בוטלו תנאי השחרור של חבר בארגון פשע

בהחלטתי מיום 24.8.17 פירטתי את עובדות האישומים המיוחסים למבקש, כדלקמן: "על פי הנטען בכתב האישום, בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום היו הנאשמים ומעורבים נוספים מאוגדים באירגון פשיעה רב זרועות אשר בראשו עמד הנאשם 1- יצחק אברגי'ל (להלן- "אברגי'ל") ואשר פעל בישראל ובמדינות שונות בעולם בתבנית הירארכית ושיטתית החל משנת 2002 ועד לשנת 2006.

בבש"פ 1243/16 בויארת נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.3.16) הפנה בית המשפט העליון לדברים שנקבעו בבש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.8.06) בעיניין בחינת העילה כדלקמן: "הקביעה שעבר 'זמן ניכר' מעת מתן ההחלטה, באופן המקים עילה לעיון חוזר בהחלטה, הנה תולדה של נסיבות העניין. פרק זמן מסוים ייחשב כ'ניכר' בשים לב, בין השאר, למאזן שבין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי, בשל חלוף הזמן, אל מול האנטרס הצבורי כי ימשיך לשהות במעצר באותם תנאים. במסגרת מאזן זה יובאו בחשבון, בין היתר, חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, מידת המסוכנות שלו, היתנהגותו במעצר או אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ונסיבותיו האישיות: המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות". המבקש שוהה בתנאי מעצר בפקוח אלקטרוני מזה למעלה מ- 20 חודשים, בעקבות שלושה אישומים המייחסים לו עבירה של סחר בסמים מסוכנים בסכום כולל של למעלה מ-9 מיליון ₪ וריבוי עבירות מס, וכן עבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, כולן במסגרת חברותו באירגון הפשיעה.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, הגעתי למסקנה כי נקודת האיזון בין ההכרח לאיין את החשש הנובע מעילות המעצר לבין מידתיות הפגיעה בחרותו של המבקש, נעה לעבר הקלה בתנאי מעצרו של המבקש בדרך של ביטול המעצר בתנאי איזוק אלקטרוני ושחרורו של המבקש למעצר בית, בהתאם להמלצת שירות המבחן.

...

כמו כן אני סבור כי ניתן להתיר יציאתו של המבקש לעבודה בחנות הירקות תחת פיקוחו המלא והרצוף של מעסיקו שהוא מקום קבוע ומסוים העונה על צרכי הפיקוח, לרבות החשש מפני שיבוש, והמאפשר למשיבה לעקוב אחר המבקש.

אשר על כן, אני מורה על ביטול המעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני ועל שחרורו של המבקש ל"מעצר בית" תחת פיקוח אנושי מלא ורצוף של אחד מהמפקחים שאושרו על ידי בית משפט זה. התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 15.3.16 יעמדו בעינם אף להבטחת תנאי השחרור כאמור.

המזכירות תעביר החלטתי זו לבאי כוח הצדדים.

במסגרת הפרשה חשודים אוסעדון ונושאי שליטה בעותרת בבצוע עבירות של הלבנת הון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, עבירות של חברות באירגון פשע, עבירות על חוק המע"מ, עבירות על פקודת מס הכנסה, קשירת קשר, קבלת דבר במירמה, זיוף מסמכים ועוד, באמצעות העותרת.

בנתיים בית המשפט העליון נתן תוקף להסכמת הצדדים בעיניין רווה ובמסגרתה נקבע כי פסק הדין בעיניין רווה שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים "יבוטל על כל רכיביו". עוד ביקש ב"כ העותרת להמתין עם מתן פסק דין בעתירה לאחר שיוכרע ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק 15996-03-21 על החלטה שנתנה ביום 21.2.21 בבית משפט השלום באשקלון במ"י 28561-01-20 בעיניין תנאים לשיחרורם של הזוג אוסדון וביניהם תנאי האוסר עליהם לעסוק בתחום נשוא החקירה למשך 90 יום נוספים (כלומר עד ליום 14.5.21).

...

ג) לאחר בחינת הבקשה לרישיון, בשים לב למשך הזמן בו פועלת מבקשת הרישיון, היקף פעילותה וכן נבחנו תדפיסי הרישום הפלילי הממונה הגיע למסקנה כי שלום הציבור ובטחונו גוברים בנסיבות המקרה על האינטרס הפרטי של העותרת להמשיך ולעסוק בתחום מתן אשראי .

במקרה דנן, עיון במידע המודיעיני מוביל למסקנה כי החלטת הרשות מצויה במתחם הסבירות, מה גם שבינתיים החקירה הגלויה הבשילה להגשת כתב אישום.

משלא מצאתי פגם מנהלי שנפל מצד הרשות ביחס לעותרת ומשנמצאת החלטת הרשות במתחם הסבירות, אין מנוס מדחיית העתירה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית העתירה.

חלק מעבירות אלו נסבו על הסיכסוך של חברי האירגון עם חבורת יריביהם בעיר באר שבע שבראשה עמדו חגי זגורי ומשה רובין (להלן בהתאמה: החבורה היריבה, זגורי ו-רובין).

זאת, נוכח החלטתה של ועדת השחרורים שליד כלא אשל מיום 28.3.2018 לבטל את שיחרורו על תנאי ממאסר קודם בשל הרשעתו בפעילות באירגון פשיעה בתקופה שרלוונטית לתנאי (וש"ר 39422-01-17, השופט (בדימוס) מ' מכליס וחברי הועדה ע' מוכתר ו-נ' חג'ג'), ודחיית העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי וכוונה נגד החלטה זו (עת"א 18770-04-18, סגן הנשיאה א' ביתן והשופטים י' רז-לוי ו-י' עדן).

