מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

בחינת טענה בדבר הפרת תנאי מעצר

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טען כי המפקח השני הינו אדם שעובד בעריית ת"א, שהיה גם המפקח של המשיב בתיק הסמים ומעולם לא הפר תנאי מעצר בית.
לעניין תסקיר שרות מבחן טענה ב"כ משיב 3 כי, אין מקום לצפות שהמשיב יקח אחריות או יודה לא בחלק שלו ובטח לא בחלקים אחרים.
מה הם הפרמטרים ששרות המבחן יכול לבחון שהוא בא לבחון חלופת מעצר? בראשית הדברים הפרמטרים הם המעשה שעשה העושה, עברו של העושה המעיד על היכולת שלו להמנע מבצוע עבירות נוספות, דבר המעיד על רצידיבזם.
...
לסיכום הראיות לקשירת הקשר ונוכחות המשיבים במפגש ההכנה קיים והוא יציב.
חוסר התובנה לסיכון של המשיבים, העדר הכרה בקשרים השוליים, קיומו של סכסוך פועם אני סבור כי לא ניתן להורות על שחרורם של המשיבים.
נוכח כל האמור, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים כנגדם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

יתרה מכך, המתלוננת מסרה הודעות במישטרה בימים 25.4.19, 28.4.19 ו-29.4.19 (עמ' 12, ש' 13-12; עמ' 16, ש' 8), מועדים בהם עדיין לטענתה היו המצלמות בבית (עמ' 22, ש' 28; עמ' 23, ש' 4-3, ש' 16), אולם היא לא מזכירה כי הנאשם צולם מגיע לבית ואף לא הביאה את סירטון האבטחה למישטרה, ואף בחקירתה מיום 14.7.19, כחודשיים וחצי לאחר מכן, לא אמרה דבר, למרות שעסקינן, לכאורה, בהוכחה "חותכת" לכך שהנאשם הפר מעצר בית.
מאידך, לאחר שעומת עם העובדה שאחיו טוען שהדבר היתרחש כחודש עובר למעצרו, הנאשם משנה גירסתו וטוען שהמתלוננת נתנה את הססמא לו עצמו והוא זה שהעביר אותה לאחיו (עמ' 50, ש' 6-4, ש' 8, ש' 10, ש' 12, ש' 14, ש' 30-28; עמ' 51, ש' 29-27), זאת מכיוון שחשד שהיא בוגדת בו, אך לא היה בטוח בכך (עמ' 50, ש' 16).
זאת ועוד, למרות שחוזר ומפנה למצלמות האבטחה בביתו, המעידות לטענתו באופן חד משמעי כי הוא לא הפר את תנאי מעצר הבית ולא הגיע לבית המתלוננת על מנת להכותה (עמ' 44, ש' 23-20, ש' 25), הוא לא הפנה את השוטרים למצלמות האבטחה בבית, לא טען בחקירות כי יש לתפוס את המצלמות, ולחילופין, לא שלח מי מטעמו על מנת לתפוס את המצלמות (עמ' 44, ש' 26; עמ' 45, ש' 16), כל זאת למרות שידע שלמתלוננת מפתחות לבית וגישה ישירה למצלמות (עמ' 45, ש' 22, ש' 29; עמ' 49, ש' 15 ש' 17).
הוא הסתפק בגירסתה לפיה אולי הנאשם הוא שכתב את ההודעות בשמה (עמ' 8, ש' 20-19; נ/2, ש' 29) – הא ותו לא. בחינת חליפת ההודעות בין המתלוננת לוליד בפייסבוק (נ/7; עמ' 11, ש' 16, ש' 18) מעלה כאמור כי המתלוננת מדברת על נקמה בנאשם ובני משפחתו, וכי השניים מתכננים להעליל על הנאשם עלילת דם לפיה כביכול הכה את המתלוננת וכך ייעצר ויכלא, על מנת שהמתלוננת תהיה "חופשיה" והשניים יוכלו לקיים מערכת זוגית.
...
לאור האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי חקירת התיק דנן נעשתה באופן רשלני, תוך העדפה ברורה של גרסת המתלוננת על פני זו של הנאשם, כשבראיות שהונחו לפתחה של המשטרה לא היה כדי לשנות ממגמה זו. אף חקירתה "באזהרה" של המתלוננת, נוכח הראיות שהתגלו בעניינה (עמ' 13, ש' 20-11), נעשתה באופן לאקוני ורשלני שלא תרמה לבירור האמת.
