ביטוח חבות מעבידים בגין תאונת עבודה

לפניי תביעה לניזקי גוף בעילה לפי פקודת הנזיקין, שהגיש התובע כנגד מעבידתו ומבטחתה בביטוח חבות מעבידים בגין תאונת עבודה.

...

לכן המסקנה הסופית שיש להטיל אחריות מלאה על המעבידה ואין להטיל אשם תורם על התובע.

סיכום לסיכום, נזקיו של התובע מסתכמים בסך של 235,362 ₪.

לכן אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 166,213 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ וכן הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

לפניי תביעה לניזקי גוף בעילה לפי פקודת הנזיקין, שהגיש התובע כנגד מעבידתו ומבטחתה בביטוח חבות מעבידים בגין תאונת עבודה.

...

על יסוד אלו אני סבור שיש לפסוק פיצוי גלובלי בשיעור של 5,000 ₪.

סך כל נזקי התובע לאחר ניכויי מל"ל 341,631 ₪ סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובע את הסך של 341,631 ₪ וכן את הוצאות התובע (אגרה, עדים וחוות דעת).

כמו"כ ישלמו הנתבעות לתובע שכ"ט עוד בשיעור 20%+ מע"מ. ניתן היום, י"ג שבט תשפ"א, 26 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

לצורך הכרעה בתביעה, וקודם לבירור עצם התאונה והנזקים שנגרמו ממנה, יש להכריע בשתי שאלות סף. השאלה הראשונה היא האם חברה הביטוח מושתקת מלטעון שפוליסת חבות המעבידים אינה חלה על התובע בגין מועד הכפירה בכיסוי הבטוחי, ואילו השאלה השנייה היא האם התובע אכן שותף יחד עם אביו במכון הפיזיותרפיה.

ביום 21.10.20 הגישה הנתבעת תחשיב נזק מטעמה ובו ציינה כי התובע הוא שותף במכון הפיזיותרפיה בו נפגע אולם בתחשיב הנזק לא העלתה הנתבעת טענות באשר להסרת הכסוי הבטוחי עקב עובדה זו. ביום 6.9.22 הוגשה בקשת מנורה מבטחים לביטוח בע"מ להתפטר מייצוגו של הנתבע 1, בגין מידע שהגיע לידיה עקב איסוף חומר במוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה נוספת מיום 6.7.2014.

...

לטענת הנתבעת 2, מנורה מבטחים לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") יש לדחות את התביעה כיוון שפוליסת חבות המעבידים, המיועדת להעניק כיסוי ביטוחי לעובדים בעסק, אינה מכסה את התובע שהיה שותף בעסק עם אביו.

הנחיית המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 קובעת : "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה" ("דיני ביטוח", ירון אליאס (מהדורה שניה, 2009) עמ' 899-900).

לפיכך איני מקבלת את עדותו בפני כי לא ידע שהוא שותף אלא לאחר תחילת התביעה, ומתוך כך יש להסיק כי תשובתו לשאלון שהפנתה אליו הנתבעת באשר למעמדו כשכיר או עצמאי הייתה מטעה במתכוון.

מר ברזני העיד כי הוא לא התערב באופן שבו חולקו הכספים בין התובע לנתבע 1 או במשיכות הכספים, אלא עסק רק בדיווח לרשויות המס: ".... אני קיבלתי דיווחים חודשיים על לגבי הכנסות, הוצאות, את הדיווחים לשלטונות. את חשבון הבנק איך שהם ניהלו אני לא הייתי מעורב בזה, לגבי המשיכות הכספיות ביניהם, אני לא צד לזה, זה עסק עצמאי זה לא הנהלת חשבונות כפולה, זה שיקולים שלהם כמה הוא מושך כל חודש. הייתה עליה בהכנסות הוא משך יותר, הייתה ירידה בהכנסות -הוא משך פחות. אני לא מנחה את האנשים איך למשוך כסף, לא בתיק הזה ולא בשום תיק אחר. אני אחראי לדווח דיווחים מדויקים ונכונים לשלטונות על סמך החומר שאני מקבל.

