מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביזיון בית משפט: העלמת נכסים

בהליך תיק לאיתור (תל"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת יצחק, חלק מנכסי העזבון המגיעים לו נמכרו, הועברו או הועלמו בדרכים אחרות על ידי משה (ויצחק אף מיפרט מספר נכסים ספציפיים בהקשר זה במסגרת תגובתו לבקשת המבקשים למתן הפסיקתא), כך שנוצר כעת מצב שכבר אין ביכולתו לזכות באותם נכסים שנפסקו לטובתו.
כעת, כאשר חלפו 30 שנה מאז מתן פסק הבוררות; כאשר התגלעו סכסוכים רבים בין משה לבין יצחק באשר לחלוקת העזבון; כאשר לטענת יצחק העביר משה לעצמו נכסים שלא כדין אשר לפי פסק הבוררות היו אמורים לעבור ליצחק; ואף קיימות ראיות לכאורה המצביעות על היתנהגות זו מצד משה, כגון דברי הבוררים עצמם בפסק הבוררות השנייה מיום 17.4.85, בו העבירו ליצחק נכסים וזכויות אשר נקבעו לטובת משה בפסק הראשון כפצוי על כך שמשה והגב' גלצר לא ביצעו את ההעברות מידיהם לידי יצחק בהם חויבו בפסק הראשון, ואף הודיעו באמצעות בא-כוחם, כי כלל אינם מכירים בתוקף פסק הבוררות ובסמכות הבוררים; וכן, פסק דינו של כב' השופט בזק נגד משה בבקשת ביזיון בית המשפט שהגיש יצחק; בנסיבות אלו, מדובר בשיהוי חמור שיש לייחס לא רק למשה אלא אף לילדיו, לאור התלות בין זכויותיהם.
...
ברם, מקובלת עלי טענת יצחק כי יש לדחות מכל וכל את טענת המבקשים כאילו שזכות הילדים בנכס נשוא הפסיקתא הינה עצמאית ואינה קשורה למעשיו או מחדליו של משה מעת מתן פסק הבוררות ועד היום.
מסקנה זו מתבקשת גם לגופו של עניין, שכן, בלי התחשבנות מעודכנת בכל הקשור לחלוקת העיזבון, אי אפשר היום לדעת האם אכן מגיעות לילדים זכויות כלשהן, או שמא כבר העביר משה לידיו הוא את מלוא חלקו בעיזבון ואף יותר מזה, כך שלא נשאר כל עודף שיש להעביר לילדים.
אשר על כן, אין אלא לדחות את בקשת המבקשים למתן פסיקתא כפי שהוגשה (בשלישית), והיא נדחית בזה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 36940-03-12 כהן ואח' נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' 14 למאי 2019 לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן החייב יעקב כהן המשיבים .1 כונס נכסים רישמי תל אביב .2 שי הולנדר גרוס, עו"ד 3. נטו מלינדה סחר בע"מ (הנושה) ב"כ החייב: עו"ד שוקי שועלי ב"כ הכנ"ר: עו"ד מיקי ויינגרטן ב"כ הנאמן: עו"ד גל גצל ב"כ הנושה נטו מלינדה סחר בע"מ: עו"ד גולדשטיין החלטה
ההליך הזה עושה פארסה מהחוק, זה פשוט ביזיון בית המשפט ושל הנושים".
הם מצרפים קולם לעמדת הנאמן, כי החייב העלים נכסים וכספים תוך שימוש בבנו ובתו כתריס ומגן, ושנים רבות זכה להגנה תוך שהוא משלם רק 500 ₪ לחודש, סכום שהועלה ל- 2,500 ₪ אך לאחרונה בהחלטתי מיום 7.11.2018.
...
סיכום: מן המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן: ההליך יישאר על כנו, אך ורק לתועלת הנושים.
העש"אות שהגיש החייב נדחות בזה.
המזכירות תמציא עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים – החייב, הנאמן והכנ"ר. הנאמן ידאג להמצאת עותק החלטה זו לידי ב"כ הנושים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 16(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כי יינתן צו כונס נכסים וצו חפוש רק כאשר "קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה" או "לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן". עוד טרם העיגון הנורמאטיבי המתואר לעיל, הוכרה סמכותו של בית המשפט ליתן צו "אנטון פילר" בפסיקה.
עם זאת, סרוב מצדו מהוה ביזיון בית המשפט, ועלול לשמש ראייה כנגדו.
כפי שהובהר בהחלטה בה נעתרנו לבקשת המשיבה תוך מתן הצוו במקרה דנן, לטעמינו הכלל המנחה את בתי הדין הוא שצו מסוג זה יינתן בזהירות רבה ורק במקרים שהוכח חשש ממשי להשמדת ראיות, כמו גם עמידה בתנאים הנוספים שמציב החוק: חפוש ותפיסה של נכסים שהופקו תוך כדי ביצוע העוולה או כאשר קיים חשש להעלמת הראיות; חשש סביר ששהייה עד לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לגרום למבקש נזק חמור ו/או להעלמת נכסים.