סוף דבר לא אוכל לקבוע שגירסת המתלוננת והוריה עדיפה על גירסת הנאשם, אביו ואחיו.
לאור האמור, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

באותה החלטה נקבע כי לשם בחינת חלופת מעצר, יגיש שירות המבחן תסקירי מעצר בעיניינם ולשם כך נקבע דיון נוסף בעיניינם.
בערר הנידון נטען כי העוררים שוהים במעצר באיזוק אלקטרוני זה תקופה ממושכת וכי עד כה לא הפרו את תנאי המעצר וכי בכך הוכיחו כי הם ראויים לאמון בית המשפט.
לאחר בחינת נסיבות העניין ולאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להעתר לבקשת העוררים.
על פי סעיף 22ד(1)(ג)(1) בחוק המעצרים, חלון פקוח יתאפשר רק עם היציאה היא "לתכלית מבין התכליות המנויות בפסקת משנה (2)... אם סבר בית המשפט כי יש מקום לכך, ומצא כי אין במתן אפשרות ליציאה כאמור כדי לסכל את מטרת המעצר בפקוח אלקטרוני וכי יש דרך סבירה לפקח על המפוקח בזמן חלון הפיקוח". לנוכח האלימות הקשה שבה נהגו העוררים, הקביעה בדבר מסוכנותם הגבוהה והעובדה שספק אם אמנם ניתן יהיה לפקח עליהם במקום הומה אדם כבית כנסת ב"אוירת פורים", וכן לנוכח העובדה שהם לא הצביעו על "תכלית חשובה", אין מקום להעתר לבקשתם.
...
לענייננו, בחינת נסיבות העניין מובילה למסקנה כי אין להיעתר לבקשת העוררים.
על פי סעיף 22ד(1)(ג)(1) בחוק המעצרים, חלון פיקוח יתאפשר רק עם היציאה היא "לתכלית מבין התכליות המנויות בפסקת משנה (2)... אם סבר בית המשפט כי יש מקום לכך, ומצא כי אין במתן אפשרות ליציאה כאמור כדי לסכל את מטרת המעצר בפיקוח אלקטרוני וכי יש דרך סבירה לפקח על המפוקח בזמן חלון הפיקוח". לנוכח האלימות הקשה שבה נהגו העוררים, הקביעה בדבר מסוכנותם הגבוהה והעובדה שספק אם אמנם ניתן יהיה לפקח עליהם במקום הומה אדם כבית כנסת ב"אווירת פורים", וכן לנוכח העובדה שהם לא הצביעו על "תכלית חשובה", אין מקום להיעתר לבקשתם.
לנוכח כל האמור, הערר נדחה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתון הראשון מתייחס לאמירתה של כב' השופטת ברק ארז מיום 06.06.21 בבש"פ 3460/21 בסעיף 41 להחלטה בה נאמר "לא מן הנמנע כי בתום תקופת המאסר, ועל רקע התמשכות ההליך, יוכל בן שמחון לפנות בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, ובית המשפט המחוזי יכריע בה בחוכמתו". לכך לטענתה, נוספת תמיכת דבריו של כב' השופט קרא בערר על ההחלטה בעיון החוזר בבש"פ 7217/21 לפיה לנוכח תסקיר שירות המבחן לא ניתן להורות על שיחרור המבקש ויש לקבל היתייחסות שירות המבחן לחוו"ד הפרטית.
הנתון הרביעי – גם נתון זה, של המשכות ההליכים, קיבל היתייחסות בהחלטה מיום 17.10.21 ודבר לא השתנה בנתון זה, שלא היה ידוע כבר באוקטובר שעה שהדיונים נערכים ומבוטלים בהתאם למיגבלות הקיימות.
בגורמים הסטוריים, ההתייחסות להרשעה הפלילית, למערכת היחסים הזוגית, היסטוריה תעסוקתית יציבה, עדות להפרת תנאי מעצר.
...
מנגד טען ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה שאינה עומדת בתנאי בקשה לעיון חוזר.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומרים שהוגשו לעיוני אני מוצא לדחות את הבקשה למעצר המבקש באיזוק אלקטרוני.
מתוך ארבע הטענות שנטענו בפני אני סבור כי מלבד ההתייחסות לתסקיר שירות אין מקום שבית המשפט ישוב וידון בטענות שנטענו לפני שלושה חודשים בהחלטה שניתנה ביום 17.10.21.
