הנתבעת חברה באשכול החברות של מילואות – חברה לפיתוח משקי מפרץ חיפה בע"מ.
ביום 31.08.2014 חתמה הנתבעת עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה על הסכם עבודה קבוצי מיוחד.
הוצג לפנינו נספח 1 לתצהיר להב, הוראת עבודה לעניין הגיינה אישית בה מצויין כי "אסור בתכלית האסור: לעשן, לאכול, ללעוס מסטיקים במחלקות." וכן נספח 2 לתצהיר להב, בו אישר התובע כי עבר הדרכת בטיחות בעבודה, לרבות לעניין אבטחת איכות ובטחון המוצר.
משלא היו חילוקי דיעות לא היה מקום להעביר את עניינו של התובע להכרעת בורר.
...
[1: ראו סע' 5 לתצהיר התובע בו הוא מודה שאכל באולם הייצור וליד פס הייצור ]
ייאמר כי בין הצדדים ניטשו מחלוקות לעניין דקויות מסוימות באירוע – האם התובע אכל ליד הקיר כטענתו, או ליד פס הייצור כטענת הנתבעת, אם היה בשעת הפסקה, אם עובדים אחרים אכלו באולם וכיוצ"ב. אין בדעתנו להכריע בדקויות כאמור מאחר ומקובלת עלינו טענת הנתבעת כי האיסור על אכילה חל בכל שטחי אולם הייצור – ליד הקיר או צמוד לקו הייצור.
אשר לטענת הנתבעת כי התובע איים על הנוכחים במקום האירוע והיה חשש לביטחונם – שוכנענו כי התובע התנהל ביום האירוע בצורה לא ראויה, הגיב למנהליו בדיבור תוקפני ומתריס ואולי אף באלימות מילולית.
אשר על כן, אנו דוחים את טענת התובע בתצהירו כי הנימוק בזימון לשימוע "התנהגות לא נאותה" מהווה סיבה כללית שלא אפשרה לו להתכונן לשימוע.
מכאן מצאנו כי קיימת לבית הדין סמכות עניינית לדון בפיצוי בגין הפרת הזכות לפרטיות בעילה מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
מכאן אנו קובעים כי הנתבעת הפרה את זכותו של התובע לכבוד ופגעה בפרטיותו בניגוד לחובותיה כמעסיקה.
לאחר ששקלנו את מלוא נסיבות התיק אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין רכיב תביעה זה בסך 12,000 ₪ מכוח הפרת חוק כבוד האדם וחירותו.
