ביטוח בריאות למי שאינו תושב ישראל

הגם שמעמדו של אדם כ"תושב ישראל" מהוה תנאי בסיסי לתחולה של מרבית ענפי חוק הביטוח הלאומי ואף של חוקים אחרים בתחום הבטחון הסוצאלי בישראל, כמו סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות, המושג "תושב ישראל" לא זכה להגדרה סטאטוטורית אלא הוגדר ופורש בפסיקה (ראו עב"ל (ארצי) 386/99 אילנה דונייבסקי – המוסד לביטוח לאומי (12.12.2002) (להלן – פס"ד דונייבסקי)) .

כפי שציינה סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין: "סיגנון החיים משתנה. הניידות גוברת. יש להיתחשב בכך, בעיקר כאשר מדובר בבטחון סוצאלי ובמשנה עוצמה כאשר מדובר בקיצבת זקנה. רבים נודדים מארצם בגיל מבוגר מסיבות שונות ... לאור שינוי העתים יש להגמיש גם את דרישת התושבות לעניין זכויות מתחום המשפט הסוצאלי ובעיקר באשר לקיצבת זקנה. לכן נשקל גם מתן קצבת זקנה למי שהיה תושב ישראל אך מתגורר בחוץ לארץ עת הוא מגיע לגיל המזכה בקיצבת זקנה". *(עב"ל (ארצי) 273/03 דוידי – המוסד לביטוח לאומי (27.6.2004)).

...

אנו מקבלים גרסתו באשר לניהול חשבון בנק בישראל ומתרשמים כי התובע מנהל פעילות שוטפת בחשבון זה. באשר לשיעור שהייתו בארץ, עסקינן בתובע בגיל מעל 70 שנים, שחי מפנסיה וקצבת אזרח ותיק (לפחות עד חודש אוקטובר 2019, כפי שעולה מנספח ג3 לכתב התביעה), ילדיו גדולים, בת זוגו מתגוררת ועובדת בהונגריה ובשהייתו שם היא מטפלת בו יפה והוא מרגיש שם כמו בשוויץ.

בנסיבות אלו אנו קובעים כי לא היתה הצדקה לשלילת תושבות התובע בישראל בתקופה הרלוונטית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

כן נטען כי המוסד המשיך לגבות דמי ביטוח ודמי בריאות למרות טענתו כי אינם תושבי ישראל.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק מצאי כי דין הבקשה להדחות.

החלטת בית הדין האזורי מושא הבקשה שלפני מפורטת ומנומקת, ולא שוכנעתי כי יש סיבה המצדיקה להתערב בה. מעבר לאמור אדגיש את הטעמים הבאים: המבקשת עצמה מציינת כי עברה להתגורר בחו"ל לאור העובדה שבעלה עזב את הארץ בשנת 2016 ועבר להתגורר בחו"ל; טענת המבקשת לפיה היא מצויה בחו"ל לצורך טיפול בבעלה לא נתמכה בראיות; חרף המצויין בשאלון התושבות משנת 2017 לפיו בחודש יוני 2017 תחזור המבקשת להתגורר בישראל הדבר לא קרה; התיק קבוע להוכחות ליום 30.6.21, כך שממילא צפויה הכרעה בתיק העיקרי תוך זמן קצר; טענת המבקשת לענין העדר יכולת להתחסן אינה ברורה, מתשובת המוסד עולה כי היה באפשרות המבקשת להתחסן, והמבקשת בתגובתה לא סתרה ענין זה ואף לא טענה כי לא התחסנה בפועל.

] לאור האמור, הבקשה נדחית.

עניינה של תביעה זו הוא בהחלטת הנתבע כי עובד התובעת איננו תושב ישראל החל מיום 11.9.2009, ובקשת התובעת לקבלת החזר דמי הביטוח ודמי ביטוח הבריאות ששולמו עבורו.

הסמכות לאשר ביטוח על פי סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי למי שנשלח מטעם מעביד ישראלי לעבודה בחו"ל מעל חמש שנים, היתה עד כה בידי סמנכ"ל הביטוח והגביה ומנהל אגף הביטוח הבריאות.

...

אנו סבורים כי אין לקבל את טענת התובעת לפיה לא ביקשה היתר להמשך העסקתו של העובד בחו"ל והמשך הכרתו כתושב ישראל, שכן בעצם המשך ביצוע תשלום מצידה במשך כלל התקופה גילתה דעתה לעניין זה. יצוין כי לא נעלם מעיננו כי החוזר שהוצג הינו מיום 2.5.2011.

לאור כלל האמור אנו סבורים, שבנסיבות עניינו, קבלת טענות התובעת מעוררות קושי רב ויש לדחותן.

סוף דבר התביעה נדחית.

הטענה כעת היא כי הסעד הרלוואנטי שנותר לאחר החלטת הנתבע מיום 21.5.2020 מקורו בעילה נזיקית בשני עניינים: סכומי הכסף המגיעים לתובע בגין גמלת אזרח ותיק ממאי 2014 ועד ליום 1.6.2019 וכן סכומי הכסף שנאלץ התובע להוציא לשם רכישת ביטוח בריאות במסלול המיועד למי שאינו תושב ישראל.

...

במקרה דנן, באתי לכלל מסקנה כי התביעה הנדונה אינה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, ואני מורה על העברתה לבית האזורי לעבודה בתל אביב, שלו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה.

בבקורת צולמו האשרות של העובדים (מא/1) אשר שהו במפעל (מא/2) וניתנו למאשימה המסמכים (הסכם בין הנאשמת לחברת ביאטוס ניהול משאבי אנוש בע"מ, מיסמכי העסקה של העובדים, תלושי שכר ואישורי ביטוח בריאות) (מא/3).

הנאשמת ידעה כי העובדים אינם תושבי או אזרחי ישראל (מא/8, מא/9).

...

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, הריני להודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מהמיוחס להם בכתב האישום.

הכרעה לאחר ששמעתי את עדות מר קובי מזרחי, מפקח הגירה מ-9/2014 ואת עדות הנאשם 2, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לזכות את הנאשמים.

נוכח כל האמור - אני מזכה את הנאשמים מכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.