בחירות לרבנים ראשיים: עתירות לבג"ץ על מועד הבחירות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5673/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרות: 1. עתים – יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי 2. תנועת נאמני תורה ועבודה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת הבחירות לרבנים הראשיים לישראל ולמועצת הרבנות 2. השר לשירותי דת עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ב' באלול התשע"ח (13.08.2018) בשם העותרות: עו"ד שירה לב-ציון; עו"ד אלעד קפלן בשם המשיבים: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין

אכן, העתירה הוגשה בסמיכות רבה למועד האחרון הקבוע בחוק לפירסום רשימת חברי האספה הבוחרת – 15.8.2018 (נוכח החלטת ועדת הבחירות לערוך את הבחירות ב-5.9.2018 – מוקדם יותר מן המועד האחרון שמאפשר סעיף 16(ג) לחוק הרבנות הראשית).

...

בתגובתם המקדמית, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה.

המשמעות היא כי יש לגרוע מרשימת חברי האסיפה הבוחרת ממונים, מורשי חתימה וראשי ועדות ממונות – באופן שבסופו של דבר יופיעו בה 14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות ביותר בהן מכהנים ראשי מועצה כאלה, וכן 4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות בהן מכהנים ראשי מועצה כאלה.

אני סבורה שזהו אחד מאותם מקרים שבהם הפרשנות הלשונית והפרשנות התכליתית הולכות יד ביד.

אני סבורה שחשוב לשמור על איזון זה, ולהבטיח – למצער – כי מי שימונו בתוקף מעמדם כראשי מועצות דתיות יהיו אכן ראשי מועצות דתיות, להבדיל מבעלי תפקידים המחליפים אותם.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5579/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן 2. נאמני תורה ועבודה נ ג ד המשיבים: 1. הרבנים הראשיים לישראל 2. ממשלת ישראל 3. שר הדתות 4. היועמ"ש 5. ועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ב' באלול התשע"ח (13.08.2018) בשם העותרים: עו"ד קרן הורוביץ; עו"ד שי זילברברג בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן פסק-דין

העותרים יכולים היו להגיש את העתירה מבעוד מועד, שהרי מועד הבחירות ידוע, בעקרו, מראש (סעיף 16(ג) לחוק הרבנות הראשית) – ועל כן, אין להדרש לה בשלב זה. המשיבים מדגישים את המורכבות המשפטית שמעוררת העתירה, ומציינים כי "ממילא לא ניתן היה לקיים בדיקה אקטיבית ואפקטיבית לשם איתור ומינוי נשים לאסיפה הבוחרת" עד המועד האחרון הקבוע לשם כך בחוק.

...

בכפוף להערות האמורות, העתירה נדחית.

אין מנוס מדחיית העתירה מחמת השיהוי שבהגשתה, כשעוד מעט-קט, מחר, המועד האחרון על-פי החוק לפרסום רשימת חברי האסיפה הבוחרת ברשומות.

המסקנה הנובעת מכך היא, שלפחות במישור הציבורי, גם אם אין זה מתפקידנו להורות על כך, טוב ייעשה אם ייבחן תיקון אפשרי של חוק הרבנות הראשית, למשל באמצעות הרחבת מספר החברים באסיפה הבוחרת, כך שניתן יהיה להוסיף לה נציגי ציבור שאין מגבלות קבועות מראש על מאפייניהם, כדי להגדיל את ייצוגן של נשים באסיפה.

אם נמצא שהשיהוי תומך בשלב זה בדחיית העתירה, בודקים אם בכל זאת ראוי להדרש לעתירה כדי לקדם את ההגנה על שילטון החוק (בג"ץ 5579/18 מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן נ' הרבנים הראשיים לישראל, פסקה 8 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (14.8.2018) (להלן: עניין רקמן); עניין אי.בי.סי, פסקות 23–30; דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך ד – משפט מנהלי דיוני 360–368 (2017) (להלן: ברק-ארז); זמיר, עמ' 1924–1952).

טעם עקרי לכך הוא הצורך להבטיח שהבחירות יתקיימו במועדן: אם יוגשו עתירות נגדן במועד קרוב להן, עלול להתעורר צורך לדחות את הבחירות (בג"ץ 7627/18 רשימת צדק ושויון חברתי בראשות ששון שרה נ' שר הפנים, פסקה 6 (25.10.2018); בג"ץ 7485/18 עוידאת נ' משרד הפנים (24.10.2018); בג"ץ 4850/18 חרמון התנועה לשויון זכויות ומנהל תקין ע"ר נ' שר הפנים, פסקה 6 (25.7.2018); המקורות שנזכרים במקומות אלה).

נוסף על כך, המתמודדים והבוחרים מסתמכים על מועד הבחירות ועל ההכנות לקראתן.

...

באיזון הכולל בנסיבות העניין אני סבור שלא היה מקום לדחות מחמת שיהוי טענות אלו, שהועלו תוך 10 ימים ממועד עריכת ההגרלה, בלא למצות את פרק הזמן המרבי הקבוע בדין להגשת ערעור בחירות.

סוף דבר: פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מבוטל בזה.