ודאי שהמסקנה שמדובר במסוכנות נמוכה – בינונית אינה מקובלת על בית המשפט.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

בכתב האישום נטען, בעקרי הדברים, שבעניינו של המבקש היתנהל הליך ב-מ"ת 27420-10-19 בבית המשפט השלום בתל אביב, כאשר ביום 2.2.2021 נקבע שם (כב' השופטת שלומית בן יצחק) כי המבקש ישוחרר בתנאים ובכלל זה "נאסר על המשיב לבצע עבירות של הפרת הוראה חוקית או כל עבירת אלימות שהיא, ומובהר לו כי ביצוען, מעבר לעובדה כי הוא אסור על פי חוק, מהוה גם הפרת תנאי השיחרור". ראוי לציין שההליך הנ"ל בבית משפט השלום בתל אביב (ת"פ 27423-10-19) ננקט כנגד המבקש בטענה שתקף באלימות את המתלוננת תוך הפרת תנאי מעצר בית מלא שנקבעו בעיניינו בתיק מ"ת 37778-05-19 והוא הואשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג והפרת הוראה חוקית.
כך נקבע כי הרצף "של ביצוע עבירות אלימות, מקים תמונת מסוכנות, בפרט על רקע שימוש באלכוהול, אשר מחייבת זהירות רבה בכל שיחרור לחלופה. בית משפט השלום, למרות קושי של ממש במתן אמון בעורר, שלחו לקבלת תסקיר, התסקיר אשר הוגש הנו תסקיר שלילי, הן במובן ההתייחסות לעורר, והן בשאלה של אפשרות החלופה המוצעת לפקח עליו כנדרש. ידוע הכלל לפיו לקבלת החלטה בנגוד לתסקיר שלילי של שירות המבחן, נדרשים נימוקים מיוחדים, ואין כאן נימוקים מיוחדים לעשות כן. יתרה מכך, יש לקבל את הנמקת בית משפט השלום, ולמעשה ממכלול הנסיבות עולה כי יש לקבל את עמדת שירות המבחן, ואין להורות על שיחרורו של העורר לחלופה המוצעת. המסקנה האמורה הנה שילוב של שני היבטים, האחד הנו המסוכנות העולה מהעורר, מסוכנות בכלל, ותחת השפעת אלכוהול בפרט. ההיבט השני הנו, חוסר האמון בעורר, אשר בהיותו משוחרר בתנאים, מבצע עבירת אלימות חמורה נוספת. די באלו כדי להביא למסקנה כי נידרשת חלופת מעצר הדוקה וכזו אשר לא יהיה כל ספק באשר ליכולתה לפקח עליו כראוי. שירות המבחן התרשם מהחלופות ושללן ככאלו. אינני מוצא כי בכל מקרה קיימת חובה על בית המשפט לבחון בעצמו את החלופות. די בשורת הנימוקים המפורטים בתסקיר המפורט של שירות המבחן. קיימת שורת נתונים אשר למעשה שוללת את אפשרות המפקחות לפקח עליו באופן ההדוק הנידרש בעיניינו. יש להוסיף, כי בית משפט השלום אפשר לעורר להגיש בקשה נוספת, ככל שיהיה בידו להציג חלופה מתאימה אחרת, אשר תיבחן גם היא ע"י שירות המבחן. אשר לעובדה שהאחר שוחרר למעצר בית – ראשית, בית משפט השלום לא שלל את שיחרורו של העורר גם כן למעצר בית, אולם קבע כי החלופה אינה כזו אשר יכולה לאפשר זאת". ב"כ המשיב טען להפליה פסולה בין המבקש לבין האחר שהיה שותף למעשה התקיפה במתלונן בצוותא חדא עמו, שלטענתו שוחרר בתנאים מקלים, אך יש לשים לב שהמבקש ביצע את העבירה הנידונה תוך הפרת תנאי השיחרור שנקבעו עליו על ידי בית משפט השלום בתל אביב בהליך פלילי שננקט כנגדו בגין ביצוע עבירה בעת שהיה במעצר בית בהליך אחר, ותוך הפרת התנאים שנקבעו עליו.
...
המשיבה טענה בתגובה, בעיקרי הדברים, כי ביום 11.5.2021 המבקש נעצר עד לתום ההליכים וזאת לאחר שהתקבל תסקיר בעניינו ובשים לב שמיוחסות לו עבירות חמורות שאותן ביצע שעה שתלוי ועומד בעניינו תיק נוסף שבו שוחרר ממעצר בכפוף לאי ביצוע עבירה של אלימות; שירות המבחן העריך את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו כבינונית לגבי הישנות התנהגות אלימה ופוגענית; בהליך הערר (עמ"ת 45002-05-21) אומצה הגישה הזהירה שננקטה על ידי בית המשפט קמא ביחס למסוכנות הנשקפת מהעורר במיוחד תחת השפעת אלכוהול; לאור המסוכנות ואי חלוף פרק אין מקום להיעתר לבקשה.
