בוררות בסכסוך בין קבלן ללקוח

המבקשת הוסיפה וטענה כי על פי גרסת המשיבה מערכת היחסים בין הצדדים היתה של לקוח וספק שירותי בנייה בלבד, בעוד שעילות התביעה נוגעות בעניינים רחבים יותר, ותהתה כיצד תניית הבוררות המופיעה בהסכם יכולה לחול על עילות אלו לשיטת המשיבה עצמה.

סעיף הבוררות נוסח באופן רחב המחייב פנייה לבורר "בכל מקרה של חילוקי דיעות ו/או אי הבנות בין הקבלן למזמין בכל נושא שהוא, אשר אינו ניתן להכרעה על ידי משא ומתן בין הצדדים", וככזה הוא חובק את כל העילות והסעדים הנתבעים מהמשיבה בתביעה שהגישה המבקשת.

ראשית, יש לבחון את הנחיצות הדיונית, דהיינו אם צורף לתובענה מי שאינו צד להסכם הבוררות צירוף של אמת, או רק כדי שתהיה בידי התובע עילה להיתחמק מהתחייבותו ליישב את הסיכסוך בבוררות; ושנית תבחן הנחיצות המהותית שבקיום הליך אחד בבית המשפט כנגד הנתבעים כולם.

...

אוסיף, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

אין בידי לקבל טענה זו. כשם שאין בעצם השליטה של אדם בחברה או בהיותו אחד מיזמיה או מייסדיה כדי לראותו מחוייב אישית בהסכם בוררות עליו חתומה החברה (ס' אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל כרך א' (מהדורה רביעית, 2005), בעמ' 116), כך אין לראות בסירובו להצטרף להליך בוררות עליו הסכימה החברה, משום היעדר נכונות של החברה לקיום הליך הבוררות.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

סעיף זה קובע כי אם התעורר סיכסוך בעיניין שהוסכם להעבירו לבוררות ולא התמנה בורר על פי ההסכם, אזי רשאי בית המשפט – על פי בקשת צד להסכם – למנות בורר שיכריע בסכסוך בין הצדדים.

לגישת התובע, במסגרת ההסדר היו אמורים הנתבעים לשלם לו על עבודות שביצע במקומם עבור לקוחות השותפות, מעבר לעבודה שבוצעה ללא תמורה לפי סעיף 4 להסכם, ואף הוא שילם לנתבעים את שכרם בעת שהזמין עבודה מסוימת לטובתו מהנתבעים "כקבלני משנה". ואולם התובע לא הציג כל אסמכתא לעניין ההסדר שנטען על ידו לרבות כספים שלטענתו העביר לנתבעים על עבודה שביצעו עבורו "כקבלני משנה". על התובע מוטל הנטל להוכיח ולבסס את טענותיו, תוך הצגת ראיות.

...

כן קובע אני כי על התובע להשיב לנתבעים סך של 1,096 ₪ בגין עודף תקבולים שקיבל ומקורם בחלוקה לשותפים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוו"ד ועד היום, העומדים סה"כ על 1,125 ₪ .

תוצאה אופרטיבית לאחר קיזוז הסכומים המגיעים לתובע מהסכומים המגיעים לנתבעים, אני קובע כי התובע ישלם לנתבעים סך של 79,801 ₪ בצירוף מע"מ, בסה"כ: 93,367 ₪ (להלן: "הסכום לתשלום") .

כמו כן התובע ישלם לנתבעים שכ"ט בגובה 20% מהסכום לתשלום בצירוף מע"מ, וכן שיפוי בגין מחצית מהאגרה בה הנתבעים נשאו (משוערך להיום).

בין המבקשת, חברה יזמית-קבלנית, לבין המשיבים, נציגי קבוצת רכישה, היתגלע סיכסוך על רקע טענות שהעלו המשיבים לפיהן הפרה המבקשת הסכם בנייה.

כך, טוענת המבקשת כי הבורר ועו"ד כהן מטפלים בתיק משותף חדש; כי הבורר או משרדו מייצגים דרך קבע את חברת דניה סיבוס, יריב עסקי של המבקשת; כי בתו של מהנדס הביצוע מטעם המבקשת בפרויקט הבנייה מושא הבוררות מועסקת כעורכת דין במשרדו של הבורר; כי הבורר ובא-כוח המבקשת מייצגים וחולקים שני לקוחות מהותיים; כי משרד הבורר נתבע בגין מירמה ובא-כוח המבקשת מייצג את אחת התובעות; וכי הבורר מייצג חברה שהמבקשת מנהלת הליך נגדה.

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בקשתו נדחתה על ידי כב' השופט ברנזון שפסק "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק, והבורח מפומביות הדיון מוטב שהפומביות תירדוף אחריו. הסיכסוך הנידון יש בו ענין לציבור, כי בתנאי הארץ רבים מבני הציבור נזקקים לקבלני בנין לרכישת דירותיהם, וסכסוכים ביניהם על רקע זה אינם חסרים" (שם, בעמ' 314).

לכך קשה ליתן יד. כב' השופט ח' כהן זיקק ראציונל זה בפסק דינו באותה הפרשה: "כמאז כן להבא לא ננעל את שערי בית-המשפט בפני אדם שהאשימוהו במעשה מירמה, והוא עומד על בירור האשמה זו בפומבי ולא בבוררות; אבל אין זאת אומרת שלא נחיל אותה הלכה גם על אדם אשר דווקא רוצה בהסתרת מעשיו מעיני הציבור ועל-כן דורש במפגיע שבירור טענת המירמה שנטענה נגדו יתקיים בסתר ולא בפומבי. מסכים אני, בכל הכבוד, עם חברי הנכבד, אב-בית-הדין, שקיים האידנא אינטרס צבורי מובהק בבירורן הפומבי דווקא של טענות תרמית למיניהן; ומקום שנטענה טענת תרמית, יש לדעתי לראות בצורך הבירור הפומבי של טענה זו משום 'טעם מיוחד' כמשמעותו בסעיף 5(ג) לחוק הבוררות, בין אם נטענת הטענה נגד התובע ובין אם היא נטענת נגד הנתבע. ...חשיפת היצגי-שווא והבטחות מירמה בריש גלי, לזרא היא בעיני הקבלנים, באשר רעה היא לעסקיהם ולפרסומתם - וחששו של הנתבע דנן מפני 'היתערבות הציבור וכלי התיקשורת' יוכיח. אבל אין לך אמצעי בדוק להרתיע רמאים בכוח ולהזהיר לקוחותיהם, מאשר חשיפת שיטותיהם ובירור התלונות נגדם בפומבי ולעין כל" (שם, בעמ' 322).

משמעות אי היותו של משרד עוה"ד צד להליך הבוררות התובעים מצביעים על כך שמשרד עוה"ד אינו צד לבוררות, ועל כן ממילא יתקיים דיון מפוצל בסכסוך שבין הצדדים.

...

זוהי גישה פרגמטית במהותה, המקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב כיצד לנהוג במקרה בו חלק מהצדדים הבאים בפניו קשורים בהסכם בוררות וחלק לא. בנסיבות המקרה אני סבור כי צירוף משרד עוה"ד לתובענה שבפני הוא צירוף של אמת.

הסכם הפינוי בינוי צפה חילוקי דעות אלה, וקבע מנגנון של שמאות מכרעת, אך חילוקי דעות סביב שכר טרחת השמאים המכריעים מנעו, בסופו של דבר, את מימוש השמאות, וחבל.

כמובן שכל טענותיהן המשפטיות בעניין זה שמורות להם, ולא אנקוט לגביהם עמדה משפטית מטוב ועד רע. התוצאה אני דוחה את בקשת התובעים לעכב את הליכי הבוררות, ומקבל את בקשת החברה לעכב את התובענה דנא.

עפ"י הדין, חזקה כי הוראת סעיף 75, אשר אין חולק כי היא מגבילה את זכותו של הלקוח לפנות לערכאות וקובעת כי כל סיכסוך בינו לבין הספק יידון בבוררות, ואף מכתיבה מראש את זהות הגורם שימנה את הבורר ובכך מקבעת את בחירתה של שלדג והשפעתה בעיניין זהותו של הבורר, מהוה תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו בטלות.

האגודה אמנם טענה, כי האגודה אינה צד לסכסוך בין הנציגות לקבלן, אלא גוף חצוני האמור לפקח על הבנייה ולמנות במידת הצורך בורר, והוסיפה וטענה כי מי שבוחר את הקבלן שיבצע את העבודה הוא הנציגות ולא האגודה.

...

למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם אלמלא היה מקום להורות על ביטולה של תניית הבוררות, אני סבורה כי בענייננו היה מקום לקבוע כי מתקיים טעם מיוחד שלא להורות על עיכוב ההליכים והעברת המחלוקת לבוררות.

במצב דברים זה, גם אלמלא היה מקום להכריז על בטלותה של תניית הבוררות, אני סבורה כי הכף נוטה באופן מובהק למסקנה כי קיים טעם מיוחד להימנע מעיכוב ההליך בתביעה נגד שלדג לצורך העברתו לבוררות.

סוף דבר – הבקשות לעיכוב הליכים נדחות.