בוטל מינוי מנהל עיזבון מקרקעין עקב התנהלות בעייתית

מכלול התפקידים שלקח על עצמו עו"ד שרגיל גרם לכך, שעורך דין חוסאם סבית, ב"כ משיבים נוספים (בני מישפחת בשארה) בתיק הפש"ר 34999-04-12 ביקש ביום 12.02.2014, כי מינויו של עו"ד שרגיל כמנהל עיזבון נתבע 2 יבוטל, תוך שהעלה טענות כלפיו בדבר ניגוד עניינים אשר נובע מעצם תפקידיו.

נטען, כי קיימת בעייתיות בכך, שאותו האדם אשר מונה כמפרק חברת בולוס, ואשר תפקידו מחד לקבל את הכספים אותם חייבים הנתבעים 2 ו-3 לחברת בולוס (שבפרוק) מכוח פסק הדין, מונה גם כמנהל מיוחד על נכסיו של נתבע 3, וכמנהל עיזבון של נתבע 2, שתפקידו לשמור על נכסיהם.

בנוסף ביקש עו"ד סבית, כי תבוטל ההחלטה בה אפשר בית משפט בתיק הפש"ר, לעו"ד מרואן מויס (ב"כ יורשיו של נתבע 2) לייצג את עו"ד שרגיל במסגרת תפקידו כמנהל עיזבון בהליכי העירעור - רע"א 7472/12 ו-רע"א 7138/12, שהתנהלו בפני בית המשפט העליון.

נתבע 1, שהוא כאמור, אינו פושט רגל ואין לו כל זיקה, לתיקי הפש"ר המתנהלים נגד אחיו (הנתבעים 2 ו-3), אישר, בפניי, גם במעמד הדיון, כי לו ולאחיו אין כל זכויות במקרקעין והצהיר כי הם בבעלותם של התובעים, מכוח רכישתם על ידי אביהם המנוח ומאביו המנוח, עוד בשנות השישים.

...

לאחר מכן, בעקבות החלטתי בסיום הישיבה, הגיש הנאמן טיעונים בכתב (ביום 22.10.2019.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במכלול המסמכים שהוגשו בתיק הנוכחי, ובטיעונים שהוגשו על ידי הצדדים בעניין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה, סבורה אני שיש לדחות את הבקשה, ואלו נימוקיי: סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

עוד הורה בית משפט של פשיטת רגל לנאמן לפעול לצורך מינויו כמנהל עזבון של נכסי המנוח ולדאוג לייצוג עיזבונו של המנוח בכל הליך המתנהל וקשור לעזבונו.

עוד טוענת כי המנוח ידע את הקף חובותיו ואת הבעייתיות בצוואה, ובכל זאת הוריש זכות מגורים למבקשת באופן לא חוקי.

המתנגדות הסתמכו על ההסכם הדו צדדי כדי לטעון כי למנוח לא הייתה זכות להוריש זכויות בר רשות, בהיותן מחוץ לעזבונו, ואולם לא התמודדו עם פרשנותו לאור ההיתר שנקבע בסעיף 19 ג( 4) למסור זכויות שימוש בצוואה, ואף לא בקשו לזמן את מנהל מקרקעי ישראל כצד מנסח של ההסכם.

באשר לחלק בצוואה בו הוריש המנוח לבתו את זכויותיו בנחלה (סעיף 3 א) הרי שהוא בטל בהיותו מתנגש עם ההגבלות בהסכם הדו צדדי, ולעניין זה אין כל מחלוקת בין המתנגדת – האם לבת, ואולם אין באמור, כדי לבטל את הוראות הצוואה העוסקות בזכות השמוש שניתנה למבקשת בבית הקטן, בהיותן הוראות שאינן קשורות זו לזו לצורך קיום זכותה של המבקשת.

...

ההתנגדות לצוואת המנוח, משום שהיה מנוע מלצוות על זכות שימוש למבקשת בהיותו פושט רגל, נדחית.

אני מורה על קיום הצוואה בכל הנוגע לזכות השימוש של המבקשת בבית הקטן במשק, הוראת הצוואה בסעיף 3 א לטובת הבת מבוטלת.

אני דוחה את תביעת המתנגדת לסילוק ידה של המבקשת מהמשק ופסיקת דמי שימוש כנגדה.

עו"ד ענת רום מונתה כנאמנת לניהול הליכי חידלות הפרעון.