...
בסעיף 23(ב) להחלטה מיום 13.9.16 נכתב: "שנית, שוכנענו כי מדובר לכאורה ב"סודות מסחריים" של טריגו, שהושגו על ידה במהלך עבודתה מרובת השנים, וכי זהו נכס ממשי מוגן.
ביום 14.9.16 הוגשה בקשת המשיבה להארכת מועד לביצוע הצו, בכפוף לאישור משטרת ישראל, עד ליום 19.9.16 ובית הדין נעתר לבקשה.
סוף דבר הבקשה לביטול צו הכינוס - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר על נימוקיהם ועל נספחיהם, ונוכחתי כי מתקיימים התנאים הדרושים למתן סעד זמני כנדרש בתקנות 95 ו- 111 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובכלל זה קיומן של ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת התביעה, וכן בהתקיים צורך – לאור הנסיבות המפורטות בבקשה ובתצהיר – במתן צו כנוס נכסים זמני אירעי להבטחת קיומו התקין והיעיל של ההליך ובצוע ראוי של פסק הדין לכשיינתן לטובת המבקש, במידה ויזכה בתביעתו, ולאחר ששקלתי את מאזן האינטרסים של הצדדים ונוכח החשש מפני העלמת הרכבים על ידי המשיבים או מי מטעמם, , ולאחר שהבאתי בחשבון כי המשיבים חלק קטן מן התמורה המוסכמת, נחה דעתי כי מתקיימים התנאים למתן צו כנוס נכסים זמני.
בטרם כניסתו לחצרים שבהם יימצאו הרכבים, ימסור הכונס לאחראי על החצרים, לאדם שנגדו ניתן הצוו או לאדם הנחזה להיות בגיר אחר האחראי מטעמו, את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצוו, ערוכה לפי הנוסח בטופס 8 שבתוספת הראשונה לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן יידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, אם אפשר, ובדבר זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו הכונס בשפה ברורה את משמעות הצוו, וכי סרוב לאפשר את ביצועו מהוה ביזיון בית משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.
...
המבקש יפקיד התחייבות עצמית ללא הגבלה בסכום להבטחת פיצוי המשיבים בגין כל נזק שייגרם להם כתוצאה ממתן הצו, וזאת אם תפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת ואני מאשר בזאת כי התחייבות כאמור הופקדה בתיק.
על ב"כ המבקש למסור למשיבים, במועד התפיסה או בהקדם האפשרי לאחר מכן ובכל מקרה לא יאוחר משלושה ימים לאחר כניסת צו הכינוס וצו המניעה לתוקף, העתק של כתב התביעה, הבקשה למינוי כונס נכסים זמני וכן החלטתי זו, שאם לא כן הצו יפקע מאליו.
באחריות ב"כ המבקש להמציא במיידי עותק החלטתי זו לכונס שהתמנה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

לאחר שעדיין טרם הושלמה העסקה כאמור, בחלוף כשנתיים וחצי, בדיון בבקשת הביזיון מיום 07.02.18 , ניתנה החלטת כב' הש' רוזין הדוחה את בקשת ביזיון בית המשפט תוך שבית המשפט מציין כי המחלוקות העיקריות בין הצדדים נוגעות לעיכוב תשלום יתרת התמורה ותשלומי הרבית שהצטברו במהלך השנים, בעקבות העיכוב וכן מחלוקת בעיניין הפרת הסכם המכר וסוגיית הפצוי המוסכם, עת סוגיות אלה יתבררו ויוכרעו במסגרת התובענה אשר הוגשה בבית משפט השלום בקריית גת. ( הדגשה שלי-א.ז.).
ניסיון התובעים לטעון בסיכומיהם ( ס' 29 לסיכומים) כי הנתבע 2 מעל באמון אביו ואימו המנוחים באופן חמור ביותר, נדון לכשלון באשר לא הונח בדל ראיה לביסוס טענה חמורה זו. נהפוך הוא, הנתבע 2 העיד כי בהנתן כי עסקינן בנכס השייך להוריו ביקש להזהר כפל כפליים וחשש מהתנהלות התובעים, עת לדוגמא המחאה שנתנו בסך- 200,000 ₪, לא כובדה והאמון בין הצדדים נמוג והצדדים נדרשו לסיוע בית המשפט להשלמת העסקה.
לסיום מצאתי לשוב ולציין את דברי בית המשפט ( כב' סגן הנשיא, השופט י' ברוזה ) כי שורש כל הרע בסופו של יום אשר היוה את תחילתה של הסתבכות הצדדים הנה עובדת העלמת סכום העסקה האמתי ומשכך, אין להם לצדדים אלא להלין על עצמם.
...
בנוסף לאמור מצא בית המשפט לקבוע דיון נוסף לצורך מעקב אחר ביצוע ההסדר בין הצדדים תוך קביעה כי על עו"ד חנגל להתייצב אף הוא.
סיכום התוצאה היא אפוא שהתביעה נדחית כלפי שני הנתבעים כאחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו