בחינת הנחיית משרד העבודה בעניין שירותי פינוי אשפה ותברואה

לטענת התובעים שינו כתובתם לבית חנינה לתקופה קצרה כשנתיים , אך שבו וגרו בשכונת הדואר ולא עידכנו את משרד הפנים או את הנתבע על כך. משהתובעים מתגוררים מחוץ לשטח ההפרדה לא חלה חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, בדבר המתגוררים בתוך התחום מהצד הישראלי של הגדר, על עובדות הליך זה. עניין זה של תחולת הנחיות חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ומשמעותן מבחינה משפטית נדון בעב"ל 41488-04-17 אחמד חמאדה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) (להלן: פס"ד חמאדה) .

"אימא שלי נפלה, נזקקנו בגלל הגדר לעבור לבית חנינה לתקופה מסוימת כדי שיהיה לנו קל יותר להגיע לקופת חולים וגם בעיניין העבודה, כי בגלל הגדר יש קיים לעבור, אם היינו מהצד השני של הגדר. ש. כמה זמן הייתם שם בבית חנינה. ת. שנתיים וחצי. ש. אחר כך חזרתם לשכונת הדואר. ת. כן. אימא שלי רצתה את הבית שלה, היא רצתה לחזור הביתה כי היא לא רואה ולא שומעת טוב והיא רוצה את הבית. לכן חזרנו".(דגש ש.ש.) המחלוקת האם התובעים הם תושבים והאם כדין נשללה תושבותם.

פסק דינו של בית הדין האיזורי נותר על כנו בעב"ל 39020-11-13 עתאלה גאסר נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 25.06.18) ושם נאמר "כפי שפורט לעיל, תושבות של מבוטח נבחנת בראש ובראשונה על בסיס במקום בו מתגורר הלכה למעשה. משכך בעניינינו שעה שמקום מגורי המערערים אינו נכלל בשטחי מדינת ישראל, הרי שאין מקום לקביעה כי המערערים הנם תושבים. ודוק, בחינת "מירב הזיקות" לירושלים אינה יכולה להקים את הזכות להיחשב כתושב ירושלים, מקום בו המגורים אינם בתחומי מדינת ישראל.

נתייחס לתוכנו מחמת שצורף: "נכון אמנם שהשכונה איננה בתחום המונציאפלי, אולם שרים לעינייני ירושלים החליטו בזמנו כי למרות זאת... (מילים לא ברורות), לא נכללת שכונה זו בתחום ישראל ( 2 מילים לא ברורות), הרי כל רשויות השילטון יתייחסו למעשה גם זו כאילו שהיא נימצאת בתחומי המדינה ובתחומי ירושלים, כך למשל חלים כל חוקי הביטוח הלאומי, החוקים על תושבי השכונה וכל התושבים מחזיקים תעודת זהות ישראלית). לאור האמור לעיל, אין מקום לאפסקת מתן השירותים על ידי (לא ברור)? התברואה, הריני לבקשתך לגרום לכך שיחודש פינוי אשפה בשכונה". (טעויות במקור, יש מילים שלא ניתן לזהות)(דגש ש.ש.).

מיסמך סתמי זה בנוגע לפינוי אשפה במהותו,אינו יכול להקים זכות 50 שנה אחר כך. וודאי לא שעה שיש חקיקה מפורשת ופסיקה חד משמעית מאוחרים ומדוייקים.

...

בנסיבות אלה נדחית טענת ההסתמכות.

סוף דבר נוכח כל הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה נדחית ביחס לכלל התובעים, כל אחד ונימוקיו הנוגעים להעדר הוכחת תושבות או מירב זיקות.

נדחית תביעת גב' ג'מילה, נדחית תביעת גב' מרי נדחית תביעת מר סאמי ונדחית תביעת מר יוסף, בשל היות כולם תושבי דחיאת אל בריד אשר מחוץ לתחום ומחוץ לגדר ובהעדר הוכחה של זיקות המקימות תושבות.

הודעת החדילה נתמכת בתצהירו של מר מוופק ריאן, מנהל מחלקת התברואה של המשיבה, מיום 13.5.15.

המשיבה מוסיפה, שהיא אמנם הגישה את הודעת החדילה, הגם שלדעתה רוב תושביה יעדיפו פינוי אשפה בשעת הלילה, שכן דוקא פינוי האשפה בשעות היום יסב נזק רב יותר לתושבים, שהרי עסקינן במקום ישוב קטן שרחובותיו צרים ופינוי האשפה בשעות היום יגרום לפקקים רבים וחסימות רבות של הרחובות ויפגעו בסדר הצבורי וברווחת התושבים שיעדיפו כי פינוי האשפה יתבצע בשעות הלילה.

מוסיף ב"כ המשיבה, שמדובר ברשות מקומית קטנה, עם תקציב קטן ומקורות הכנסה דלים וצנועים למדי, והיא בחרה להמנע מהגשת תגובה והגישה הודעת חדילה כדי לחסוך בהוצאות שירותיו של עורך דין מטעמה דבר המצביע על מצבה הכלכלי של המשיבה.

כל האמור בהודעת החדילה מהוה חלק בלתי נפרד של פסק דין זה. לענין פסיקת גמול ושכר טירחת עו"ד: עצם העובדה שהמבקש לא פנה פניה מוקדמת אל המשיבה טרם הגשת תביעתו, אין בה כדי לאיין את זכותו לקבלת גמול ושכר טירחת עו"ד, ועיינו: ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, בפסקה 9 (מיום 11.12.2008): "אשר לתום-הלב, לא מצאנו כי העובדה שהמערערים לא הקדימו פנייה רצינית לבנק עובר להגשת בקשתם מצדיקה את הקביעה שלא נהגו בתום-לב. לנוכח תכליותיה של התובענה הייצוגית קשה גם לקבל כי פנייה של התובע הייצוגי להשבת כספו-שלו תהווה תנאי בלעדיו אין לאישור התובענה." בכל הנוגע לשעור הגמול ושיעור שכר הטירחה, על בית המשפט להנחות את עצמו בהתאם לאמור בסעיף 22 ובסעיף 23 של חוק תובענות ייצוגיות.

אני סבור שבהחלט הושקעה עבודה בהכנת התובענה ובקשת האישור גם אם אין זה בבחינת "חריש ראשון". באשר לחוות דעת המומחה: גם בהִעדר חשבונית מס/קבלה, ברי שחוות הדעת לא ניתנה מבלי שהמומחה יקבל תשלום כלשהוא.

המשיבה תבצע את התשלום במשרד ב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן, ישא כל סכום שבפיגור הפרישי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

...

עיינו: עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל, בפיסקה 32 (מיום 27.12.10): "... יש לנהוג זהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות הציבורית, ולאזן את עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי המצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה ובהערכת שיעורם הסביר של תשלומים אלה." לאחר שהבאתי בחשבון את טיעוניהם המפורטים של שני הצדדים, סבורני שראוי לפסוק לזכות המבקש גמול בסכום של 2,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ), וכן סך כולל של 2,000 ₪ בגין הוצאות המומחה, וכך אני מחליט.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: אני מאשר את הודעת החדילה המוסכמת לפי סעיף 9 (ב) של חוק תובענות ייצוגיות, ונותן לה תוקף של פסק דין.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 2,500 ₪, שכר טרחת עו"ד לב"כ המבקש בסכום של 15,000 ₪ (כולל מע"מ), וכן סך כולל של 2,000 ₪ בגין הוצאות מומחה.

כללי לפני שתי בקשות למתן צו ביניים המורה למשיבים – עריית כפר קאסם והמשרד להגנת הסביבה (להלן: "הערייה", "המשרד להגנת הסביבה/המשיב" וביחד "המשיבים" בהתאמה) – להמנע מבצוע כל פעולה במסגרת מיכרז 5/16 לאיסוף ופינוי אשפה (להלן: "המיכרז") ובפרט להמנע מקבלת ופתיחת הצעות למכרז עד להכרעה בעתירות שהגישו המבקשות, בגדרן הן עותרות לביטולם של תנאי סף שונים במיכרז.

במיכרז הקודם נוסח תנאי הסף שעניינו ניסיון כדלקמן: "בעל ניסיון בבצוע עבודות בעבודות פינוי אשפה כקבלן ראשי באמצעות משאיות דחס בחמש רשויות לפחות שגודלן כ- 20,000 תושבים ומעלה במהלך שנים 2009-2014. בעלי מחזור כספי שנתי של 30,000,000 ₪ לפני מ.ע.מ לפחות בשנים אלה, על המציע לצרף הצהרה חתומה ואישור רו"ח לצורך עמידה בתנאי זה" (הדגש אינו במקור – ו.מ) (הציטוט נילקח מתגובת הערייה).

אי לכך, אני חוזר ומבהיר את אשר הבהרתי בישיבה כי הניסיון הדרוש הנו בבצוע עבודות תברואה ברשויות מקומיות ובפרט ניסיון בפנוי אשפה ביתית כקבלן ראשי זאת בנוסף לניסיון באיסוף, ניקיון וכי"ב) יובהר כי בכל מקרה דרוש ניסיון בפנוי אשפה ביתית לפחות משך 5 שנים כקבלן ראשי ברשות אחת או מס' רשויות (מאקסימום 5) שמספר התושבים המצטבר בהם לפחות 100,000 תושבים ומעל במהלך שנים 2009-2014.

מאידך, מתן צו ביניים המעכב את הליכי המיכרז ומונע את פתיחת ההצעות לא יפגע בצבי כהן אקולוגיה או בערייה, שכן מדובר בעתירה ממוקדת אשר ההכרעה בה צפויה להנתן תוך זמן קצר, מה גם שהספקית המעניקה שירותי פינוי אשפה כיום יכולה להמשיך בעבודתה עד למתן הכרעה בעתירה.

כחלק מהצורך ב"מעקב ובקרה אחר קיום אבני הדרך, במסגרת חובתו של המשרד כרגולטור לשמור על כספי הציבור ולקיום המדיניות הסביבתית" והואיל והמשיב מלווה את יישום תכנית סביבה שווה, הוצאה הנחיה על ידי ועדות ההיגוי של תוכנית סביבה שווה לפיה על המציעות במכרזים להעביר העתק מהצעותיהן למשרד להגנת הסביבה, הא ותו לא. לאור כל האמור, ביקש המשיב לדחות את הבקשות כלפיו ולמחקו מהעתירות.

יוצא, כי במבחן התוצאה, טענת המבקשות לפיה נועד השינוי להתאים המיכרז למידותיה של צבי כהן אקולוגיה – אינה משוללת יסוד, על פניה.

...

כחלק מהצורך ב"מעקב ובקרה אחר קיום אבני הדרך, במסגרת חובתו של המשרד כרגולטור לשמור על כספי הציבור ולקיום המדיניות הסביבתית" והואיל והמשיב מלווה את יישום תכנית סביבה שווה, הוצאה הנחיה על ידי ועדות ההיגוי של תוכנית סביבה שווה לפיה על המציעות במכרזים להעביר העתק מהצעותיהן למשרד להגנת הסביבה, הא ותו לא. לאור כל האמור, ביקש המשיב לדחות את הבקשות כלפיו ולמחקו מהעתירות.

עם זאת, בשל הנסיבות החריגות שתוארו – העובדה שמדובר במכרז שני שמתפרסם לאחר שקודמו בוטל בשל תנאי סף מחמירים שהצרו צעדיהן של מציעות פוטנציאליות ועל רקע השינוי שהוכנס בתנאי הסף במכרז דנן – שינוי מהותי שדוחק רגליהן של מציעות פוטנציאליות רבות אל מחוץ המכרז ועלול להותיר את צבי כהן אקולוגיה כמציעה יחידה, כך לכאורה – החלטתי כי ראוי להתערב במהלך המכרז כבר בשלב זה וליתן צו כמבוקש.

העולה מהאמור לעיל הוא, כי הבקשה מתקבלת באורח חלקי.

למרות שבית-המשפט היקצה לצדדים מועדים בנדיבות, הרי המשפט נמשך תקופה ניכרת וזאת מהסיבה כי שני באי-כוח הצדדים עשו עבודה יסודית בטיעוניהם ובהבאת ראיותיהם כאשר נשמעו עשרים ושלושה עדים, שחלק ניכר מהם היו מומחים בעלי שם. כאשר מוגשת תביעה לצוו מניעה בעילת מיטרד כאשר המיטרד טרם נוצר והוא צפוי בלבד, הרי תביעה היא מהסוג הידוע בשם .quia timet על-כך נקבע בפסק-הדין המ' 468/81 נוצר חב' לנאמנות בע"מ ואח' נ' אורביט מדיסטרס בע"מ בעמ' 738 מול האותיות ג-ד מפי כב' הנשיא לנדוי כדלקמן: "עדיין על המבקשים להוכיח, בתביעת נזיקין זו, בגדר העילה של הפרת חובה חקוקה, שתפגע נוחותם או הנאתם של המבקשים מרכושם או, בגדר העילה של מיטרד פרטי לפי סעיף 44(א), שתגרם להם הפרעה של ממש בשימוש סביר במקרקעיהם או בהנאתם הסבירה מהם, בהיתחשב במקום ובטיבם. בשאלות אלה דוקא ראה בית-המשפט המחוזי, בצדק, את מרכז הכובד של העירעור שלפניו, ולכן מצא מענה בתנאים המגבילים, שהטיל בפסק-דינו על המשיבה בהסכמתה....". "... ראשית לכול צודק מר עברון בהדגישו, שאנו נמצאים עדיין בתחום הנזק הצפוי. בתביעה מסוג ,quia timet ולא בתביעה על נזק, שכבר החל להתגלות בפועל. ההלכה היא, שבתביעה מסוג זה על התובע להוכיח 'נזק של ממש שקרוב לוודאי כי יקרה' (ע"א 407/54 (1) בעמ' 1107, ואחרים כמוהו). קשה לדעת מראש, מה תהיה מידת המטרד ואי הנוחות, שבנין זה יגרום, כאשר יעמוד על תלו, בשל רעש וזיהום אויר ופגיעה בפרטיות, אם בכלל ייגרמו מיטרד ואי-נוחות מבחינות אלה. רק מבחן המציאות יוכיח זאת". ובעמ' 740 נקבע באותו פס"ד: "אין אני בטוח, שבהקשר זה היה לנגד עיני השופט המלומד המבחן הנכון בתביעת ,quia timet שהנזק צריך להיות נזק של ממש שקרוב לוודאי כי יקרה". לאור כללים אלה כפי שנוסחו בהמ' 468/81 אבחן את המקרה שבפני, דהיינו אבדוק לאור עדויות המומחים שהעידו בפני ולאור העדויות המתייחסות ללולים קיימים - באם אכן הפעלתו של הלול במקום הנדון עלול לגרום נזק של ממש לתובעים ולקרובים אליהם.

נוכח הנחיות אלה של הפסיקה, כפי שצוטטו לעיל - נבחן עתה את המקרה שבפנינו, במפה ת/ 8 שהוגשה לתיק המוצגים מטעם ב"כ התובעים, אפשר להתרשם ממיקומו של הלול נשוא הדיון, וממיקומם של נכסי התובעים, מצד שמאל של התרשים, דהיינו מצד מערב, אפשר להבחין ב"דרך השרון", שהיא דרך המלך הראשית המובילה מפתח-תקוה בדרום, לכיוון חדרה וחיפה בצפון.

על העובדה כי הלשלשת מהוה או עלולה להוות מפגע תבראותי, אפשר ללמוד מהחוברת "מימשק להקות הטלה" שהוצאה ע"י משרד החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע, המחלקה לעופות (מוצג נ/2) שהוגשה דוקא ע"י הנתבעים.

בע' 59לחוברת הנ"ל נקבע: "הזבל הרטוב הנו מיטרד אקולוגי תברואתי, בעיקר בקיץ. וגורם לריחות, זבובים וחרקים, ישנו קושי גדול בפנוי הזבל הרטוב מהלול, ישנו הפסד ערך גדול". ולאחר מכן קובעים מחברי החוברת מספר אמצעים כדי לשמר את הזבל מאחר והזבל "משמש נכס יקר לחקלאי בהיתחשב במחירים הגבוהים של הזבל החימי". כלומר, הדגש באמצעים הנ"ל שפורטו בחוברת הוא שמירת הלשלשת "כדי להפיק ממנו את מרבית התועלת" ולאו דוקא כדי למנוע את המפגעים שעלולה לגרום הלשלשת לתושבי הסביבה.

לדעת המומחה, המרחק בין המדגרות ובין הלול הוא "רב" וכן מהסיבה הנוספת שהעופות שיאכלסו את הלול יגיעו ללול בגיל 3חדשים לאחר שעברו בדיקות רפואיות מקיפות, לגבי המרחק - הרי הוא קצר הן לפי הקריטריונים של התקנות (מרחק נידרש 300מ') ושל חוברת משרד החקלאות (נ/2).

...

