בוררות בפיצוי על סיום התקשרות בין הצדדים

בסופו של יום נקבע כי לאחר הפחתה של 10% בגין המנעות המבקש ממתן לווי לשומות שערך לאחר סיום ההיתקשרות בין הצדדים, הוא זכאי לשכר טירחה המסתכם בסך של 1,043,697 ש"ח בגין טיפולו ב-15 שומות.

הבורר ארבל קבע כי הבורר ממן שגה בקביעתו כי הפסקת ההיתקשרות בין הצדדים הייתה פרי הסכמה הדדית, אלא פעולה חד-צדדית של המבקש אשר הוסתרה מהמשיבים.

על כן, נקבע כי קיימת עילת ביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות בכל הנוגע לביטול זכייתו של המבקש בשכר טירחה בסך של 1,043,697 ש"ח והמרתו בסכום של 200,000 ש"ח. לצד זאת, נקבע כי החלטתו של הבורר ארבל להגדיל את סכום הפצוי שנפסק לטובת המשיבים מ-100,000 ש"ח ל-800,000 ש"ח אינה מקימה עילת ביטול, נוכח העובדה ששני הסכומים נקבעו על ידי שני הבוררים על דרך האומדנה.

לשיטתו, גם החלטתו של הבורר ארבל להגדיל את סכום הפצוי למשיבים פי שמונה, בדומה להחלטתו להפחית את סכום הפיצויים על דרך האומדנה, מקימה עילת ביטול.

...

נוכח התמשכות ההליכים בין הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הסעד המתאים במקרה דנא הוא החזרת הבוררות לבורר ארבל על מנת שישלימו בסוגיית שיעור ההפחתה הראוי לדעתו בשכר המבקש.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.

האם יש לסלק את התביעה כנגד הנתבעת על הסף – תביעה שעילתה בפצוי על ביטול ההיתקשרות עם חברת Evercompliant inc שמקום מושבה בניו יורק, ארצות הברית? זו השאלה המונחת לפתחנו הדורשת הכרעה.

בזיקה לכך יצוין, כי בין הצדדים נתגלעו מספר מחלוקות לגבי קרות האירועים שקדמו לחתימה על הצעת ההיתקשרות, כמו גם לאחריה, כך האם התובעת נאלצה לחזור ארצה מארה"ב או שמא הדבר נעשה ביוזמתה; והאם התהליך לקראת קליטתה בחברה בארה"ב נעשה לאחר תום עבודתה בהובר, או שמא במועד זה עוד טרם היה ברור האם היא עומדת לסיים את עבודתה בהובר.

טעמים התומכים במתן תוקף לתניית הבוררות הייחודית מדובר בתניית בוררות ברורה וחד משמעית אשר הודגשה בהצעת ההיתקשרות, שלפיה יתקיים הליך בוררות בין הצדדים בארצות הברית, בהתאם לחוק הבוררות בארצות הברית.

...

שביעית, לא מצאנו ליתן משקל מיוחד לכתבה בעיתון מיום 10.9.2020 אותה הציג ב"כ התובעת בדיון האחרון, שלפיה בשנת 2015 הוקמה הנתבעת על ידי רון ונועם (ת/1)(ע' 14 ש' 35) עת אריאלה אישרה ממילא כי "הנתבעת הוקמה לדעתי שבע שמונה שנים לפני שהתחלתי...אני מניחה ב-2012" (ע' 13 ש' 19-21).

מכל מקום, אפילו קיימת מעורבות מסוימת של הנתבעת, לטעמנו לא ניתן להשתית את התביעה כנגדה.

אשר על כן, אנו קובעים, כי על התביעה חל הדין האמריקאי וכי עליה להתברר בארצות הברית.

ביום 2.4.2017 נחתם בין הצדדים מיסמך שכותרתו "מתוה לסיום פרויקט התוכן". המסמך הסדיר עדכונים בהתקשרות בשל פערים שמקורם בקצב קידום הבינוי הפיזי של המבנה.

אורפאן דרשה לקבל את הסכום שנקבע בהסכם הגישור ופצוי על כל הנזקים שנגרמו לה. התביעה ביום 19.4.2020 הגישה המועצה את התביעה שלפניי, כתביעה לאכיפת חוזה ותביעה כספית על סך 3,824,130 ₪.

המועצה עותרת לאכיפת הסכם הגישור, לקבלת כל חומרי הגלם ולפצוי בגין הנזקים עקב הפרת הסכם הגישור והפסקת ההיתקשרות בין הצדדים.

מר מינגלגרין כתב למנכ"ל המועצה ביום המינוי: "הצדדים פנו למגשר על מנת ליפתור את חילוקי הדיעות וקיבלו פסיקה משפטית מחייבת. עם זאת, התגלו חילוקי דיעות לגבי השלב המדויק שאליו הגיעו. מובהר כי מדובר בהתקשרות לבצוע בירור ולא במינוי בורר מוסכם". נמצא, כי היה ברור לכל כי למר מינגלגרין אין סמכות להכריע במחלוקת, אלא רק לברר ולייעץ.

...

