בחירת תניית בוררות עדיפה

לא כך לגבי המשפט שעניינו מקרה בו לא יגיעו הצדדים להסכמה לגבי בורר מוסכם, שלא הסתיים, ואולם גם בכך אין כדי לגרוע מקיומה של תניית הבוררות, שכן ממילא לא מומלץ לציין בהסכם בוררות שם של בורר, מהסיבה שיכול ויתברר בהמשך כי הוא נגוע בנגוד עניינים, או פרש מהתחום, או שיסרב לידון בתיק מסיבותיו, ואז ממילא יכול שיהיה צורך לפנות לבית המשפט בהליך של בקשה למינוי בורר.

"בכך יש כדי להגשים את העיקרון המנחה את בית המשפט בעינייני בוררות, לפיו ככלל עדיפה הפרשנות לפיה על הסיכסוך בין הצדדים להתברר במסגרת בוררות, על-פני פרשנות לפיה יש לברר את הסיכסוך לפני בית המשפט. זאת, במטרה לסכל ניסיונות להיתנער מהליכי הבוררות ומהסכמות הצדדים שלא בתום-לב" (רע"א(עליון) 1030/15 גבריאל דדון נ' יהויכין יוסף חדד (פורסם ביום 18.8.15); רע"א 1494/16 חברה ישראלית למובילים בע"מ נ' טרקס יונייטד קיום לימיטד (פורסם ביום 5.5.16)).

"לרוב ההיתנגדות לצירופו של צד שאינו חלק מהסכם הבוררות מגיעה מהצד שצורף בעל כרחו להליך בוררות לא לו ולא מבעל הדין שבחר להיות צד להסכם בוררות. היתנגדותם של המבקשים להפניית הסיכסוך לבוררות, ללא הסבר ממשי להתנגדותם זו, אומרת דרשני " (רע"א 1950/20 זוהר יפה נ' יהושע דיאמנט (פורסם ביום 10.5.20)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר שלפני, מצאתי לקבל את הבקשה.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על עיכוב הליכים כמבוקש, והעברת התיק לבוררות, בהתאם להסכמות הצדדים בהסכם עליו חתמו.

ראו לעניין זה רע"א 8613/10 כספי נ' JSC (11.10.12): "35. הסכם בוררות מבטא את הסכמת הצדדים למסור סיכסוך עתידי ביניהם להכרעת בורר המוסכם עליהם. בית משפט זה נתן דעתו פעמים רבות לחשיבות הטמונה בכיבוד הסכמי בוררות, ופעל על מנת לסכל ניסיונות להיתנער מהם שלא בתום לב. מסיבה זו יטה בית המשפט לתת תוקף להסכם בוררות בין הצדדים וכאשר יידרש ליתן פרשנות לתניית בוררות יבחר הוא, מבין הפרשנויות האפשריות, את הפרשנות לפיה על הסיכסוך בין הצדדים להתברר במסגרת בוררות על פני פרשנות לפיה יש לברר את הסיכסוך לפני בית המשפט [ראו, למשל: רע"א 853/91 בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, פ"ד מח(1) 775, 780 (1994); רע"א 4620/08 Interton Inc נ'AVR Communications Ltd ([פורסם בנבו], 1.6.2008), פסקה 22 להחלטתי]". בעניינינו נוסח ההסכם ברור וכולל מתן שירותים משפטיים נרחבים לרבות, בקשר עם סמכויות עורכי הדין שנקבעו בהסכם השתוף, ומכאן שאין אף צורך להכריע בין הפרשנויות השונות.

אך למען הזהירות וככל שהיינו נדרשים להכריע בין אותן פרשנויות, הרי שהפרשנות המעדיפה קיומו של הליך בוררות, עדיפה.

...

כפי שהובהר לעיל, נתבעים 3-24 לא הביעו כל התנגדות לכך, כי גם ההליכים כנגדם יעברו להתברר במסגרת של בוררות (ראו החלטתי מיום 17 בנובמבר 2021 אשר לאחריה לא באה התנגדות).

סוף דבר: דין הבקשה להתקבל.

אני מורה על מינויו של עו"ד יעקב כהן - ממשרד עמר, רייטר, ז'אן, טלפון 03-6019601; פקס 03-6019602 לשמש כבורר במחלוקת שבין הצדדים.

זאת ייעשה קודם כל על פי לשון החוזה, וכאשר חוזה ניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל (ס' 25 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 .

גם אם ישנה אפשרות נוספת לפרש את סעיף הבוררות, הרי שיש לבחור בפירוש המרחיב המקיים את סעיף הבוררות ולא בזה המביא לביטולו.

ככלל, בית המשפט יורה על עיכוב הליכים, כאשר קיימת תניית בוררות ומתמלאים התנאים המנויים בסעיף 5 לחוק הבוררות, אלא אם כן יוכיח התובע כי קיים טעם מיוחד לכך שהסכסוך בין הצדדים לא יידון בבוררות.

...

התנגדותו כעת מהווה חוסר תום לב. גם לאחר שנה וחצי, ב-26.5.20 המשיך התובע להתלהב ממנו והכריז: "יש לי עכשיו פסיכולוג חדש", "הרב איצקוביץ?" שואלת הנתבעת והוא משיב: "בטח, הוא ממש טוב נראה לי אני אמליץ עליו לכל החברים שלי". כשביקש להיות לבד בפגישה עם הבורר והנתבעת התנגדה - "למה שתוכל לסובב אותו?! השיב: "נראה לך שאפשר לסובב אותו, גם בו את מזלזלת?" לבורר אין קשר אישי עם בעלה של הנתבעת, התובע היה מודע ללימודי הבעל באותה ישיבה ולא ראה בכך כל פסול.