לאור האמור, אני קובעת כי חברת הביטוח אינה חייבת בנזקי התובע שהוא שותף ב"מכון ירושלים לפיזיותרפיה" ואני דוחה את התביעה.

הנתבע אחראי לכך שלא היה מעקה בטיחות ושלא נקשר על אף שמדובר בעבודה בגובה, הוא זה שהורה לתובע לנסות לתקן את המכונה, והוא גם זה שאחראי לכך שלא קיים ביטוח חבות מעבידים שיכסה את ניזקי התאונה שבנידון והוא גם זה שאחראי לכך שאין לחברה שום יכולת כלכלית לפרוע חובותיה, הוא זה שרוקן אותה מכל נכסיה.

כתוצאה מהנפילה נפל ונחבל באופן קשה"; בחודש ספטמבר 2017 אף אישרה החברה כי התובע הפסיק לעבוד בחברה ביום התאונה, עקב תאונת עבודה בה נפגע (עמ' 166 לכתב התביעה).

ישנם טעמים נוספים שמכוחם מצאתי שאין לתת אמון בגירסת הנתבע: הנתבע טען כי הניח, בתום לב, שקיימת פוליסת ביטוח חבות מעבידים של איילון שכן במקרה של תביעה אחרת, של עובד אחר שניפגע בעבודה, איילון הכירה בקיומו של כסוי בטוחי, והפנה לת.א. (שלום י-ם) 16835-08-18 ע.ע. נ' איילון; "אני אומר שהיא לא נתנה (כסוי בטוחי, ב"י)? ת. אני אומר לך שכן" (עמ' 23 ש. 1-4) ובכן, התביעה נגד חברת איילון נדחתה, לבקשת התובע, ללא צו להוצאות, ביום 9.9.2020, כשנתיים וחצי לפני ישיבת ההוכחות ולמעלה משנה לפני שהנתבע חתם על תצהירו, ולאחר שבכתב ההגנה, איילון כן הכחישה קיומה של פוליסה כאמור.

...

שכרו של התובע במועד התאונה, צמוד להיום עומד על כ- 6,250 ₪ ולכן אני קובעת לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 382,500 ₪, ובצירוף הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בסך של 48,000 ₪ (במעוגל).

לסיכום, כלל נזקי התובע מוערכים, במעוגל, בסך של 800,500 ₪ ניכויי מל"ל הנתבע הגיש חוות דעת אקטוארית, בה שוערכו תגמולי המל"ל אותם קיבל ויקבל התובע בסך כולל של 474,907 אותם יש לנכות מסכום הפיצוי לו זכאי התובע.

לסיכום: הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 325,593 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט בסך 15,000 ₪ (הסכום מגלם את כל ההוצאות, לרבות שכ"ט שני המומחים הרפואיים ואגרות בית משפט).

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 24.12.1992, בעקבות תאונת עבודה שארעה לו לטענתו ביום 27.2.2017 במסגרת עבודתו כפועל אצל נתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת), בעת בניית בית פרטי בן שתי קומות ביישוב ניצן שליד אשקלון.

התביעה הוגשה נגד הנתבעת-המעסיקה ונגד נתבעת מס' 2, אשר ביטחה אותה במועדים הרלוונטים לתאונה בביטוח חבות מעבידים.

...

בשקילת כל האמור לעיל מצאתי לנכון להעמיד את בסיס שכרו של התובע לצורך חישוב הגריעה מכושר השתכרותו על 6,000 ₪ בערכי היום.

מכל האמור לעיל עולה, כי מהפיצוי לתובע יש לנכות את תגמולי המל"ל הרעיוניים, אותם זכאי היה לקבל לו היתה נקבעת לו במל"ל, בנוסף על הנכות שנקבעה, נכות נפשית בשיעור של 10%, כקביעתו של מומחה בית המשפט.

כיוון שהנתבעות לא צירפו לסיכומיהן חוות דעת אקטואריות עדכניות - ומן הראוי היה כי יעשו כן - אני מורה להן להגיש חוות דעת עדכניות בתוך 7 ימים.