לדעתי, יש לקבל ערעור זה.
סעיף 8 לפוליסת הביטוח קבע:
"כל חלוקי דעות שיתעוררו בקשר עם פוליסה זו יימסרו להכרעת בורר שיתמנה על-ידי שני הצדדים לסכסוך, ואם הצדדים אינם יכולים לבוא לידי הסכם בדבר בחירת בורר יחיד-להכרעת שני בוררים, שיתמנו בכתב, בורר על-ידי כל צד, במשך חדש ימים אחרי שיתבקש בכתב על-די הצד האחר, או במקרה שהבוררים אינם מסכימים ביניהם-להחלטת בורר מכריע שיתמנה בכתב על-ידי שני הבוררים לפני התחלת הדיון...
ואפילו נניח, שאמנם היה סרוב כזה, אם, למרות הסירוב, על הצדדים היה לפעול לפי האלטרנטיבה השניה שבסעיף 8 לפוליסת הביטוח, היינו-שכל אחד מהם ימנה בורר משלו.
.אם לא הסכימו שני הצדדים על בורר יחיד, לא מפני שלא מצאו בורר המתקבל על דעת שניהם, אלא מפני שצד אחד אינו מוכן לקיים את הבוררות בכלל, מפני איזו טענה שהיא, אז האלטרנטיבה של מינוי שני בוררים בדרך של זבל"א וזבל"א נופלת מאליה ואין היא קיימת עוד.
אמנם השופט זוסמן (כתארו אז) היה בדעה אחרת, אך גם הוא בפסק-דינו (בע' 246) אמר:
"בסיום דברי, רצוני להוסיף, כי עמדת החברה העומדת על בוררות בפני שני בוררים דוקא, אינה מובנת לי כלל ועיקר, ובכלל אין טעם בשטר הבוררין כפי שנוסח בסעיף 8 הנ"ל. אם לא הסכימו הצדדים למינויו של דן יחיד, בין אם צד אחד אינו רוצה להתדיין בבוררות, בין אם האדם אשר הוצע לו כבורר אינו נושא חן בעיניו, מה טעם יש להעביר את ההכרעה לשני בוררים? הנתבע יוכל להשהות את הדיון על-ידי כך שלא ימנה את הבורר מצידו, והתובע ייאלץ לפנות לבית-המשפט, כדי שזה ימנה לסרבן את הבורר, בהתאם לסעיף 7 לפקודת הבוררות. ולא עוד אלא: גלוי וידוע הוא, כי דעותיהם של הבוררים,הצדדיים' נוטות להתחלק, ואם אלה לא יבואו לכלל הסכמה, שוב יהיה הצורך בפניה לבית-המשפט לשם מינוי הבורר המכריע, בהתאם לסעיף 6(1)(ג) לפקודת הבוררות, אך נבצר מבית-המשפט להתנות לצדדים את תנאי החוזים אשר ביניהם, ושומה עליו לבצע אותם אפילו נמצאו חסרים כל הגיון." יש לציין שההחלטה בהמרצה זו ניתנה אמנם כאשר פקודת הבוררות היתה בתוקף, אלא שהחוק הקיים עתה לא רק שלא גורע מסמכותו של בית-המשפט למנות בורר יחיד, אלא מקנה סמכות זו גם למקרה בו המערער היה פועל לפי האלטרנטיבה שבסעיף 8 של הפוליסה וממנה מצידו בורר ומבקש מהמשיבה למנות מצדה בורר והיא היתה מסרבת לעשות זאת.
...
מסקנה זו עולה מהלשון בה נקטה המשיבה במכתבה זה:
"..
המשיבה תשלם למערערות הוצאות, לרבות שכר טירחת עורך-דין, בסך כולל של 3,000 לירות.
