טענות הצדדים :
טענות הנאמן :
בתאריך 31.12.2020 הוגשה על ידי הנאמן בקשה לביטול הסכם זכרון הדברים מיום 22.10.2019, בנימוק שקיזוז החוב הכספי של "חברת דרעי" ל"חברת דוידי" בסך של 1,591,000 ₪ באמצעות מכירת דירת מגוריו של היחיד בסכום של 3,000,000 ₪, ולאחר התחייבות של המשיבים לשלם את יתרת הלוואת המשכנתא אשר רבצה באותה עת על הדירה אינה אפשרית מבחינה משפטית בהתאם לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד לבין בעלי מניותיו.
...
החייב מדגיש בסיכומיו כי המשיבים היו מודעים בזמן אמת למצבו הפיננסי הקשה וניצלו לרעה את מצבו הפיננסי, מתוך מטרה להפעיל עליו "מנופי לחץ" כלכליים ונפשיים לאחר שהגיעו לכלל מסקנה כי החברה שבבעלותו אינה סולבנטית.
המשיבים 4-5 טוענים כי סכום זה מורכב מסך של 1,002,816 ₪ נכון ליום כריתת זיכרון הדברים (ולא 1,591,000 ₪ כפי שנרשם בשוגג במסגרת הסכם זיכרון הדברים) כאשר לסכום זה יש להוסיף את יתרת תשלום הלוואת המשכנתא אשר רבצה על דירת היחיד בסך של 1,404,079 ₪ כך שבסופו של דבר "חברת דרעי" חבה כלפי ""חברת דוידי" בתום ההתקשרות בין שתי החברות סך של 1,075,605 ₪.
סוף דבר :
בסופו של יום מצאתי כי מתקיימים כל התנאים הקבועים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר על פניו מצדיקים את ביטול פעולת ההענקה, אולם בנסיבות העניין, רק בצורה חלקית, ולכן יש לקבוע כי על המשיבים להשיב לקופת הנשייה את הסכום העודף שבין התמורה המוסכמת (3,000,000 ש"ח) לתמורה בפועל (1,404,078 + 585,544), שהם 1,010,378 ש"ח.
הסכום כאמור יושב לקופת הנשייה בתוך 45 ימים מהיום, בהיעדר תשלום יפעל הנאמן להתמנות ככונס נכסים לצורך מימוש הזכויות (תוך שמירת העיקרון של השבת הסכום אשר שולם בפועל, כאמור לעיל, כתשלום ראשון מתוך התמורה).
