בזיון בית המשפט על ידי צד שלישי

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כב' השופט יגאל מֶרזל עת"מ 43552-04-16 העמותה למען מדע מוסרי נ' הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות ואח' העותרת: העמותה למען מדע מוסרי ע"י ב"כ עו"ד שגיא אגמון - נ ג ד - המשיבים: 1.הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות 2.יו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 3.הממונה על העמדת מידע לציבור באוניברסיטת בר אילן החלטה

בהקשר זה עמדה העותרת על כך שהדרך לבטל פסק דין שניתן בהסכמה הוא על ידי הגשת הליך חדש (עם כי היא אינה עומדת על דרישה זו בנסיבות המקרה) ובמקרה דנן – עתירה חדשה, ובהתאם לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2001, המועד להגשת עתירה הוא 45 יום ממועד קבלת ההחלטה.

זאת נוכח העובדה שבקשת הביטול הוגשה רק לאחר שהעותרים פנו לבית המשפט בבקשה לפי פקודת בזיון ולאחר שקוים בה דיון והמשיבים שמעו את הערות בית המשפט, דבר שהטיל הוצאות נוספות על העותרת, ובשל כך שעצם הצורך בבטול פסק הדין נבע מטעות של המשיבים שלעותרת לא היה כל חלק בה. המשיבים יישאו בהוצאות ושכר טירחת ב"כ העותרת והוצאותיה בסכום כולל בסך 7,500 ש"ח. המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים; תעדכן היומן; ותביא לעיוני בימים 25.12.2017 ו- 8.1.2018 ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ח, 20 נובמבר 2017, בהיעדר הצדדים.

...

החל מהחריגה מלוחות הזמנים למתן החלטה בבקשת חופש המידע בצורה ניכרת; המשך במתן הסכמות וכדי מתן פסק דין בבית המשפט מבלי לברר עד תומו את המצב העובדתי לאשורו; וכלה בכך שעל אף שהגיעו למסקנה שנפל פגם בהסכמתם ושלא ניתן לעמדתם לקיים את פסק הדין כלשונו במועדים הנקובים בו, וזאת זמן קצר לאחר מתן פסק הדין, הם הגישו את הבקשה לביטול פסק הדין רק לאחר שהוגשה הבקשה למתן צווים לפי פקודת בזיון בית משפט והתקיים דיון בבקשה זו. לא זו ההתנהלות המצופה מרשות מנהלית; לא זו רוחו של חוק חופש המידע ותכליותיו.

כנזכר אין בהחלטה זו כדי לבטל את החלטתי מיום 14.3.2017, בעניין החיוב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין.

נוכח ביטול פסק הדין, שאת אכיפתו מבקשים העותרים במסגרת הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, נשמט הבסיס תחת בקשה זו והיא נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 734/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: א.ס.פ.י. חברה לקידום פרוייקטים באיכות הסביבה (ישראל) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. גלובל גרין דרופ (אך דוד) בע"מ 2. יגדל אך 3. צביקה דוד בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהפ"ב 8714-06-20 מיום 26.12.2021 שניתנה על ידי כב' השופטת שרון גלר בשם המבקשת: עו"ד עופר פיק; עו"ד יהושע טרופ בשם המשיבים: עו"ד אלירם בקל; עו"ד עודד גזית ][]החלטה

במקרה בו עסקינן דחה בית המשפט את בקשת הביזיון לאחר שהשתכנע כי אין תועלת שכזו, וממילא הצדדים מיקדו את עיקר טענותיהם במסגרת בקשת רשות העירעור בצדקת קביעותיו בעיניין זה. על מנת להכריע בשאלה זו יש לבחון את שאלות המשנה הבאות: ראשית, על מי מוטל הנטל לשכנע כי אין טעם בהליכי הביזיון; שנית, האם המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה לעניין זה; שלישית, האם יש מקום להפעיל את הפקודה נגד מינהלי המשיבה.

האם המשיבה עמדה בנטל לשכנע כי אין תועלת בהליך הביזיון? לצורך עמידה בנטל השיכנוע המוטל עליה, הגישה המשיבה לבית המשפט קמא את תדפיס חשבון הבנק שלה נכון ליום 30.7.2021, המלמד על יתרת זכות בסכום מיזערי, וכן דו"חות כספיים מאושרים ומבוקרים על ידי רואי חשבון, שמתייחסים לשנים 2016, 2017 ו-2018 (הדו"חות נחתמו בינואר 2018, 2019 ו-2020, בהתאמה).

...

לאחר שהגישו הצדדים את תגובותיהם לבקשה והתנהלו מספר דיונים, דחה בית המשפט המחוזי ביום 2.5.2021 את טענת המשיבה לשינוי נסיבות, נעתר לבקשה, ונתן לפסק הביניים תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין).

באשר לטענה הנוגעת לחלוקת הדיבידנד, סבורני כי אף אם אניח כי טענה לפיה הברחת נכסים שיבשה את היכולת הכלכלית לקיים את פסק הדין, עשויה, במקרים מתאימים, לידון במסגרת הליך מכוח הפקודה, יהא הדבר שמור למקרים שבהם הפעולות הנטענות בוצעו לאחר שניתן פסק הדין הקובע את החיוב הכספי, במטרה ברורה לסכל את האפשרות המעשית לקיימו.

