייחסת לכלל ההיבטים הרפואיים עליהם מלין המערער כנגדה בעירעור זה.
הועדה מצאה בהגינותה לציין, כי אין כל סיבה להפחית בגין מצב קודם וכי לא קיימת עדות לנזק משמעותי בעמוד שדרה מותני אך כי הייתה מודעת לשינויים נווניים בגובה 1S-3-4L.
לנוכח כל האמור לעיל והיות חוק הביטוח לאומי, חוק סוצאלי הבא להטיב על העובדים כדוגמת המשיב, מתבקש בית הדין לקבוע כי מיתקיים הקשר הסיבתי בין התאונה והנכות שנקבעה למשיב בגבו וכי אין מקום להפחית מנכותו זו בגין מצב קודם ולקבל את החלטת הועדה כלשונה.
המסגרת הנורמאטיבית
בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לידון בשאלות משפטיות בלבד כאשר לא אחת נפסק, כי עליו לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999).
...
יש לשים לב גם לעובדה שהוועדה לא הקלה עם המשיב, נהפוך הוא, הוועדה עצרה את דיונה וביקשה את המשיב לחזור ולהתייצב בפנייה, על מנת לבחון פעם נוספת את הפגימה בגבו ורק לאחר הפניית הוועדה לתיעוד הרפואי ושמיעת טענותיו של המשיב היא קבעה את אשר קבעה בישיבתה מיום 2/5/21 תוך שהיא מתייחסת לכלל ההיבטים הרפואיים עליהם מלין המערער כנגדה בערעור זה.
הוועדה מצאה בהגינותה לציין, כי אין כל סיבה להפחית בגין מצב קודם וכי לא קיימת עדות לנזק משמעותי בעמוד שדרה מותני אך כי הייתה מודעת לשינויים ניווניים בגובה 1S-3-4L.
לנוכח כל האמור לעיל והיות חוק הביטוח לאומי, חוק סוציאלי הבא להטיב על העובדים כדוגמת המשיב, מתבקש בית הדין לקבוע כי מתקיים הקשר הסיבתי בין התאונה והנכות שנקבעה למשיב בגבו וכי אין מקום להפחית מנכותו זו בגין מצב קודם ולקבל את החלטת הוועדה כלשונה.
ובכל הקשור להחלטת הועדה שלא לנכות מצב קודם - כפי שתואר לעיל, המשיב פעל בדיוק בהתאם לאשר דרשה ממנו הוועדה, עת התייחס למסמכים הרפואיים שהטרידו את הוועדה (המסמכים משנת 2017) והיא לאחר שבחנה את המסמכים קבעה את שקבעה - קביעה רפואית המבוססת על הבדיקה הרפואית שעשתה ואשר אין מקום להתערב בה.
בכל הנוגע לבדיקת ה-CT משנת 2020, הרי שבדיקה זו היתה לפני הוועדה והיא אף התייחסה אליה במפורש בישיבתה הראשונה, כאשר גם בדיקות משנים קודמות היו לפניה שהרי תיקו של המשיב היה לפניה ולכן, לא מצאתי לנכון לקבוע, בנסיבותיו של תיק זה שנפל פגם משפטי מהותי בכך שהוועדה לא התייחסה לבדיקה משנת 2017 ולא השוותה אותה לבדיקה משנת 2020, שכן מקביעתה ניתן להבין מדוע הגיעה למסקנה אליה הגיעה כאשר אחד הנדבכים החשובים לקביעתה, אותם מצאה לציין, בנוסף לממצאי בדיקתה הקלינית, היתה העובדה שמאז התאונה, להבדיל מהתלונה משנת 2017, לא חזר המשיב לעבודתו הפיזית.
לסיכום
לנוכח האמור לעיל ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם משפטי מהותי בהחלטת הוועדה המצדיק את קבלת הערעור ועל כן הריני מורה על דחייתו.