חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח לאומי ערעור על תוספת נכות לפי פריט 39(3)

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 12.2.18 אשר קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 43% ,בהתאם לפריטי הליקוי המפורטים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (20% לפי 34(ב)3, 10% לפי 6א-ב, 20% לפי 39(1)ב1.
בעיניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק". עיון בהחלטת הועדה מעלה כי בועדה ישב מומחה בתחום הנפשי אשר ערך למערער בדיקה קלינית רלוואנטית ולאחר הפעלת שיקול דעתה המקצועי, קבעה הועדה את שיעור הנכות לפי פריטי הליקוי המתאימים למצבו הרפואי של המערער.
...
המשיב טען כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ועל כן יש לדחות את הערעור.
הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, כמפורט להלן.
עם זאת, עמדת המשיב מקובלת עלי הואיל ועצם התאמת פריט הליקוי מהווה יישום בפועל של הקריטריונים הנדרשים בהתאם לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה.
סוף דבר – מאחר ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 35634-03-20 14 ספטמבר 2020 לפני: כב' השופט אלכס קוגן המערער לביב מולא ע"י ב"כ: עו"ד סמיר מולא המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל פסק דין
הועדה הקשיבה לדברי ב"כ המערער, לפיהם הוא "חוזר על נימוקי הערר – מערערים על גובה הנכות בגב התחתון, על אי מתן נכות בבירכיים, אי מתן נכות בעיניין הליקויים בשתי הכליות." הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בזו הלשון: "מבחינה אורתופדית: מתהלך בעזרת מקל הליכה, מסוגל להתרומם על עקבים ואצבעות, בעמוד שדרה מותני צלקת ניתוחית שטוחה, לא רגישה, באורך 17 ס"מ, מבחן שובר בכיפוף לפנים – 3 ס"מ עם עוית מותנית קלה
הועדה עיינה בחוו"ד עור ואורולוג ומאמצת את המסקנות" בפרק 10 לפרוטוקול קבעה הועדה למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 39%, החל מיום 1.7.19 בגין ליקויים אלה: הפרעות במתן שתן – 5% לפי פריט ליקוי 23(2)(א)(I-II); יתר לחץ דם – 0% לפי פריט ליקוי 9(3)(א); הגדלת ערמונית – 0 % לפי פריט ליקוי 23(2)(א)(I); מ/א ניתוח גב – 20% לפי פריט ליקוי 37(7)(ב); טינטון – 10% לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(II); לובן כרוני – 10% (מנופה) לפי פריט ליקוי 80(2); ברך ימין – 10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב).
עוד נטען, כי על הועדה היה לקבוע נכות בגין קיבוע הגב לפי פריט ליקוי 37(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").
...
נכות בברך שמאל – שגתה הוועדה בכך שלא קבעה למערער בפרק 10 לפרוטוקול נכות בגין ברך שמאל, הגם שבבדיקתה הקלינית מצאה נכות בברך זו. טענות המשיב דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפעולתה המצדיקה התערבות.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה, בחוות דעת יועציה ובכלל החומר שבתיק, וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות.
לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח בפני, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין.
לאחר שעיינתי בהחלטת הוועדה ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי אמנם הוועדה שגתה במסגרת החלטתה בציון הברך בגינה הוענקה הנכות, אולם שגיאה זו תוקנה כבר בגוף ההחלטה וברשימת הנכויות המפורטת בסעיף 10 לפרוטוקול, דבר המלמד כי המדובר בטעות קולמוס, שאין בה כשלעצמה כדי להצדיק השבת העניין לפתחה של הוועדה.
סוף דבר על יסוד כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.9.12 (להלן: הועדה), אשר קיבלה את תביעת המערער להחמרה וקבעה לו תוספת של 5% נכות יציבה החל מיום 29.1.12 לפי פריט 39(3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).
דיון והכרעה סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 קובע כי "החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין איזורי". בית הדין לא יתערב, לפיכך, בממצאיה הרפואיים של הועדה הרפואית לעררים, אלא אם יתברר כי חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, היתעלמה מהוראה המחייבת אותה וכיוצ"ב (עב"ל 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213 (1999)).
...
באשר לשיעור תוספת אחוזי הנכות בגין ההחמרה במצב כתף שמאל – מפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה בדקה את המערער, עיינה בחומר הרפואי שצירף לרבות צילום עדכני של כתף שמאל מיום 6.8.12, והגיעה – תוך מתן הנמקה ראויה לכך – למסקנה רפואית לפיה קיימת החמרה בשיעור 5% במצב הכתף.
לאור זאת שוכנעתי כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה בנקודה זו. באשר לצוואר – תביעת ההחמרה הוגשה כאמור ביחס לכתף שמאל בלבד, והוועדה לא נדרשה לפיכך לדון ולהכריע ביחס לפגיעה בצוואר.
סוף דבר – נוכח כל האמור לעיל, לא הוכח פגם משפטי בדרך התנהלותה של הוועדה מיום 13.9.12, ולפיכך דין הערעור להידחות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 59125-09-22 ניתן ביום 02 דצמבר 2022 המוסד לביטוח לאומי המערער אריה גולדשטיין המשיב בפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט אילן סופר בשם המבקש - עו"ד כפיר אמון, עו"ד דוד דיין בשם המשיב - עו"ד חנן נקש פסק דין
סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (סגן הנשיא צבי פרנקל; ב"ל 61439-02-22), שבו היתקבל ערעור המשיב על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן - הועדה), אשר קבעה כי אין להפעיל בעיניינו של המשיב את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרכת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן – התקנות).
הועדה היתכנסה ביום 2.6.2020 וקבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור של 24%, לפי פריטי ליקוי 48(2)(ב) שעניינו כאמור לעיל (20%) ו-39(3) שעניינו נקע של עצם הבריח ללא הגבלת תנועה (5%), מיום 1.10.2017.
הועדה כמו גם ועדת הרשות לא התייחסו לטענות המשיב בעיניין תוספת ותק, דרגה וכיוצ"ב. פסק דין זה הוא מושא בקשת רשות העירעור שבפני.
...
בנוסף, קביעת הוועדה (אשר אימצה את המלצת וועדת הרשות), לפיה מצבו הרפואי של המשיב מאפשר לו לשוב לעבודתו ולעיסוקו "כפי שהייתה לפני הפגיעה", היא קביעה מקצועית, אשר בית הדין לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים חריגים[footnoteRef:4], אשר לא מצאנו כי אלו מתקיימים בעניינו.
] נוסף על האמור, אין בידי לקבל את טענות המשיב כי הוועדה לא התייחסה להשגותיו מיום 11.11.2021.
סוף דבר - הערעור התקבל כך שפסק הדין האזורי מבוטל וערעור המשיב על החלטת הוועדה נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 12036-12-22 13 מאי 2023 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין המערער אלירן דוד ע"י ב"כ: עו"ד טל נוי (סיוע משפטי) המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורי כץ פסק דין
בהערכת נכות של ד"ר אפשטיין מיום 24.4.202 הוערכו ליקוייו של המערער כדלקמן: 20% בגין הפרעת חרדה לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן- התקנות).
דיון והכרעה בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מוסמך בית הדין לידון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות.
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובטענות הצדדים במסגרת הדיון מיום 1.3.2023, מצאתי כי דין הערעור להידחות.
להלן אנמק קביעתי זו. טענת המערער לפיה הוועדה התעלמה מהאבחנה של הפרעה אפקטיבית, ומהאבחנה של הפרעה דו קוטבית - נדחית.
סוף דבר - בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה ובהחלטתה, ועל כן אין מקום כי בית הדין יתערב בה, והערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו