זוהי למעשה טענתה העיקרית של הערייה כלפי הבקשה לבזיון בית המשפט, היינו, כי אי ביצוע פסק הדין היה כתוצאה ממניעות שהקימו בעלי הדין האחרים בעתירה, ולא מפאת זילזול בבית המשפט.
...
אינני נעתר לבקשת המשיבות 2-1 ל"עיון חוזר" ולביטול הקנס הנ"ל בסך 100,000 ש"ח, שכן, אותה החלטה היא החלטה חלוטה.
ס י כ ו ם
(א) אני מחייב את העירייה לסלול את הדרך לפי הוראות פסק הדין ולפי התכנית הקיימת (במ/טר/3006), זאת עד ולא יאוחר מיום 18/3/2021, שאם לא כן, יהיה על העירייה לשם לאוצר המדינה קנס בסך 200,000 ש"ח.
(ב) על המשיבות 2-1 לנקוט בכל ההליכים המשפטיים והאחרים העומדים לרשותן על מנת להסיר את הגדר שהוצבה, אחרי יום 17/12/20, ע"י המשיב 8, כמאל חסין מנסור, על תוואי הדרך.
ג) על המשיב 8 להסיר הגדר הנ"ל עד ולא יאוחר מיום 18/2/21, שאם לא כן, ישלם המשיב 8 לאוצר המדינה, החל מתאריך זה ואילך, קנס יומי בסך 1,500ש"ח, בגין כל יום של איחור, ועד להשלמת הביצוע.