על מי מוטלת האחריות לבצע תאום זהות המזמין ועושה השמוש בכרטיס ?
האם נהגה חברת האשראי כדין עת ביטלה והשיבה כספי העסקה לבעלת הכרטיס ?
האם כאשר השם הפרטי של המזמין שונה מהשם הפרטי של בעלת הכרטיס , אישור העסקה על ידי חברת האשראי מחייב אותה בתשלום הפסד הממון של בעל העסק ? מה מהותו של " אישור עסקה " ?
הדין :
2.
"
לאחר ששמעתי טענות הצדדים , העדויות , ועיינתי במסמכים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות , וזאת מן הטעמים הבאים :
התובע מודה כי מדובר בתנאי עסקה המוגדרים בחוק כ" עסקה במסמך חסר " : הרוכש לא עמד לפניו והעסקה בוצעה טלפונית. הרוכש הזדהה בשם טלפונית ועשה שימוש בכרטיס אשראי של זהות אחרת . התובע לא טרח לקבל צלום של הכרטיס או צלום של תעודת הזהות כי אז היה מגלה שמדובר בשני גורמים שונים [פרוטוקול מיום 8.12.20, עמ' 1 ש' 31, עמ' 2 ש' 1-6].
בנסיבות לפיהן חסרו נקיטת הליכי איתור ובירור מדויק יותר, שקוף יותר, וכן היבטים ראייתיים ובכללם עדות בעלת הכרטיס, למרות שלא פגעו בתוצאה ובדרך אליה כמו גם אישור עסקה בהתאם למספר תעודת הזהות ומספר הכרטיס בלבד , ללא התאמה לשם המזמין , וכן מסירתו של בעל העסק התובע את הפרטים לטורנדו - גורם אחר לבדיקה ובכלל זה פקידה מחברת טורנדו, מסירת הפרטים של הכרטיס על ידי בעלת הכרטיס למתחזה , כאמור בכתב התביעה, ההפסד הממוני, אובדן סכום הפשרה, לא מצאתי לנכון להטיל על התובע הוצאות.
...
הנתבעת טענה כי הביטול נעשה על ידי בעלת הכרטיס, לאחר שגילתה על העסקה ובהסתברות גבוהה אני קובע כי אכן לא הייתה הרשאה ולא הייתה העסקה על דעתה .
לא היה יעד ברור וכתובת לאספקה של המזגן, ותיאור עסקאות נוספות פרי אותו מעשה נכלים הסמוך להונאתה , כמו גם התובע שאינו מזכיר במאום אותה כקשורה לעסקה מעשית , אלו מחייבים המסקנה כי מדובר בשימוש לרעה בכרטיס על ידי אחר ללא הרשאה וללא ידיעה של בעלת הכרטיס .
לאור כל האמור הריני מורה כדלקמן :
התביעה נדחית ללא צו להוצאות .
