מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בחירת ח"כ מסיעת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

.] מרשימה ומפתיעה העובדה שאין מחלוקת בקרב הצדדים על דבר קיומו של נוהג לבחור לועדה לפחות חבר כנסת אחד מסיעות האופוזיציה (נוהג המכונה 'הסכמה בלתי פורמאלית' על ידי המשיבים ו'מנהג חוקתי' על ידי העותרים) (שם, פסקות 7 ו-8 לפסק דינו של השופט הנדל).
...
לקושי להיעתר למתן הסעד המבוקש במקרה דנן יש לא רק היבטים עקרוניים, אלא גם היבטים פרגמטיים מובהקים.
סוף דבר ראוי ורצוי שאחד מנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים יהיה חבר כנסת מן האופוזיציה, ואף ראוי ורצוי שנציג זה ייבחר על-ידי האופוזיציה במישרין.
אף אני סבורה כחבריי שיש לדחות את העתירות, מאחר שבנסיבות המקרה לא עלה בידי העותרים להוכיח קיומו של מנהג חוקתי בר אכיפה, ואני מצטרפת בנדון לפסק דינו המקיף של השופט י' עמית על נימוקיו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת ההסכם נקבעו הסדרים הנוגעים להסכמות פוליטיות שאליהן הגיעו הסיעות, ובכללן הסכמה על הקמת ממשלת חילופים דו-גושית ופריטטית; עגון מוסד ראש הממשלה החלופי; הגדרת תקופת כהונת הממשלה לשלוש שנים שניתן להאריכה לארבע שנים, ומתוכן – תקופת חרום של חצי שנה ולאחריה תקופה של "ממשלת אחדות"; קביעת מנגנון קבלת החלטות בממשלה ביחס לחקיקה ובנוגע למינויים של נושאי משרה שיש לאשר את מינויים בממשלה; אופן חלוקת התפקידים בממשלה ובכנסת; זהות חברי הכנסת שיוצעו כמועמדים לועדה לבחירת שופטים; ועוד.
לטענת העותרים, התפתח במקומותינו נוהג ולפיו סיעות האופוזיציה מחזיקות בראשות מספר ועדות קבועות של הכנסת ולא רק בראשות הועדה לבקורת המדינה, ולטענתם סעיף 22 להסכם סותר נוהג זה. ביחס לועדה לבחירת שופטים טוענים העותרים, בין היתר, כי קיים נוהג ארוך שנים לפיו נציגי הכנסת בועדה כוללים נציג קואליציה ונציג אופוזיציה, וכי ההסכמה שבסעיף 26 לפיה ייבחרו לועדה מטעם הכנסת שני נציגי קואליציה ששמם נקוב מפורשות בהסכם, עומדת בסתירה לנוהג זה. אכן, סעיפים 22 ו-26 להסכם מעוררים קושי לא מבוטל נוכח החשיבות שבשיתוף האופוזיציה בתהליך קבלת ההחלטות לצורך הגשמה מלאה של הרעיון הדמוקרטי (ראו עע"מ 1207/15 רוחמקין נ' מועצת העיר בני ברק, פסקות 9-8 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (18.8.2016); יגאל מרזל "המעמד החוקתי של האופוזיציה הפרלמנטרית" משפטים לח 217 (2008)); בג"ץ 9029/16 אבירם נ' שרת המשפטים, פסקה 19 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (1.2.2017)).
...
לסיכום, מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים.
את הרציונאל שביסוד הטעמים שהובילו אותנו אל המסקנה כי אין להתערב בהוראות ההסכם היטיב לבטא הנשיא מ' שמגר בעניין ולנר באומרו: "בית המשפט אינו מפעיל סמכויותיו עקב מהותו הערכית של הסדר פוליטי או בשל היעדר האסתטיות שבו, אלא בוחן ישימותם של מבחני הדין לנסיבות נתונות. אף אם יש השגות על הסדרים פוליטיים ואף אם מסתייגים מהם, אין בכך עדיין, על אתר, עילה להתערבותו של בית המשפט. חיים דמוקרטיים מחייבים, כאמור כבר, פעולה פוליטית-מפלגתית חופשית כחלק מהותי מהם, ובית המשפט נזקק לנושאים אלה רק בהתעורר חשש של פגיעה בחוק או בעקרונות המשטר החוקתי, ואף במקרים אלה אינו ממהר להתערב" (בעמ' 782).
אשר על כן ובהינתן כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את העתירות גם ככל שהן נוגעות לביטול ההסכם הקואליציוני או איזה מסעיפיו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

האם בחירת נציג מטעם הכנסת לועדה, השייך לסיעות האופוזיציה, היא פראקטיקה מושרשת? אין מחלוקת בקרב הצדדים על קיומה של פראקטיקה מושרשת ועקבית, לפיה בעת הבחירות לועדה נבחר לפחות חבר כנסת אחד המשתייך לסיעת אופוזיציה.