כשלעצמי אני סבורה שהדבר ראוי לעיון נוסף במבט הצופה פני עתיד בכל הנוגע להסדרת הנושא, ומבלי לנקוט עמדה לגופו של ההליך דנן שאמור להתברר.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9840/17 בג"ץ 9922/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרים בבג"ץ 9840/17: 1. ברית נאמני תורה ועבודה בישראל 2. אמנון שומרון העותרת בבג"ץ 9922/17: עמותת טבקה – צדק ושויון ליוצאי אתיופיה נ ג ד המשיבים בבג"ץ 9840/17: 1. השר לשירותי דת 2. המשרד לשירותי דת 3. ועדת הבחירות לבחירת רב העיר חדרה 4. האספה הבוחרת 5. הרבנות הראשית לישראל 6. עריית חדרה 7. המועצה הדתית חדרה 8. הרב ישראל מאיר ביטון 9. יצחק לוין 10. בנימין רזניק 11. עמרם גבאי 12. אליהו מלול 13. בתיה וינברג 14. נח דואני המשיבים בבג"ץ 9922/17: 1. השר לשירותי דת 2. המשרד לשירותי דת 3. ועדת הבחירות לבחירת רב העיר חדרה 4. האספה הבוחרת 5. הרבנות הראשית לישראל 6. עריית חדרה 7. המועצה הדתית חדרה 8. הרב אליהו אסולין המבקשת להצטרף כ'ידידת בית המשפט': התנועה למען איכות השילטון בישראל עתירות למתן צו על-תנאי ובקשות לצוו ביניים תאריך הישיבה: ל' בסיון התשע"ח (13.6.2018) בשם העותרים בבג"ץ 9840/17: עו"ד אשר דל; עו"ד משה שטרייכר בשם העותרת בבג"ץ 9922/17: עו"ד תומר מרשה; עו"ד דן מרקין בשם המשיבים 1-5: עו"ד יונתן ברמן בשם המשיבה 6: עו"ד נעמה אקסלרד-דרוקמן בשם המשיב 8 בבג"ץ 9840/17: עו"ד דוד הלפר; עו"ד אסף גרינוולד בשם המשיב 8 בבג"ץ 9922/17: עו"ד אלעד רוזנבלט בשם המבקשת להצטרף כ'ידידת בית המשפט': עו"ד צרויה מידד-לוזון; עו"ד תומר נאור ][]פסק-דין

אשר לטענות שהועלו בכל אחת מן העתירות באשר לכשירותם של הרבנים ביטון ואסולין לכהן כרבני ערים, קבענו, כך: "משהופקדה סמכות בחירתו של רב עיר בישראל בידי חברי האספה הבוחרת, לא נדרש בשלב זה לטענות ביחס למועמדותו [...] עניין הוא לאסיפה הבוחרת לענות בו, לידון, לשקול ולהחליט, בהתאם לשיקול דעתה הרחב, לאחר שיונח לפני חבריה החומר הרלבנטי כולו". בשתי ההחלטות קבענו, כי "איננו נוקטים עמדה לגבי הסמיכות למועד הבחירות לרשויות המקומיות. הגורמים המוסמכים ידרשו לעניין זה, ככל שיידרש". בהמשך לכך ביקשנו מאת המדינה להגיש הודעת עידכון ביחס לשתי העתירות.

...

העתירה האמורה נדחתה על הסף בשל השהוי שחל בהגשתה, בהיתחשב במועד הקרב לבחירות לרבנות הראשית (בג"ץ 5579/18 מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן נ' הרבנים הראשיים לישראל (14.8.2018) (להלן: בג"ץ 5579/18)).

באותה עת הסכמתי לדחיית העתירה, אך הוספתי את הדברים הבאים: "מי שאמורים להיתמנות כחברים באספה הבוחרת מטעם הרבנות הראשית הם אנשים בעלי השכלה תורנית הולמת. השכלה כזו נימצאת כיום גם בקרב נשים הודות למהפכה הגדולה בתחום של לימודים תורניים גבוהים לנשים, גם אם במקרים רבים ללא שימוש פורמלי במונח 'רב'. חברי האספה הבוחרת אינם בעלי תפקיד הלכתי. בחירת הרבנים הראשיים ובחירת החברים במועצה הבוחרת של הרבנות הראשית אינן תפקיד הלכתי. מדובר בתפקיד ממלכתי המבוסס על מחויבות לתפקידים הדתיים של הרבנות הראשית. השלכותיו נוגעות לכל המעוניינים בשרותי דת, ובכללן נשים. אכן, איננו מכריעים בכך כעת. ייתכן אף שלא יהיה צורך להכריע בכך בעתיד אם יבוצע תיקון מקיף יותר בחוק הרבנות הראשית. העיקר הוא בתכלית – ייצוג הולם של נשים, לא רק לטובתן הן, אלא כדי שהרבנות הראשית תיתן מענה הולם לצורכיהם של כלל המעוניינים בשרותי דת יהודיים... יש מקום להערך בעבודה הנדרשת למתן מענה לסוגיה עד למועד הבחירות הבאות – ויפה שעה אחת קודם" (שם, בפיסקה 4 לפסק דיני).

...

לסיכום, יפים לענייננו דבריו של השופט א' רובינשטיין בעניין כהנא-דרור: "כאן אין עסקינן באידיאולוגיה מגדרית פלונית או אלמונית, ואפילו לא בשויון במתכונתו הבסיסית" (שם, פסקה כ).

לשונו של החוק על פי פשוטו, ההיסטוריה החקיקתית והרקע ההיסטורי, הפרקטיקה שנהגה עד לשנת 2018, והתכלית של החוק – כל אלה מביאים אותי למסקנה כי אין ליתן פרשנות מצמצת למונח "רב" כמתייחס רק למי שהוסמך לרבנות.

סוף דבר שיש לעשות את הצו על תנאי למוחלט, כך שעל הרבנים הראשיים לשקול מינוין של נשים במסגרת 10 הרבנים על פי סעיף 7(8) לחוק.