בדיקת פסיכולוג כדרישת קבלה למושב

התובעת טענה בסיכומיה, כי טעה המומחה כשהחליט על בסיס הצפייה בסרטונים שאורכם לא עולה על דקה אחת יחדיו, לקבוע מידת צליעה ומידת כאב, ובשל כך להיתעלם מהבדיקה הקלינית היסודית שערך ולהתעלם מהחשיבה וההסבר שניכר שנערכו בעת שקבע את נכויותיה ולהפחית את נכותה הרפואית ב- 50% בלי שנדרשת לכך חשיבה מעמיקה ובהתעלם מכך שבסרטונים התובעת נועלת נעלי עקב המטשטשים את הצליעה שלה.

כיום הם מתגוררים במושב יכיני אך מתכוונים לקנות מיגרש בהרחבה במושב תקומה (התובעת צירפה לתצהירה מכתב קבלה למושב תקומה, היתר בנייה והצעות לבניית בית- נספח לז' לתצהירה).

בעדותה בבית המשפט נישאלה התובעת האם מאז התאונה ומאז שעברה בדיקות אצל מומחי בית המשפט קבלה טפול כלשהוא והשיבה כי פרט לטפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי לא טופלה.

...

איני מקבל את טענת הנתבעת כי אין מקום לקבוע לתובעת נכות רפואית בשיעור 3% בגין ההפרעה התחושתית בגב כף רגל שמאל (נוירומה) נוכח האפשרות לביצוע ניתוח.

איני מקבל את טענת מומחה התובעת לתשלום הפרשה חודשית בשיעור 2.33% בגין השלמת פיצויי פיטורים כאשר רכיב זה לא מופיע בתלוש שכר וגם על פי חוות הדעת, העובד זכאי לו בסיום עבודתו בהתקיים נסיבות מסוימות.

לסיום אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקיה שנובעים מהתאונה כדלקמן: בגין הפסדי שכר בעבר - 34,700 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3,181,755 ₪ ובנוסף את עלויות חוות הדעת של מר אשכנזי ורו"ח טיומקין בהתאם לקבלות תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה למדד וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

לטענתו, נגרם להם נזק נפשי לא מבוטל בשל תחושת הדחייה, והוא עצמו אף נאלץ לעבור טפול פסיכולוגי בשל כך. התובע מדגיש בתצהירו כי הם למעשה סולקו בבושת פנים לאחר שעודדו אותם להשקיע במקום סכומי עתק.

לטענתו הוא באופן אישי, חתם מטעם האגודה על מכתב לסוכנות היהודית ובו בקשה להעברת הזכויות במשק 86 לתובעים, הוא מסר לתובע את המסמכים הדרושים לצורך העברת הזכויות במשק על שמם, הוא הסביר להם מה משמעות כתב הויתור עליו הוא נידרש לחתום, והוא אף אמר לו אישית כי במידה ובתום שנת המועמדות האספה הכללית של האגודה תחליט שלא לקבל אותו לחברות אז המושב ישתמש בכתב הויתור כדי שהמשק יושב למושב.

כך למשל פרוטוקול ועדת קבלה של המושב, מיום ה- 14/12/11 מדגיש כי הם ממליצים לקבל את התובעים כמועמדים לחברות במשק (ראו נספח 9 לתצהיר התובע ).

זאת ועוד, התובע הצהיר בפני בתצהירו כי הם בדקו מספר מושבים שמעוניינים בקליטת חברים חדשים וניתן לקבל הקצאת קרקע ללא תשלום עבורה.

...

בסופו של יום, לאחר ששמעתי את העדים, התרשמתי שהאגודה על נציגיה הציעה לתובעים מגוון אפשרויות, חלקן ריאליות למדי, על מנת להתמודד עם תוצאות ההצבעה ולמזער את הנזקים האפשריים לתובעים.

סמוך מאוד להצבעה גמלה בליבם ההחלטה לעזוב את המקום, שהינה החלטה ברורה ומובנת לחלוטין, לצד זאת, לאחר ששמעתי ברוב קשב את עדויות הצדדים סבורתני כי הוצעו להם הצעות מלפנים משורת הדין, וכי אין להם להלין אלא על עצמם.

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ובנסיבות הענין, אני מחייבת את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ₪ בלבד אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

לפי תעודת עובד הציבור, משרד הבריאות מספק מכשירים ואביזרים לנפגעי תאונות דרכים בהתאם לנוהל משרד הבריאות בנושא אישור אבזרי שקום וניידות ומכשירי הליכה לנפגעי תאונות דרכים (חוזר מינהל רפואה 15/2014 שפורסם בתאריך 6.4.14); אין הבדל בין האביזרים המסופקים לנפגעי תאונות דרכים לעומת נכים אחרים, למעט העובדה שנפגעי תאונות דרכים אינם נדרשים לשלם הישתתפות עצמית; תדירות החלפת אביזרים היא בהתאם לקביעות בחוות הדעת הרפואיות והמקצועיות; משרד הבריאות מספק אביזרים רק לאחר הגשת בקשה לקבלת אביזרים.

התובע מטופל על ידי פסיכולוג פרטי, כאשר עלות הטיפול 400 ₪ (הקבלות צורפו כנספח כד לתצהיר).

הועדה בדקה התאמה של מספר רכבים לתובע, כגון טויוטה לנד קרוזר, ניסן נקרה, וטויוטה ראב 4 וקבעה: "עפ"י מימצאי הבדיקה בשטח התרשמה הועדה כי לנוכח מגבלותיו הרפואיות השמוש בתותבות, לנוכח משקלו זקוק לרכב שבו פתיחת דלת רחבה, קידום רגליים רחב, מרחב פנים מרווח ומושב נהג גבוה ותא מטען גדול לאיחסון ציוד נילווה.

...

לא די בתקציב החריג והמוגבל שניתן בשנת 2019 כדי להצדיק חריגה מדרך הפיצוי המקובלת, מה גם שלמשרד הבריאות זכות שיבוב כלפי הנתבעת ביחס לכל אביזר שיספק לתובע (סעיף 11 לתעודת עובד הציבור), כך שבסופו של דבר המימון נופל עליה.

אני דוחה את התביעה בגין נזקים שגרם כיסא הגלגלים בדירה השכורה.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שנפסק.

" (ההדגשה אינה במקור) ראו עוד: ת"א (ת"א) 12991-06-13 שיאון שלנגר נ' יצחק שגב (5/3/17), עמ' 10: "תנאי ראשוני ויסודי ליצירת חוזה הוא גמירות הדעת של שני הצדדים להיתקשר זה עם זה בחוזה מסוים. מקום שהצדדים לא הגיעו לידי גמירות דעת, לא יוכל בית משפט ליצור אותה בדיעבד (ראה ע"א 392/80 קדר נ' אתרים 165, 162). גמירות הדעת היא רצון מגובש, כוונה רצינית להיתקשר בחוזה. המבחן לבחינת גמירות דעתם של הצדדים הנו מבחן אשר שם דגש על הגילוי החצוני של הסכמת הצדדים וכולל שתי דרישות משנה: דרישה פנימית פסיכולוגית של יצירת הכוונה, ודרישה חיצונית התנהגותית של ביטויה. החוק אינו מסתפק בגמירות דעת בעלמא, אלא תובע השתקפות חיצונית שלה, שיכולה להעשות בכתב ו/או בהסכמה בעל-פה ו/או בהתנהגות. מבחן גמירות הדעת הוא מבחן אובייקטיבי. משמעותו המעשית של המבחן האובייקטיבי היא, כי גמירות דעתם של הצדדים לחוזה נלמדת על פי אמות המידה של האדם הסביר, קרי - בדיקת נסיבות העניין, היתנהגות הצדדים, וכיו"ב." (ההדגשה אינה במקור) ראו בהרחבה: גבריאלה שליו, דיני חוזים – החלק הכללי (תשס"ה), עמ' 172 -174; 214 , 217.

למעלה מכך, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה לא הונחה בפני בית המשפט כל ראיה לעניין הנזק הנטען, בין היתר לאור העובדה שערכם של הפנלים, חלקה הארי של העסקה הנטענת, לא הוברר, משלא הונחה בפני בית המשפט כל ראיה לכך שערכם עולה כדי 150,000 ₪ או כי הוצע לתובעת סכום זה עבורם, ובהעדר חוות דעת מומחה, הצעת מחיר, קבלות או חשבוניות לעניין זה. כמו כן יש לתת את הדעת להיעדר פירוט מספיק באשר לכמותם, סוגם, טיבם ומצבם בזמנים הרלוואנטיים.

באתי לקחת את הציוד להעביר אותו למחסן אני רואה שאת הכל הרסו וערבבו את הכל והיו מזרנים ושמיכות של פועלים מהשטחים ישנו שם בפנים והמלגזה אני בא להפעיל אותה היא לא נוסעת התקשרתי ובחור בשם אלי שהוא מתקן מלגזות מישהו ממושב אמנון בא לשם ואמר לי אני ראיתי אותם נוסעים במלגזה הזו.

...

טענותיה לאחריות האגודה שהתירה לה ללא תמורה ולפנים משורת הדין לאחסן בבית האריזה ציוד לפרק זמן מסוים- אינה מקובלת עלי, והוכח כי אף אינה תואמת את ציפיותיה של התובעת מאת הנתבעת בזמן אמת.

אף במקרים גבוליים, נראה כי האומדן הולם יותר מקרים בהם בית המשפט הגיע למסקנה מבוססת בראיות שנגרם לתובע נזק (גם אם היקפו לוט בערפל); הוצגה תשתית ראשונית מסוימת לאומדן הנזק; וקיים קושי אובייקטיבי ניכר לכמת במדויק את הנזק, למשל בשל התנהלות המעוול.

סוף דבר דין התביעה – להידחות.

עוד נרשם כי החזר ההלוואה יבוצע בשלושה שלבים : סכום של 100,000 ₪ יוחזר בתשלומים חודשיים של 1500 ₪, סכום של 110,000 ₪ יוחזר למושב מכספי החכרת כל הקרקעות של החבר בנחלת ר' למשך 7 שנים וסכום של 100,000 ₪ יוחזר מכספי חלוקת רווחים של המושב או הפרישי מאזן בזכות במידה והמושב יחלק לחבריו מעת 90 .

התובעת צרפה לתצהירה מסמכים התומכים בטענותיה, לרבות היתר בנייה, שיק בטחון עבור אגרות לבנייה, טופס אישורים מהמועצה, קבלה ע"ס 2,140 ₪ לאדריכל לצורך עריכת תכניות לבית והסכם לתיכנון אדריכלי חתום מול אדריכלית ועוד (ראה נספח יא' - יב' 3 לתצהיר עדות ראשית התובעת).

עוד יש לזכור שאין המדובר בזכות לאזן את היכולת הכלכלית של בני הזוג עם פקיעת הנישואין מכוח עקרונות השויון בכל מחיר, אלא ראשית יש לבדוק את הגורמים שהביאו לאי השויון ורק בהתאם לכך תבחן הזכאות.

בנוסף, יישאו שני הצדדים בשיעור של 70% הנתבע ו - 30% התובעת בהוצאות חריגות או מיוחדות בתחומי הבריאות, אשר ביטוח בריאות ממלכתי אינו מכסה אותן, ובילבד שיהיה מדובר בהוצאות החיוניות לבריאותם של הקטינים, לרבות טפולי שיניים, אורתודנטיה, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, ותרופות שלא כלולות בסל.

כמו כן, יישאו שני הצדדים בשיעור של 70% הנתבע ו - 30% התובעת בהוצאות חינוך פורמליות ובהוצאות חינוך חריגות ו/או מיוחדות, הכוללות הישתתפות במחצית עלות קייטנת קיץ בת מחזור אחד לפי תעריף של קייטנה עירונית בלבד, עד חוג אחד לשנה בהתאם לרצון הילד והסכמת שני הצדדים (בכפוף לכך שעלות החוג לא תעלה על 180 ₪ בחודש), שעורי עזר, טיפולים סביב קשיי למידה ואבחונים (ככל שיידרשו בהמלצת גורם מקצועי ו/או מחנך כיתה) וצהרון עד כיתה ג'.

...

בנסיבות אני מורה כי החל מיום 1.9.19 וכל ראשון לחודש השוטף, ועד לפינויה של התובעת את בית המגורים, יחויב הנתבע רק בתשלומי אחזקת הבית ובמחצית מדמי המזונות של הקטינים היינו בסך של 1750 ₪ מדי חודש בחודשו.

בנסיבות אני מורה כי האב יישא החל ממועד הפינוי במזונות הקטינים בסך של 3500 ₪ לפי הפירוט הבא : לקטין א' – 1700 ₪.

מגיל הבגרות של הקטינים ועד למועד השחרור משירות סדיר בצה"ל ישלם הנתבע שליש מסכום דמי המזונות בערכם באותה העת לידי התובעת.