...

נקדים ונציין, כי בתום שלושה ימי דיונים בערעורים – שהתקיימו בימים 11.2.2019, 13.2.2019 ו-18.2.2019 – סברנו כי דין מרבית טענותיהם של המערערים בכל הנוגע להכרעת הדין להידחות.

כמו כן, בשים לב למעמדו של גרימברג כראש הארגון ולגובה הקנס שהושת עליו, אנו מורים – באופן יחסי – על הפחתת הקנס שנקבע בעניינו של רחמים לסכום של 100,000 שקלים, שישולם בפריסה לתשלומים שווים של 750 שקלים מדי חודש בחודשו, בהתאם לתנאים שעליהם הסכימו הצדדים, או שלושה וחצי חודשי מאסר תמורתו.

בנוסף, בהתאם לסעיף 5 לחוק המאבק בארגוני פשיעה וסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, ונוכח ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, אנו מורים על מתן צו לחילוט הרכוש שנתפס – הכולל רכב מסוג מזדה 3 שמספרו 41-911-69, סך של 50,000 שקלים חלף חילוטו של רכב מסוג יונדאי שמספרו 87-013-13 וסך של 2,800 שקלים במזומן – ועל השבתם של יתרת הסכומים שהופקדו לידי רחמים.

סוף דבר: נוכח חזרת המערערים מערעוריהם על הכרעת הדין, הם נדחים בזאת, למעט בנקודה הנוגעת למשך פעילותו של ארגון הפשיעה (שנתחמה לשנים 2012-2011).

עניינם של המבקשים קשור בפרשיה רחבת הקף במסגרתה נחקרו חשודים רבים בשל חשדות לבצוע עבירות של הלבנת הון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, עבירות של חברות באירגון פשיעה, עבירות על חוק המע"מ, עבירות על פקודת מס הכנסה ועבירות של קשירת קשר, קבלת דבר במירמה, זיוף מסמכים ועוד.

בנוגע לכך שהמבקשים לא הפקידו את הסך של 55,000 ₪ ציין ב"כ המבקשים כי המבקשים נקלעו למצב כלכלי קשה בעקבות הפרשה, והם מתקיימים מתרומות של חברים.

המבקשים רשאים לפנות ליחידה החוקרת בבקשות ספציפויות לקבלת מסמכים ספציפים או נתונים ביחס ללקוחות ספציפיים, והיחידה החוקרת תפעל למסור למבקשים את העתק החומר המבוקש, בהתאם למתווה שקבוע בסעיף 32א לפסד"פ. המבקשים יפקידו בידי היחידה החוקרת את הסך של 55,000 ₪ עליו התחייבו כתנאי לשיחרור הרכב וזאת עד ליום 10.7.20, ככל שלא יופקד הסכום עד המועד האמור, תהיה רשאית המשיבה להגיש בקשה חוזרת לביטול ההסכמות בנוגע לשיחרור הרכב ולתפיסתו מחדש לצורך מכירתו.

...

שוכנעתי כי ישנו קושי רב במחיקת הקבצים ה"נגועים" והעברת העתק של יתר הקבצים לידי המבקשים, וכי בדיקה של מלוא הקבצים לצורך מיונם תימשך זמן רב, כך שממילא פתרון זה אינו ישים באופן מיידי.

אני סבורה כי הפתרון שהוצע על ידי היחידה החוקרת הוא ראוי ומידתי, ומאזן בצורה הולמת את האינטרסים המנוגדים שעל הפרק.

סוף דבר סיכומו של דבר, אני מורה על הארכת החזקה במחשב המוסדי של המבקשים למשך 60 יום מהיום.

בכלל זה נטען כי המבקש חבר לאנייה באמצעות סירה, טרם כניסתה לנמל פמגוסטה בקפריסין, והביא מזון וציוד לחיתוך ברזל.

הקראה ראשונה נערכה ביום 18.7.2017 וההליך המשפטי עלול להערך זמן רב. המשיבה טענה, בעקרי הדברים כי קיים יסוד סביר לחשש שביטול תנאי השיחרור יגרום להתחמקות מהליכי שפיטה וריצוי עונש מאסר במידה והמבקש יורשע בעבירות המיוחסות לו. לצורך שמיעת העדויות המוקדמות היתקיימו מספר מצומצם של דיונים ולא ניתן להעריך את מידת מחויבותו של המבקש להתייצב לדיונים בעתיד.

בית המשפט לא מצא שנטען לשיטתיות בבצוע העבירות, ועם זאת ציין כי לנאשם גיליון הרשעות מכביד עד מאוד, הכולל הרשעות רבות, במגוון עבירות, לרבות עבירות רכוש לפי חוקי המכס והמע"מ, ועבירות שבוצעו במסגרת אירגוני פשיעה.

...

סבורני שהיה מקום להעלות את הטענה הנ"ל מבעוד מועד במסגרת הבקשה הנדונה, להציג נתונים מרשם החברות לגבי בעלי השליטה והנהלת החברה, ולצרף הודעה כתובה של רעייתו לגבי פעילות החברה והסכמתה להעסקתו, ככל שהיא אכן מנהלת את החברה, על מנת שהמשיבה תוכל להתייחס לכך באופן ענייני.

לאור האמור לעיל, סבורני שככל שיש בכוונת המבקש לעבוד בחברה המנוהלת על ידי רעייתו, או אצל מעסיק אחר, הרי שביכולתו להגיש בקשה מפורטת בעניין זה, כפי שפורט לעיל, וכנהוג בבקשות מסוג זה, וזו תידון לגופה.

התוצאה הינה שבקשתו של המבקש להורות על ביטול התנאים המגבילים שהוטלו עליו נדחית.