בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 734/22
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
א.ס.פ.י. חברה לקידום פרוייקטים באיכות הסביבה (ישראל) בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. גלובל גרין דרופ (אך דוד) בע"מ
2. יגדל אך
3. צביקה דוד
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהפ"ב 8714-06-20 מיום 26.12.2021 שניתנה על ידי כב' השופטת שרון גלר
בשם המבקשת:
עו"ד עופר פיק; עו"ד יהושע טרופ
בשם המשיבים:
עו"ד אלירם בקל; עו"ד עודד גזית
][]החלטה
במקרה בו עסקינן דחה בית המשפט את בקשת הביזיון לאחר שהשתכנע כי אין תועלת שכזו, וממילא הצדדים מיקדו את עיקר טענותיהם במסגרת בקשת רשות העירעור בצדקת קביעותיו בעיניין זה. על מנת להכריע בשאלה זו יש לבחון את שאלות המשנה הבאות: ראשית, על מי מוטל הנטל לשכנע כי אין טעם בהליכי הביזיון; שנית, האם המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה לעניין זה; שלישית, האם יש מקום להפעיל את הפקודה נגד מינהלי המשיבה.
האם המשיבה עמדה בנטל לשכנע כי אין תועלת בהליך הביזיון?
לצורך עמידה בנטל השיכנוע המוטל עליה, הגישה המשיבה לבית המשפט קמא את תדפיס חשבון הבנק שלה נכון ליום 30.7.2021, המלמד על יתרת זכות בסכום מיזערי, וכן דו"חות כספיים מאושרים ומבוקרים על ידי רואי חשבון, שמתייחסים לשנים 2016, 2017 ו-2018 (הדו"חות נחתמו בינואר 2018, 2019 ו-2020, בהתאמה).
...
לאחר שהגישו הצדדים את תגובותיהם לבקשה והתנהלו מספר דיונים, דחה בית המשפט המחוזי ביום 2.5.2021 את טענת המשיבה לשינוי נסיבות, נעתר לבקשה, ונתן לפסק הביניים תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין).
באשר לטענה הנוגעת לחלוקת הדיבידנד, סבורני כי אף אם אניח כי טענה לפיה הברחת נכסים שיבשה את היכולת הכלכלית לקיים את פסק הדין, עשויה, במקרים מתאימים, לידון במסגרת הליך מכוח הפקודה, יהא הדבר שמור למקרים שבהם הפעולות הנטענות בוצעו לאחר שניתן פסק הדין הקובע את החיוב הכספי, במטרה ברורה לסכל את האפשרות המעשית לקיימו.
ויובהר, היעדר האפשרות לנקוט בהליך בזיון על פי הפקודה אינה משמיעה את המסקנה כי המבקשת ניצבת בפני שוקת שבורה.
המסקנה המתבקשת היא שצדק בית המשפט קמא בכך שנמנע מלעשות שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט במקרה זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.