כך נקבע כי הרצף "של ביצוע עבירות אלימות, מקים תמונת מסוכנות, בפרט על רקע שימוש באלכוהול, אשר מחייבת זהירות רבה בכל שחרור לחלופה. בית משפט השלום, למרות קושי של ממש במתן אמון בעורר, שלחו לקבלת תסקיר, התסקיר אשר הוגש הינו תסקיר שלילי, הן במובן ההתייחסות לעורר, והן בשאלה של אפשרות החלופה המוצעת לפקח עליו כנדרש. ידוע הכלל לפיו לקבלת החלטה בניגוד לתסקיר שלילי של שירות המבחן, נדרשים נימוקים מיוחדים, ואין כאן נימוקים מיוחדים לעשות כן. יתרה מכך, יש לקבל את הנמקת בית משפט השלום, ולמעשה ממכלול הנסיבות עולה כי יש לקבל את עמדת שירות המבחן, ואין להורות על שחרורו של העורר לחלופה המוצעת. המסקנה האמורה הינה שילוב של שני היבטים, האחד הינו המסוכנות העולה מהעורר, מסוכנות בכלל, ותחת השפעת אלכוהול בפרט. ההיבט השני הינו, חוסר האמון בעורר, אשר בהיותו משוחרר בתנאים, מבצע עבירת אלימות חמורה נוספת. די באלו כדי להביא למסקנה כי נדרשת חלופת מעצר הדוקה וכזו אשר לא יהיה כל ספק באשר ליכולתה לפקח עליו כראוי. שירות המבחן התרשם מהחלופות ושללן ככאלו. אינני מוצא כי בכל מקרה קיימת חובה על בית המשפט לבחון בעצמו את החלופות. די בשורת הנימוקים המפורטים בתסקיר המפורט של שירות המבחן. קיימת שורת נתונים אשר למעשה שוללת את אפשרות המפקחות לפקח עליו באופן ההדוק הנדרש בעניינו. יש להוסיף, כי בית משפט השלום אפשר לעורר להגיש בקשה נוספת, ככל שיהיה בידו להציג חלופה מתאימה אחרת, אשר תבחן גם היא ע"י שירות המבחן. אשר לעובדה שהאחר שוחרר למעצר בית – ראשית, בית משפט השלום לא שלל את שחרורו של העורר גם כן למעצר בית, אולם קבע כי החלופה אינה כזו אשר יכולה לאפשר זאת". ב"כ המשיב טען להפליה פסולה בין המבקש לבין האחר שהיה שותף למעשה התקיפה במתלונן בצוותא חדא עמו, שלטענתו שוחרר בתנאים מקלים, אך יש לשים לב שהמבקש ביצע את העבירה הנידונה תוך הפרת תנאי השחרור שנקבעו עליו על ידי בית משפט השלום בתל אביב בהליך פלילי שננקט כנגדו בגין ביצוע עבירה בעת שהיה במעצר בית בהליך אחר, ותוך הפרת התנאים שנקבעו עליו.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע התייחס לעניין זה במסגרת הליך הערר על ההחלטה לעצור את המבקש עד לתום ההליכים וקבע כי "... עניינו של העורר שונה, לאור כך שמדובר בעבירה המבוצעת כאשר הוא משוחרר בתנאים מגבילים, ובנוסף, העבירה הקודמת גם היא עבירת אלימות, כל זאת על רקע האמור בתסקיר שירות המבחן, שולל אפליה" (עמ"ת 45002-05-21).
מעבר לכך, גם אם אניח, למען שלמות הדיון, שחלף פרק זמן של ממש מאז נקיטת ההליך הנוכחי, הרי שלאור המסוכנות הנשקפת מהמבקש, אשר החלטות בית המשפט לגבי התנאים המגבילים שהושתו עליו כלל לא נחשבות בעיניו ולא הרתיעו אותו בעבר מלחזור ולבצע עבירות, בשים לב לממצאי התסקיר, ובהעדר חלופה ראויה, סבורני שאין מקום להיעתר לבקשה.
מהמקובץ לעיל, הבקשה לעיון חוזר נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו