בתאריך 18.12.22 הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ולאחר קבלת תגובת התובעת הועברו למומחה בתאריך 5.1.23 שאלות הבהרה עליהן השיב ביום 7.3.23 כדלקמן:
שאלה:
לאור תלונותיה של התובעת על בריחת שתן לפעמים וקושי באיפוק ובהמשך גם אי נקיטת שתן בדחיפות ובמאמץ ולאור תוצאות הבירור שערכה, כולל מימצאי הבדיקה האורודינמית ב-2/22 וכן בדיקת הווידאו-אורודינמיקה בתאריך 18.9.22 – מהי אבחנתה האורולוגית של התובעת?
תשובה:
"האבחנות אצל התובעת בהיבט האורולוגי: פעילות יתר של שריר שלפוחית השתן (Detrusor overactivity = DO) וכן חוסר התאמה בין התכווצות שריר השלפוחית לפתיחת הסוגר החצוני (Detrusor Sphincter Dyssynergia =DSD)".
שאלה:
אם מיוחסת אבחנתה האורולוגית של התובעת לתאונת העבודה מיום 2.11.20, מהו הגורם / הפגימה הספציפית שגרמו לבעיה האורולוגית?
תשובה:
"האבחנות אכן מיוחסות לתאונה מתאריך 2/11/20, ראה להלן. על פי התעוד, התובעת נפלה במדריגות הבניין במקום עבודתה והתלוננה בין היתר, על כאבים בצואר. בבדיקת CT של עמ"ש צוארי ומותני אובחנו מספר בלטי דיסק עם לחץ על השק התקלי. בבדיקת MRI צוארי (1/2021) אובחנו שינויים דיסקוגניים בולטים במיוחד בגובה חוליות 4-5C עם בלט ובקע דיסק מרכזי אחורי גדול עם לחץ על השק הדוראלי ועל חוט השידרה. ב- 5/2021 אובחנה רדיקולופתיה של עצב 6C. שינויים אלו בחלק העליון של החוט השידרה בהחלט יכולים לגרום לסימפטומים של תכיפות ודחיפות (עד כדי אי נקיטת שתן) ולשינויים הפתלוגיים שניצפו בבדיקות האורודינמיות. יש להדגיש כי עובר לתאונה הנדונה לא היו אצל התובעת כל הפרעות במתן השתן ואלו האחרונות החלו כחודשיים לאחר התאונה".
שאלה:
האם ישנה עדות כי התובעת סובלת מפגיעה בחוט השידרה? אם כן, כיצד היא באה לידי ביטוי בבדיקתה הגופנית ובבדיקות עזר דוגמאת EMG?
תשובה:
"הבדיקה הנוירולוגית שבוצעה ע"י אורתופד ב- 11/2020 נראית לי תקינה, אך אין מדובר בתחום מומחיותי. אני סבור כי אם קיימת שאלה בנידון, כדאי שהתובעת תעבור בדיקה יסודית אצל מומחה לנוירולוגיה. כך גם לגבי תוצאות EMG, שלא נתקלתי בה בתעוד".
שאלה:
ככל שהבעיה האורולוגית מיוחסת לפגיעה גבוהה יותר בחוט השידרה, האם ייתכן / מקובל על פי הספרות המקצועית העדכנית, כי בעיה אורולוגית זו מופיעה ללא ממצאים אחרים המעידים על פגיעה גבוהה בחוט השידרה?
תשובה:
"לא מצאתי הילכות חד-משמעיות לשאלה זו בספרות הרפואית, ולא חסכתי מאמץ בניסיון למצוא תשובה חד-משמעית וחותכת שכזאת. לעניין זה אציין כי דוקא משום שיתכן ואין מדובר במקרה "קלסי" של פגיעה מסוג נוירון עליון (Upper Motor Neuron Lesion = UMNL), סיכמתי בחוות דעתי כי "להערכתי קיימת סבירות של למעלה מ- 50% כי קיים קשר סיבתי ..." בין התאונה לתלונות בהיבט האורולוגי.
...
לעניין מינוי מומחה אחר יצוין, כי סעיף 18 להנחיות הנשיאה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים קובע כי: "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון". בענייננו, לאחר עיון בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי מדובר במקרה חריג כפי שקובעות ההנחיות, באופן שמצדיק מינוי מומחה אחר.
לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות המומחה.
סוף דבר:
על יסוד המפורט לעיל, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחה ולקבוע כי הליקוי האורולוגי ממנו סובלת התובעת כתוצאה מהאירוע מיום 2.11.20 יוכר כ'פגיעה בעבודה'.
