בנוסף, שלחה קרנית במסגרת ת.א 37540-01-14 הודעה לצדדי ג', צד ג'1 סאפי, אשר נהג ברכב במועד התאונה (הוא גם כאמור הנתבע 1) וכן כנגד צד ג'2, אחיו של סאפי, ודיע איוב (להלן:"ודיע") (סאפי וודיע יכונו להלן ביחד גם:"צדדי ג'"), שהיה לטענתה, במועד הרלוואנטי לתובענה הבעלים הרשום ו/או הבעלים ו/או המחזיק ו/או מתיר השמוש ו/או מי שלא נקט באמצעים סבירים למניעת נטילתו ו/או מניעת השמוש ברכב מבלי שהיה לרכב ביטוח תקף על פי פקודת ביטוח רכב ו/או מבלי שהביטוח שהיה לו בעת הארוע כיסה את השמוש והחבות הנדונים.
משכך, אין לקבל טענה כללית כי בשים לב ליחסי החברות בין סאפי לתובע ולמנוחים ושאר הנסיבות, ניתן להסיק כי מי מהם ידע כי הרכב נעדר ביטוח או כי השמוש ברכב נעשה ללא רשות, ואיני סבור כי הוכח שחל בעניינינו סעיף 7(2) לחוק הפיצויים, ומכאן שאין לשלול זכאותם של התובע ושל המדינה לפצוי בגין התאונה מכוח סעיף זה.
המסקנה היא איפוא, כי התובע והמנוחים לא ידעו עובר לתאונה שהרכב היה ללא ביטוח או שהשימוש ברכב נעשה ללא רשות, ובנסיבות אלו זכאים התובע והמדינה לפצוי מהנתבעים, בהיתחשב גם בכך שהנתבע 1 זנח את הגנתו בסוגיית החבות בסיכומים מטעמו.
מעבר להוצאות הרפואיות עבור תרופות, טיפולים והשתתפות עצמית, נגרמו להם הוצאות אדירות בנסיעות ארוכות לבתי חולים ולמוסדות רפואיים לצורך מעקבים ובדיקות, וזאת מעבר להסעתו לכל מיני מקומות כדי להרגיעו מהלחצים בהם הוא נתון (סעיף 21).
...
נוכח האמור לעיל, גם בהתעלם מנטלי ההוכחה, ניתן להגיע למסקנה כי ודיע, הבעלים של הרכב התיר את השימוש בו לאחיו מבלי לדאוג לכיסוי ביטוחי ולפיכך קמה לו חובה כלפי קרנית מכוח סעיף 9(א), 9(א)(2) וסעיף 7(6) לחוק הפיצויים.
לסיכום
צד ג' 1, סאפי, נהג ברכב במועד התאונה ללא כיסוי ביטוחי.
צד ג' 2 (אחיו של צד ג'1), ודיע, הוא הבעלים של הרכב והמחזיק בו כאשר שוכנעתי כי הוא התיר לסאפי לנהוג ברכבו ככלל לרבות במועד התאונה, גם כאשר לרכב לא היה ביטוח.