לפי עמדת הממונה במהלך הדיון מיום 24.5.2022 יש להאריך את תקופת התשלום למשך תקופה של 54 חודשים בעיקר בשל היתנהלותו של היחיד אשר התבטאה באי הגשת דו"חות דו חודשיים מפורטים בצרוף האסמכתאות הנדרשות, בשל אי מימוש פוטנציאל הישתכרותו של היחיד ובשל ניסיונותיו של היחיד להסתלק מעזבון אביו המנוח בעת שהיה מצוי בהליך של חידלות פרעון.

הממונה אף ציין בהצעתו למתן צו השקום כי על בית המשפט לחייב את הנאמנת לערוך בירור בנוגע לשווי זכויותיו של היחיד בנכס המקרקעין שבגינו התבקש היתר הבנייה, בצרוף השלמת מידע על רכבים אשר נמצאים בבעלות משפחתו, וכן גם על נכסים אשר הצטברו בקופת הגמל בשילוב עם כספים בלתי מוגנים וכספי פצויי פיטורים אשר הופקדו בידי היחיד בחודש 7/2021 בסכום של 3791 ₪.

טענות היחיד : במענה לטענות הנאמנת והממונה טוען היחיד כי צו התשלומים אשר ראוי בנסיבות מקרה הנו 1500 ₪ לחודש למשך פרק זמן של 36 חודשים לפי התחשיב הבא : הכנסות התא המשפחתי בנכוי הוצאות לפי אמות המידה של הממונה בצרוף הוצאות מיוחדות (טפולי פוריות) בכל הנוגע לטענות הנאמנת בנוגע להתנהלותו הבעייתית בתיק (פגור תשלומים בנוגע לחודש ינואר 2022, אי הגשת דו"חות דו חודשים עבור החודש דצמבר 2021 ועד ינואר 2022) מציין היחיד כי המידע הועבר לידי הממונה במועד וכי גם החובות עבור החודשים ינואר עד פברואר 2022 שולמו אף הם. היחיד מציין בתגובתו כי רעייתו התקשתה להישתלב בשוק העבודה לאחר שפוטרה מעבודתה בבית האבות בתאריך 30.9.2020 עקב מגפת הקורונה, ומשום שהיא למדה בין שבע לשמונה שנות לימוד בלבד, כאשר לכך גם יש להיתחשב בנטיית מעסיקים בסקטור הפרטי להפלות מועמדים לעבודה משקולי גיל, ולכן פוטנציאל הישתכרותה הנו כ – 5600 ₪ לחודש.

תחולת ההגבלות - ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

...

בכל הנוגע לגילום זכותו הקניינית של היחיד בנכס המקרקעין בגוש 18838 חלקה 30 מגרש 30 הרי שהגם שנטען שלכאורה לכאורה לא בוצעה בפועל (ראה : דברי ב"כ היחיד בעמוד 1 שורות 15-16 ו – 21 לפרוטוקול), ובשים לב להיקף החובות שאינו ניכר (חובות מאושרים ע"ס 130,000 ₪ לערך), סבורני כי אין מנוס מקביעת צו שיקום הכולל תשלום דיבידנד מלא.

בהתאם אני מורה כי היחיד יוסיף לקופת הנשייה תשלומים ע"ס 2,000 ₪ לחודש, עד לתשלום דיבידנד מלא (130,697 ₪ בצירוף הוצאות ההליך לרבות אגרת השגחה), תוך התחשבות בסכום המצוי בקופת הנשיה ובכספים לא מוגנים אשר ימומשו על ידי הנאמנת במקביל.

בנוסף לכך עתרו המנהלים המיוחדים להורות על מחיקת כל הערה שנרשמה בלישכת רישום המקרקעין בקשר להסכם, לרבות מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובתו של עו"ד כהן לפי שטר מס' 40942/2016/1 מיום 28.9.2016.

במסגרת תיק פשיטת-הרגל מונו המנהלים המיוחדים ביום 20.11.2016 כמנהלי העזבון בפשיטת-רגל של המנוח (להלן: "מינהלי העזבון בפשיטת-רגל").

עם זאת, בשל היתנהלותה הדיונית של מאי, נקבע כי הוספת הראיות תיעשה בכפוף לתשלום הוצאות בסך 30,000 ₪ לטובת המנהלים המיוחדים וכן מתן אפשרות לאחרונים להוסיף ראיות מטעמם.