כך, לא שוכנעתי כי אורפאן מסרה רק 25% מכלל התכנים שנדרשו, כי ביצעה רק 45% מכלל הפעילות הרוחבית או כי ביצעה רק 9% מגרסאות אנגלית ונגישות.

סוף דבר – התביעה של המועצה נגד אורפאן מתקבלת ונקבע בזאת כי אורפאן הפרה את הסכם הגישור ועליה לפצות את המועצה בסך של 1,458,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

הרקע להליך דנא, ובין היתר ההיתקשרות בין הצדדים וההליכים שנוהלו ביניהם, מפורטים בהחלטה ואין אלא להפנות אליה.

תחנת הנוחות ניסגרה בשנת 2014 (המועד המדויק לא בורר) לאחר פסק הדין שניתן בערעורים בחודש 12/2013.

הצדדים הסכימו לעכב את בירור ההליך דנא עד לסיום ההליכים המקבילים.

לפי הסכם זה עמד הפצוי על 10,000 $ ולפי שיערוך של זריהן נתבע סך של 155,000 ₪ בראש זה. הסעד לא נדחה על הסף ונותר לבירור.

סעד הפצוי נתבע על ידי זריהן מכוח סע' 23(א) להסכם בינו לבין החברה לתיכנון בו נקבע כי "המפר הוראה מהותית של הסכם זה ישלם לצד המקיים סך שקלים השווה ל – 10,000 $". היתיישנות – עילת התביעה מכוחה נתבע הפצוי היתיישנה.

...

די בכך בכדי להסביר מדוע לא ניתן היה לרשום את זכויותיו של זריהן ולהביא למסקנה כי הדבר אינו רובץ לפתחה של בלסקי.

נוכח דחייתם (ודחיית הסעד הראשון במסגרת ההחלטה) אין מקום לקבלת הסעד הרביעי הנוגע למאמץ ולהוצאות שהושקעו בהליך זה. על כן התביעה כולה נדחית.

כך גם, נדחית הבקשה לפיצול סעדים.

בכל מקרה, בהתאם להוראות סעיף 20 להסכם העבודה, אושר היה זכאי לקבל מחצית מ"הזכויות הנובעות מלקוחות שיהיו בטיפול העובד במסגרת עבודתו ולא היו לקוחות הסוכנות קודם לכן"; וכן "ל-50% מכל תקבול שיגיע לסוכנות בגין הלקוחות שבתיק הביטוח, לרבות בגין שינויים שיבוצעו בגין לקוחות במוצרים הנרכשים, הגדלות וכן עיסקאות במוצרים חדשים והכל הן במשך תקופת ההיתקשרות בין הצדדים והן לאחר סיומה, מכל סיבה, לכל משך היותם לקוחות של הסוכנות". בנוסף נקבע בהסכם שבתום ארבע שנים ממועד חתימת ההסכם, או במקרה בו תסתיים ההיתקשרות בין הצדדים, מכל סיבה, יהיה זכאי אושר לרכוש מארבע עונות את תיק הביטוח בהתאם להסכם בין הצדדים.

אלא שגם למתווה זה לא הסכימה ארבע עונות ולכן אושר נאלץ לעשות שימוש בסעיף 20ב(2) להסכם ולדרוש מינוי של בורר כדי שיכריע בפערים המסחריים.

לסיכום בתביעה שכנגד נתבעו הסעדים הבאים: צו למתן חשבונות המורה לארבע עונות לגלות בדוח ותצהיר את מלוא הכנסותיה מתיק הביטוח, מכל מין וסוג שהוא, החל ממרץ 2014 ועד למתן הדוחות בפועל; סעד הצהרתי על ביטול ההסכם; צו המורה לארבע עונות להמשיך ולשלם לאושר את חלקו בתיק הביטוח; לפסוק 378,000 ₪ בגין העמלות שלא שולמו החל מאוגוסט 2017 ועד הגשת התביעה; ולפסוק פיצוי 692,500 ₪ בגין הפרת ההסכם, הפגיעה במוניטין, ההוצאות המשפטיות והנזקים הממוניים והלא ממוניים.

...

בסיכומיה טוענת ארבע עונות שאושר הודה בכך שהוא גנב לקוחות בהתבסס על דבריו בעמ' 88 לפרוטוקול: "... רק להזכיר לך שבתקופה הזאת שבה אני לא מקבל כסף ואני כבר מבין שהעסקה הזאת לא תצא לפועל אז אני כבר דורש כסף הלקוחות שלי ואני אומר להם 'תקשיבו, אם בסופו של דבר ארבע עונות לא משלמת לי אז כנראה שאתם'. ברגע שהם לא הסכימו אז באופן טבעי התיק הזה יכול להיעלם. אני ניסיתי בכל כוחי לטפל בתיק הזה אבל אני גם רוצה להתפרנס". האמור בפרוטוקול אין בו כדי להוות ראיה למסקנה שאותה מבקשת ארבע עונות לקבוע.

הפועל היוצא – ביטול ההסכם בסופו של דבר, וכפי שצוין לעיל, הצדדים בהתנהגותם ביטלו את ההסכם.

לסיום לאור כל האמור לעיל, למעט החיוב של ארבע עונות כאמור בסעיף 77 לעיל, נדחות התביעה והתביעה שכנגד.