לאחר שבית-המשפט נעתר לבקשה והוגשה בקשה מטעם הנתבעים לביטול צו זמני זה - החליט בית-המשפט לדון מיד בתובענה עצמה וזאת כדי למנוע כפילות בדיון וצמצום ההוצאות המשפטיות של הצדדים.

למסקנה זו הגעתי עם כל הצער שלי, שיהיה בכך פגיעה בנתבעים שהינם אנשים חיוביים ומבקשים להקים במקום לול לתפארת ואשר המוכנים לא לקמץ בהוצאות על מנת להקטין ולצמצם את המפגעים הצפויים.

לאור כל האמור לעיל הנני מצווה על הנתבעים, ביחד ולחוד, ו/או על אנשים ו/או עובדים מטעמם ו/או כל אחד אחר בצו מניעה קבוע המונע מהפורטים דלעיל מלבצע ו/או לעשות כל פעולת בניה ו/או כל פעולה הקשורה ישירות ו/או בעקיפין בהקמת ו/או בנית לול ו/או לולים של מטילות ו/או רביה ו/או לולים אחרים מכל מין וסוג שהוא והפעלתם לרבות הקמת ו/או חפירת בור רקב ו/או תעלות ניקוז במקרקעין הידועים כחלקה 48 בגוש 6648.

כמו כן הנני מחייב את הנתבעים הדדית בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 100,000 שקל.

  רקע עובדתי הנתבעת 3 (להלן: "ר.ג.א") הנה חברה שעיסוקה במתן שירותי תברואה לרשויות מוניציפליות.

] בעת יישום המבחנים יש להיתחשב במאפייניה של תבנית ההעסקה הנבחנת, ובין היתר האם לפניי מיקור חוץ של כוח אדם, או מיקור חוץ של פונקציות, "בו מעביר המשתמש את האחריות לבצוע תפקידים מסוימים לקבלן משנה, העובד בעצמו או מעסיק עובדים משלו ואמור לספק למשתמש מוצר או שירות מוגמר בהתאם להנחיותיו".[footnoteRef:20] [20: עניין חסידים; כן ראו ע"ע (ארצי) 30139-06-12 רחמים פורתי - מודיעין אזרחי בע"מ (15.7.14), (להלן: עניין פורתי); עב' (ארצי) 11/07 אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל (11.8.08), (להלן: עניין אל אור).

] [23: ע"ע 300245/97 משה אסולין – רשות השידור, פד"ע לו 689 (2001); ע"ע 1189/00 אילנה לוינגר – מדינת ישראל, (2.10.2000); להלן – עניין לוינגר; ע"ע 326/03 מדינת ישראל, משרד הבריאות – ילנה צ'פקוב (20.2.2006).

עוד אין מחלוקת כי בסיס ההיתקשרות בין ר.ג.א לעירייה היא לשם "..שירותי איסוף ופינוי אשפה ופסולת ובצוע עבודות ניקיון וטיאוט רחובות ושטחים פתוחים בשטח שיפוט הערייה..".[footnoteRef:63] [62: הודעת ר.ג.א מיום 30.3.21.

] אולם, בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 28 לחוק הגברת האכיפה, הנוגעים לבחינת התנאים בחוזה בין הקבלן לבין מזמין השרות, בהיעדר פירוט ושקיפות בחוזה בין מזמין השירות לקבלן השרות בנוגע למבנה שכר העובדים (כך למשל אם לא פורטה בכתב עלות השכר המינימלית בחוק; עלות השכר הקבועה פחותה מערך שעת עבודה שייקבע על ידי השר; מזמין השרות משלם לקבלן סכום נמוך משנקבע) לא תחולנה ההגנות המנויות בחוק, ואף לא יהא צורך בקיום התנאים הנקובים בסעיף 25(א)(1)-(2) לחוק.

...

] העסקת עובדים ללא תלושי שכר, מקשה עליהם לעמוד על זכויותיהם מול המעסיק, מקרה זה מחייב במרבית המקרים להיעתר לפסיקת הפיצוי המקסימאלי הקבוע בדין, על מנת להרתיע מעסיקים בכלל מהפרות של דיני העבודה הסוציאליים בישראל.

בהתאם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה ובנסיבות העניין אני מעמיד את הפיצוי ברכיב זה ע"ס 30,000 ₪.

סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך 68,082 ₪ (קרן), בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיהן: חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 30,442 ₪.