ביזיון בית המשפט במסגרת הליכי גילוי מסמכים

המבקשת עושה שימוש בהרחבת חזית על ידי המצאת סיפור לפיו היועץ המשפטי מהלך אימים על המבקשת וב"כ, צירפה לסיכומיה מסמכים חדשים שגילתה לה המשיבה במסגרת הליך גילוי מסמכים שהתרחש לאחר הדיון בבקשה והפנתה לתצהיר עדותה הראשית עליו היא טרם נחקרה.

כן נקבע כי אין אוכפים מכח הפקודה אלא צוים והחלטות שמובנן ברור: "בשל ייחודיותו של הליך זה, נפסק לא פעם כי אין אוכפים מכוח הפקודה אלא צוים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד-משמעי, לא יראו בהפרתו משום ביזיון בית-משפט. כן נקבע כי לא יהיה זה ראוי להזקק להליך מכוח הפקודה כאשר קיימת מחלוקת פרשנית בתום לב בין הצדדים ביחס להוראות הצוו אותו מבקשים לאכוף (ראו: עניין וינברג, בפיסקה 13; רע"א 6858/14 צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 9 (11.1.2015)). הלכה זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה במסגרתה ניתן תוקף להסכמות בין הצדדים (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 8 (29.3.2018))" [footnoteRef:2].

...

בענייננו, אני סבורה כי עלינו לבחון את הבקשה מנקודת מבט מהותית ולא מנקודת מבט טכנית, כאשר עלינו לבחון האם מחלקת הדוברות מופעלת על ידי עובדי המשיבה ומיקור החוץ הוא למראית עין בלבד או שמא המשיבה פעלה בהתאם להודעתה מיום 27.5.2020 וביצעה את מיקור החוץ כולל ניוד של עובדי מחלקת הדוברות לתפקידים/מחלקות אחרות במשיבה.

מכל המפורט לעיל, לאור העובדה שככל הנראה החל מ-1.9.2020 החלה המשיבה להתנהל בהתאם להצהרתה ולהתחייבותה ממאי 2019 ומכיוון שהסעד שניתן בבקשה לביזיון הוא סעד הצופה פני עתיד, אני סבורה כי נכון להיום אין טעם במתן צו לפי הפקודה כנגד המשיבה.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, היות ואני סבורה כי במועד הגשת הבקשה לביזיון הבקשה לא היתה נעדרת כל בסיס, שכן כפי שפורט לעיל יש ראיות המלמדות על כך שעובר לספטמבר 2020 המשיבה לא התנהלה בדיוק בהתאם להסכמות הצדדים, מצאתי לנכון לחייב את המשיבה בהוצאות משפט לטובת המבקשת בסך 10,000 ₪ סכום אשר יש בו כדי לגלם את מחדלי המשיבה במקרה זה ולהרתיע אותה מלבצע הפרות דומות בעתיד.

בבקשה לביטול פסק הדין טען המבקש, כי מראיה חדשה שהגיעה לידיו מהמפרקת במסגרת הליך גילוי המסמכים שקוים בבקשה מס' 108 (בקשה לחיוב המבקש בחובות החברה) התגלה לו, כי המפרקת הסתירה מידיעת בית המשפט ומידיעתו את העובדה, כי מי שנטל את מחשבי החברה היה מוחמד נור שנאס אבזאק, אחיו של יוסף שנאס אבזאק, בעל המניות בחברה.

במסגרת הדיון בבקשתו לעיכוב ביצוע טען המבקש, כי האפשרות שיוטל עליו מאסר לא ירדה מן הפרק ועל כן, הוא ביקש שתנתן החלטה המורה על עיכוב ההליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט עד למתן פסק דין בעירעור.

...

גם טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר 1- הנני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין מיום 20.4.17 ואת הבקשה לביטול ההחלטה מיום 3.10.17.

3- המבקש ישלם למפרקת הוצאות הליך זה בסך 25,000 ₪ ולכנ"ר בסך 5,000 ₪.

במקביל, הגישה קדמת עדן בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט נגד המסדר, וזאת במסגרת ההליך שאישר את פסק הבורר.

אקה טענה כי המרצת הפתיחה מעלה שאלות עובדתיות רבות ומורכבות, ובירורה יצריך הליכים מקדמיים, ובהם גילוי מסמכים ושאלונים.

...

כמו כן, אני סבורה כי הוכח במידה מספקת שאי קיומם של ההליכים המקדמיים עלול לפגוע בזכויותיה הדיוניות של אקה.

מכיוון שכך, ההליך אינו מתאים להתברר בדרך של המרצת פתיחה, ואני מורה על העברת ההליכים לפסים של תביעה רגילה.

נוכח החלטתי זו, אני מאפשרת לצדדים להשלים טיעוניהם (ככל שירצו בכך) עד ליום 16.12.2018 בשאלה האם יש מקום לאחד הדיון בהליך הנוכחי עם התביעה בת.א. 47438-07-18.

ביום 1.7.2021 הוגשה תגובת התובע להודעת הנתבעים על הגשת תצהיר גילוי מסמכים, בקשה למתן צוים למסירת מידע ומסמכים ובקשה למתן החלטה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק"), כדלקמן- "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי". כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהיתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים, מגילוי או אי גילוי המסמך.

...

ההליכים בתיק ביום 2.10.2019 הגיש התובע בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולאחר קבלת תגובות הצדדים ניתנה ביום 26.8.2020 החלטתי אשר קבעה, בין היתר, את הדברים הבאים – "בקשת התובע לגילוי מסמכים – מתקבלת ברובה, למעט הבקשה להמצאת תלושי שכר של הנתבע, מר אמיר עשור, מאת מהנדסים חדשים ומאת אלגובריקס והבקשה להמצאת דו"ח משיכות שכר/העברות/ושונות שנעשו מאת/או לבקשת מר אמיר עשור ממהנדסים ו/או ומאלגובריקס ו/או מכל חברה הקשורה במהנדסים. המסמכים יועברו בתוך 30 ימים מהיום. ככל שהמסמכים ו/או חלקם לא אותרו ו/או לא קיימים אצל הנתבעים – יש להצהיר על כך במסגרת תצהיר ערוך כדין.

כך או כך, אני סבור כי צו אנטון פילר הינו צו חריג ביותר הידוע כהליך פולשני ופוגעני המהווה כאמצעי אחרון להוצאת חומר ממחשב אישי ובנסיבות המקרה שבפני לא קיימת הצדקה להפעיל צו זה כנגד הנתבעים בהליך דנן (ראו: בר"ע 38380-03-17 טל כהן נ' טריגו חברה להשקעות ושיווק נדל"ן בע"מ, ניתן ביום 11.6.2017).

סוף דבר : החלטה זו מביאה לידי סיום את ההליכים המקדמיים בתיק דנן.

בשים לב כי דיון ההוכחות נקבע ליום 26.10.2022 ולאור העובדה כי תצהירי עדות ראשית טרם הוגשו על ידי הצדדים, אין מנוס מדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 26.10.22 למועד אחר.

עוד טוען המשיב, כי המסמכים גולו במסגרת הליך המתנהל בין הצדדים ועל פי החלטת בית המשפט שם התיק גלוי רק לצדדים ולבית המשפט.

לטענתו, הסכמת הצדדים שניתנה לה תוקף של החלטה אינה ברורה בשאלה אילו מסמכים אמורים להיות חיסויים ומקום בו החלטת בית המשפט ניתנת למספר פרשנויות היא ממילא אינה מתאימה להליך של בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

...

עסקינן בהוראת חוק המחייבת פרסום החלטה בדבר אישור תובענה ייצוגית (סעיף 25(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006), לפיה יש לפרסם "החלטת בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית, לפי הוראות סעיף 8; בפרסום לפי פסקה זו יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 14(א)". העובדה שהמשיב הגיש בר"ע על החלטתי ליתן להסכמת הצדדים תוקף של החלטה ובמסגרתה לאשר את התובענה הייצוגית, או על החלטתי שלא לבטלה, אינה משנה את חובת הפרסום.

ככל שהתובע חפץ בכך בידו להגיש בקשה למתן פסיקתא בנוסח החלטתי וככל שהוא סבור שהדבר אינו מסייע לו, בידו להודיע כי הוא מוותר על כך. זאת יעשה התובע עד ליום 14.5.23.

לאור תוצאות החלטתי זו לא מצאתי לחייב אף אחד מהצדדים בהוצאות, אולם אדרש גם לכך בבואי לפסוק הוצאות ההליך.