דיון והחלטה לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי טענותיהם, כמו גם בהתאם לדין הנוהג, מצאתי כי יש מקום לעכב ההליכים ולהעבירם לבוררות ולהלן נימוקיי.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת טענת הנתבעת ומורה על העברת הסכסוך לבוררות בפני הרב איצקוביץ מביתר עילית.

בין פגמים אלה מצביעה הנתבעת על כך ש: א. על אף שהתביעה נותרה כנגד הנתבעת, בחר התובע להגדיל את העמימות סביב הצדדים הדרושים להליך והוא מתייחס ל-4 חברות שונות, הפועלות במדינות שונות, לרבות הנתבעת כאל חברה אחת המכונה 'פייסבוק'.

ה. התובע ממשיך לערבב בין עסקת הרכישה המסחרית לבין העסקתו בנתבעת ויוצר חפיפה פיקטיבית בין המשא ומתן לרכישת סרוויספרנד לבין ה'משא ומתן' לקליטתו כעובד בנתבעת; ו. התובע ממשיך להיתעלם מתניית הבוררות ובררת הדין בהסכם הרכישה עליו מבקש להסתמך, ולא מספק הסבר כיצד ומדוע יש לצפות מבית הדין להתעמק בהסכם מסחרי שהנתבעת אינה צד לו, וכיצד יש באפשרותו לעשות זאת תוך היתעלמות מתניית הבוררות ותניית בררת הדין החולשות עליו.

מכאן עולה כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף.

...

עם זאת, אין בכך לטעמנו כדי להעיד, בשלב זה, על כך שתביעתו ביחס לרכיב זה אינה נובעת מיחסי העבודה נוכח נוסחו של מכתב ההמלצה שצורף להסכם העסקתו של התובע ונוסחו של מכתב הענקה כאמור לעיל וכלל האמור יתברר במסגרת ניהול התיק.

שלישית, אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת לסילוק על הסף מחמת הסכמת הצדדים להסכם הרכישה על מנגנון בירור סכסוכים ואי נאותות הפורום, שעה שהסכם העסקתו של התובע קובע כי הוא כפוף לחוק הישראלי (ר' שורה אחרונה להסכם העסקה), ומשלא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה כי עילת התביעה וסעדיה נובעות מיחסיהם המסחריים של הצדדים להסכם הרכישה, כפי שפורט לעיל.

סוף דבר על יסוד כל האמור בקשת הסילוק נדחית.

כן הפנה המשיב להוראת סעיף 13 הקובעת, כי "שכר הטירחה שיקבע הבורר, לא יפחת משכר הטירחה המגיע לעו"ד לפי אחוז שכר הטירחה הנ"ל החתום בין הצדדים...". לטענת המשיב, המבקש בחר שלא להתייחס לטענות אלה בדבר ההוראות החריגות הכלולות בהסכם שכר הטירחה ולא הציג תשובה טובה לטענות אלה.

אכן, כטענת המשיב, מדובר בהוראות בלתי חוקיות, לכאורה, המעוררות קושי רב. ברם, עצם העובדה כי בפי המשיב טענות טובות כנגד חלק מהוראות הסכם שכר הטירחה, אינה מפקיעה את תוקף ההסכם מן היסוד ואינה מאיינת את תניית הבוררות הכלולה בו. במקרה דנן, ניתן להפריד בקלות בין ההוראות בהסכם הנוגעות לשכר הטירחה המגיע למבקש ולתניית הבוררות ובין ההוראות האחרות המעוררות קושי מבחינת תוקפן.

ברע"א 4244/09 טנא הון צמיחה (קרן השקעות) נ' הולילנד קוסמטיקס בע"מ (9.6.2009) נקבע: "לא אוכל לקבל את הטענה כי כל אימת שמועלית טענה לפיה דין ההסכם בין הצדדים, בו מעוגנת אף הסכמתם לבוררות, לביטול מעקרו, תהה התוצאה המתחייבת כי לא ניתן יהיה להעביר את העניין להכרעת בורר. אומנם, נראה כי במקרים מתאימים, כאשר שוכנע בית המשפט כי עולה טענה ממשית וחזקה נגד תוקפו של הסכם הבוררות, בין אם הסכם זה הנו חלק מהסכם רחב בין הצדדים ובין אם מדובר בהסכמה נפרדת, עדיף יהיה כי העניין יתברר בבית המשפט ולא יועמד הבורר בסיטואציה בה הכרעתו בסכסוך עלולה להשמיט את סמכותו לידון בו מלכתחילה. ואולם, מרחק רב בין אמירה זו ובין קביעת כלל גורף כשם שנטען בבקשה לפניי. קביעה שכזו עלולה לפגוע פגיעה של ממש בהסדר המצוי בחוק הבוררות ובתכליותיו. משכך, במרבית המקרים, לא יהיה בטענות ממין זה בפני עצמן כדי לחייב את התוצאה כי העניין יתברר בפני בית המשפט..." ברע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומניום זכוכית ופירזול בע"מ, פ"ד נח(2) 634, נדונה השאלה אם מוסמך בורר לידון בשאלת חוקיותו של הסכם שנכרת בין הצדדים ושלגביו נטען כי הוא בלתי חוקי בהיותו הסדר כובל.

...

סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בהתאם לכך, אני מורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בפני בית המשפט קמא בשל קיומה של תניית בוררות בין הצדדים.

המשיב ישלם למבקש הוצאות בסכום של 5,000 ₪, בגין ההליכים בשתי הערכאות.