ויובהר, היעדר האפשרות לנקוט בהליך בזיון על פי הפקודה אינה משמיעה את המסקנה כי המבקשת ניצבת בפני שוקת שבורה.

המסקנה המתבקשת היא שצדק בית המשפט קמא בכך שנמנע מלעשות שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט במקרה זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

הבקשה לחיוב בערובה הוגשה בזיקה לשתי בקשות שהוגשו בו ביום 23.4.2021 על ידי המשיב בגדרי התיק שבכותרת: האחת, "בקשה לביזיון בית משפט על ידי הנתבעת וכן סעד הצהרתי: פסיקתא

כלפי צד ג' לאחר הפרתה של הנתבעת את חובתה" (להלן-בקשת הביזיון).

כעולה מהפסיקה על בית המשפט לשקול בגדרי הליך זה, את סכויי התביעה ומורכבות ההליך, מצבו הכלכלי של התובע, מועד הגשת הבקשה, השלב שבו מצוי ההליך, זהות הצדדים, התנהלותם ותום לבם (כבוד השופט גרוסקופף, רע"א 4339/19 שרית קילקר נ' עובד נועם .

...

סבור אני כי מתעורר חשש ממשי שהמבקשת לא תוכל, ולמצער תתקשה ביותר, .

לפיכך, הבקשה להפקדת ערובה נדחית.

בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 31.8.2021 מסרו הצדדים: "אנו מסכימים להוריד את שער הסורגים המפריד בין השטחים וזאת יעשה על ידי מר שטרית (מנהל המשיבה מס' 2 - י.ג.) ועל חשבונו" (עמ' 6 סיפא לפרוט').

לפיכך, אין מקום עתה שערכאת העירעור, במסגרת בקשת רשות ערעור שעניינה הארכת תוקפו של צו המניעה הזמני, תחליט בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט שלא הוכרעה על ידי בית משפט קמא.

...

אציין, כי ביום 17.8.2021 נתתי את החלטתי בשתי בקשות רשות ערעור שהגישו המבקשת והמשיבה מס' 1 (רע"א 46831-06-21 ו-רע"א 11612-07-21), שעניינן צו המניעה הנ"ל מיום 2.5.2021 (אעיר, כי בקשת רשות הערעור הקודמת של המבקשת עסקה גם בדחיית בקשתה לפי פקודת בִזיון בית המשפט כנגד המשיבה מס' 2).

המבקשת צירפה תמונות לתמיכה בנטען בבקשתה זו. לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא מיום 2.11.2021, כמו גם להחלטתו מיום 3.11.2021 בבקשת המבקשת לעיון חוזר, לבקשת רשות הערעור, לבקשה למתן החלטה בבקשת רשות הערעור (מיום 21.11.2021), ולתיק בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

אכן, בהחלטה מיום 7.10.2021 שקל בית משפט קמא מינוי מומחה על חשבון המשיבה מס' 1, ואילו בהחלטתו מיום 2.11.2021 החליט שהצדדים ימנו מומחה מטעמם, ואולם, לבית המשפט נתון שיקול דעת לשנות מהחלטה קודמת שנתן, בטרם הכריע בתיק שבפניו, כפי שעמד על כך כב' השופט (בדימוס) צ' זילברטל ב-רע"א 213/16 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, בפִסקה 9 (8.3.2016): "כידוע, בטרם סיים בית המשפט את מלאכתו בפסק דין סופי, רשאי הוא להפעיל שיקול דעתו ולשנות מהחלטת ביניים קודמת שנתן (ראו למשל: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 240 (מהדורה שלישית, 2012), והאסמכתאות הנזכרות שם), ולפיכך, ייתכן שלאחר שיצטברו נתונים נוספים אגב בירור התובענה ימצא בית המשפט לנכון לשנות מהחלטתו מושא בקשה זו." (עיינו גם בדברי כב' השופטת (בדימוס) ד' דורנר ב-רע"א 3215/98 כור מתכת בע"מ נ' שוב (18.11.1998)).

נוכח כל המפורט לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

לטענת ראיד, לפי תשריט החלוקה הוקצה לו מיגרש נוסף בחלקה בגודל של 871 מ"ר נטו, הוא מיגרש 9, כאשר על המיגרש ניבנה מבנה עסקי אשר נוהל ברשותו על ידי צד שלישי.

היה ולאחר סיום דיוני הועדה ולאחר ההחלטה בערר שהוגשה על ידי סמארה, הסכסוכים בין הצדדים סביב החלקה לא יבואו לידי הסדרה, באפשרותם לשוב לבית המשפט ולהגיש תביעות חדשות שתתייחסנה לסכסוכים שיוותרו ביניהם.

המטרה מהגשת בקשה לבזיון בית משפט, היא לקיים החלטות וצוים הניתנים על ידי בית המשפט, ולא להעניש את המפר.

...

על כן, ולאור הסכמות הצדדים אני מורה על מחיקת התביעות שבפניי, ללא צו להוצאות.

מכל מקום, יהיו פני הדברים אשר יהיו, בין אם ניתן צו מניעה כנטען ובין אם לאו, פשיטא כי לאור כל האמור לעיל, אין כל טעם בשימור צווי המניעה שנתינו במסגרת התביעות שבפניי.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת ארבע התביעות, כולל הבקשות לביזון בית משפט, וזאת ללא צו להוצאות כלשהן.