ודוקו: דברים אלה יש לקרוא גם על רקע מה שכבר נקבע בהחלטותיי החלוטות בנוגע לפירוק הזמני והקבוע של החברה שכבר הוזכרו לעיל, קרי העידר בהירות ביחס למצבה הכלכלי של החברה, העובדה כי אזוגי התקשה למסור מי אמון על הנהלת החשבונות של החברה ומסר בעדותו בפניי כי לחברה אין חשבון בנק ואין פנקסי שיקים, ולמעשה אין לה כל פעילות עסקית, פעילותה העסקית הסלקטיבית הבעייתית של החברה (חלקה אף לאחר שניתנו הצוים לאיסור דיספוזיציה), אשר היה בה כדי להגדיל את מצבת החובות של החברה בנגוד לכל הגיון כלכלי, והעובדה כי מעדותו של אזוגי בפניי עלה כי החברה נוהלה באופן כושל מבחינת המימשל התאגידי שלה.

כאן המקום להתייחס בקצרה גם לאפשרות של ביטול ההסכם מכוח העילה של "העדפת נושים" (סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, והשוו סעיף 219 לחוק חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018) (ראו פרק ב' לתשובת המנהלים המיוחדים).

...

סוף דבר - בטלות ההסכם ותוצאת הבטלות מכלל האמור לעיל, ברור כי עסקת הקיזוז כולה - וההסכם במרכזה - היא עסקה פסולה וכי מדובר בהסכם בלתי-חוקי שאף נוגד את תקנת הציבור.

בנסיבות אלה, אני מורה על ביטולו של ההסכם.

אשר-על-כן, אני מתירה לבני-הזוג אזוגי להגיש תביעת-חוב למנהלים המיוחדים, וזאת בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק-דין זה. כפועל יוצא מן האמור, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של עו"ד כהן על הנכס והמנהלים המיוחדים יגישו פסיקתא לחתימתי בעניין זה. אשר לשעבוד לטובת בנק מרכנתיל והערת האזהרה לטובת חברת איתמר שנרשמו על הנכס, הרי שהמנהלים המיוחדים יבדקו אם ניתן להסירם בתיאום עם בנק מרכנתיל וחברת איתמר, וככל שיהיה צורך בכך יגישו בקשה מתאימה לבית-המשפט.

לאחר פטירתו, ניפתח בעיניינו תיק פשיטת-רגל, אשר מיתנהל גם הוא בפני בית משפט קמא (פש"ר 39586-10-16) (להלן: תיק פשיטת הרגל), והמנהלים המיוחדים מונו כמנהלי העזבון.

במסגרת החלטותיו מהימים 18.1.2018 ו-15.4.2018, קבע בית משפט קמא את הקביעות הבאות, אשר רלבאנטיות גם לענייננו: הרוח החיה בחברה הוא אזוגי; לחברה אין חשבון בנק, אין פנקסי שיקים, ואינה מנהלת שום פעילות עסקית זולת החזקת נכסים, ובהם הדירה; החברה חדלת פרעון על-פי המבחן התזרימי, ואינה מסוגלת לפרוע את חובותיה לכלל נושיה; על-אף מצבה התזרימי של החברה, החברה ביצעה עיסקאות בעייתיות, בהנחייתו של אזוגי.

על-אף שהטענה בדבר חוזה למראית עין נדחתה, בית משפט קמא קיבל את בקשת המנהלים המיוחדים להכריז על בטלות הסכם המכר בהיותו חוזה פסול, וזאת מהטעם שהתנהלות החברה בקשר עם הסכם המכר אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות של מימשל תאגידי תקין.

ראשית, חוזה המתנה אינו עומד בדרישת הכתב המהותית להתחייבות לתת מתנה (ראו: סעיף 5(א) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968) ולהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין (ראו: סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969).

...

ייתכן שכך ראוי לעשות במקרה זה. עם זאת אציין כי לגופו של עניין, לטעמי לא היה מקום להיעתר לבקשת המערערת לברר את המחלוקת מושא ההליך בהליך נפרד-עצמאי.

כיום, דברים אלו נקבעו מפורשות בסעיף 45 לחוק חדל"פ הקובע כך: (א) הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. (ב) היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה: (1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן; (2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; (3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

שותף אני למסקנה זו, ודאי נוכח העובדה שניתנה למערערת האפשרות על פי בקשתה להגיש בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות, ראיות חדשות (החלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.3.2020).