בהצעת החוק הפרטית, ככל שהיא מתייחסת לנציגי הכנסת, מוצע כי "אחד יהיה נציג סיעות הקואליציה ואחד נציג סיעות האופוזיציה", ובדברי ההסבר לתיקון המוצע נכתב: "מוצע לעגן בחוק באופן מחייב את הנוהג לפיו נציגי הכנסת לועדה לבחירת שופטים נבחרים האחד מתוך שורות הקואליציה והאחד מתוך שורות האופוזיציה, על מנת להבטיח כי גם בחירת נציגי הכנסת תשקף את מיגוון ההשקפות הרווחות בציבור כפי שהן באות לידי ביטוי בהרכבה הנבחר של הכנסת" (ההדגשה הוספה – י.ע).
...
סבורני כי לא עלה בידם להצביע על הסדר שממנו ניתן ללמוד, במפורש או במשתמע, כי הסעד שאותו מבקשים העותרים מנוגד ללשון הוראות התקנון או החוק או נשלל מכוחם.
רכיבים אלה מעשירים את השיח ובסופו של דבר הם שמעניקים לגיטימציה להחלטות הרוב, גם במקרים בהם הן נוגדות באופן עמוק את עמדת המיעוט: "...שיתוף המיעוט בהליך הוא גורם מרכזי בלגיטימציה של הכרעת הרוב בעיני המיעוט – אשר עליו לקבל את הכרעת הרוב, גם במקרים בהם לדעתו זוהי הכרעה שגויה כשלעצמה. אסור למיעוט להרגיש שהוא בעל מעמד נחות לעומת הרוב. על פי ראייה זו, הדיון וההצבעה לא מהווים רק כללי הכרעה אלא שומרים על השוויון ובהם נעוצה הלגיטימציה של החלטת הרוב" (שם, פסקה 9).
השופט ע' פוגלמן: כחברי השופט נ' הנדל אף אני סבור כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי שנפל בהגשתה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5258/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. חבר הכנסת דוד ביטן 2. חברת הכנסת מירי רגב 3. חברת הכנסת קטי שטרית 4. חבר הכנסת פטין מולא 5. חבר הכנסת משה ארבל 6. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי נ ג ד המשיבים: 1. כנסת ישראל 2. יו"ר הכנסת 3. ועדת הכנסת 4. סיעת יש עתיד 5. סיעת כחול לבן 6. סיעת העבודה 7. סיעת ישראל ביתנו 8. סיעת ימינה 9. סיעת תקוה חדשה 10. סיעת מר"צ 11. סיעת רע"מ 12. סיעת הליכוד 13. סיעת ש"ס 14. סיעת יהדות התורה 15. סיעת הציונות הדתית 16. סיעת הרשימה המשותפת עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' באלול התשפ"א (9.8.2021) בשם העותרים: עו"ד אילן בומבך; עו"ד שי לוי; עו"ד מירי בומבך בשם המשיבים 3-1: עו"ד אביטל סומפולינסקי בשם המשיבה 4: עו"ד עודד גזית; עו"ד אלירם בקל; עו"ד מור ליברמן בשם המשיבה 5: עו"ד ערן מרינברג בשם המשיבה 6: עו"ד עמרי שגב בשם המשיבה 7: עו"ד איתן הברמן בשם המשיבה 8: עו"ד עמיחי וינברגר; עו"ד עדי סדינסקי לוי בשם המשיבה 9: עו"ד אבי אסיאו בשם המשיבה 10: עו"ד אורי הברמן בשם המשיבה 12: עו"ד אבי הלוי; עו"ד ניבה הלוי בשם המשיבה 13: עו"ד ישראל באך בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד עמרי אפשטיין; עו"ד ענר הלמן ][]פסק-דין
רקע הדברים סעיף 21(א) לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות, והיא רשאית לבחור מבין חבריה גם ועדות לענינים מסויימים; תפקידי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק, ייקבעו בתקנון". בהתאם לסעיף 2א לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק הכנסת), הועדה המסדרת היא שאמונה על גיבוש הצעה בדבר הרכב ועדות הכנסת וזו לשון הסעיף: (א) הכנסת תבחר, מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה, ועדה מסדרת; בראש הוועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה.
לכך יש להוסיף כי קיים טעם לפגם בהתנהלותן של חלק מסיעות האופוזיציה אשר בחרו להחרים את ההצבעה במליאה על ההחלטה נושא העתירה ומאז ועד היום נימנעו מהעברת שמות חבריהן בועדות הכנסת.
...
בנסיבות העניין, אני סבורה כי ההכרעה בשתי המחלוקות שתוארו אינה נדרשת.
בשים לב לכך, ובעיקר בהתחשב בצעדים הנוספים שבוצעו על-ידי סיעות הקואליציה מאז הגשת העתירה, אני סבורה כי אף אם צולחים העותרים את מכשול טענות הסף הנוגעות למעמדם כחברי כנסת יחידים (להבדיל מהסיעות שאליהן הם משתייכים), ואף אם תאומץ עמדתם ביחס לפרשנות הראויה של הוראת סעיף 102(א) לתקנון הכנסת, אין בענייננו הצדקה להתערבות שיפוטית בהחלטת מליאת הכנסת.
אך בשים לב לנסיבות העניין ולטיבם של הקשיים שנותרו, מקובלת עליי עמדת הכנסת לפיה אין מקום להתערבות שיפוטית בענייננו, וזאת בפרט נוכח השינויים שבוצעו בהרכב הוועדות ושינויים נוספים שיבוצעו והמותנים בשיתוף הפעולה של האופוזיציה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו