בדיקת עסקת מכירה לחברת מגה קמעונאות

השופט נ' סולברג: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 20.3.2016 בפר"ק 31163-01-16, בגדרה התקבלה בקשת המשיבים 1-3 (להלן: "הנאמנים") המשמשים כנאמני החברה מגה קמעונות בע"מ, המצויה בהקפאת הליכים (להלן: "מגה" או "החברה") על דבר רישום הערת אזהרה בנוגע לנכסי מקרקעין מסוימים הרשומים על שם מגה (בקשה מס' 37).

עוד ציין הכנ"ר כי טענותיה של המבקשת בדבר השלמת עסקת המקרקעין עם מגה הן טענות הנתונות לבירור בידי הנאמנים, וממילא ככל שהמבקשת סבורה כי קיים צורך מיידי בהעברת נכס מסוים על שמה, מומלץ כי תפנה לנאמנים על מנת שיוכלו לתת עדיפות לסיום מהיר של הבדיקה בעיניינו.

על רקע זה, כך נטען, היתנגדות המבקשת לבקשה מחזקת דוקא את הצורך להיעתר לה, וזאת בשל חידוד הסוגיות הדורשות את המשך החקירה והבדיקה, וביניהן, שאלת התמורה שקבלה מגה עבור מכירת הנכסים, קביעת הערך שבו נמכרו הנכסים, שיעור דמי השכירות המשולמים, ועוד.

...

האם בקשה זו היא בקשה לסעד זמני? הנאמנים והכנ"ר משיבים על כך בשלילה, וסבורני כי בנקודה זו הצדק עמם.

סיכומו של דבר: בקשת הנאמנים לרישום הערת אזהרה איננה בקשה לסעד זמני, כי אם בקשה נגזרת במסגרת סמכות החקירה הכללית הנתונה להם.

המבקשת תשלם לקופת הקפאת ההליכים הוצאות בסך של 15,000 ₪.

השאלה שבבסיס בקשת האישור היא, האם הסוכנות היהודית כפופה לצוי הפיקוח, כאשר היא גובה דמי טפול מצדדים לעיסקת מכר זכויות בקרקע חקלאית.

עוד יצוין, שיש לפרש את חוקי הפיקוח בזהירות ובצמצום (בג"צ 2740/96 שנסי נ' המפקח על היהלומים, משרד המסחר והתעשיה, פ"ד נא(4) 481, 510, פסקה 18; ת"צ 3305-08-13 הררי נ' מגה קמעונות בע"מ, מיום 13.4.2015, פסקות 18, 19).

המבקש אינו מפנה להגדרה כלשהיא של "חברה משכנת" אלא טוען, שהפעולות שהסוכנות מבצעת הן פעולות שכיחות ומקובלות בחברה משכנת, כגון: בדיקת תיק, בדיקת חובות, עיקולים, צוי מניעה ואישורים, והפקת מכתב הסכמה לרשות מקרקעי ישראל בדבר הזכויות במקרקעין (סעיף 20 לסיכומי המבקש).

...

סוף דבר נוכח כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – נדחית.

סבורני, שאכן ראוי שהסוכנות תגבה, לכל היותר, דמי טיפול בהתאם להוראות צווי הפיקוח, על אף שאינם חלים עליה ולאור הסכמת הצדדים ניתן בזאת צו המורה למשיבות לפעול בהתאם לצווים אלה, החל מיום 15.9.19 ואילך, ועד שדבר חקיקה יחייב את המשיבות לנהוג אחרת.

בהתאם לכך, המשיבות תשלמנה למבקש גמול בסך כולל של 15,000 ₪ ושכר טרחה לב"כ המבקש בסך של 68,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, בתוך 30 ימים מהיום.

במרכז התביעה והתביעה שכנגד עומדת עסקת מכירת מניות דיינרס קלוב ישראל בע"מ (להלן: "החברה") והעברת הבעלות במניות מהתובעות אל הנתבעת בשנת 2015.

בשל חשיבות השאלות העולות בתובענה לבחינת רלוואנטיות המסמכים המנויים בבקשת גילוי המסמכים אציין בקצרה את ששת התנאים הקבועים בהסכם המכר: "הסכם המועדון הנו בתוקף"; תנאי הקובע כי התובעות תהיינה "חלק מהחברות הנותנות הטבות במסגרת המועדון"; תנאי הנוגע למספר חנויות מגה במועדים הקבועים בהסכם המכר; תנאי הקובע כי התובעות "תמשכנה להציע ללקוחותיהן וללקוחות תאגידים בשליטתן... הנפקת כרטיס מועדון אשראי"; וכי "המועדון יעניק הצעת ערך למחזיקי כרטיס מועדון אשראי, כפי הקבוע בסעיף 7.1 להסכם המועדון". במרכז התביעה שכנגד עומדות טענות הנתבעת כי "[ש]הנתבעות הסתירו מידע מהותי הרלוואנטי למגה קמעונות" וכי הסתרה זו נעשתה במסגרת משא ומתן שנוהל בין הנתבעות לבין כאל בקשר עם הסכם שבו כאל רכשה את מניות הנתבעות בחברת דיינרס.

מדובר בשאלות עוקבות שעניינן בדיקה שערכה הנתבעת "את מצבה של התובעת 1... ו/או מגה טרם החתימה ו/או ההשלמה של ההסכם" (שם, סעיף 14).

...

על כן אני דוחה את בקשה זו. סעיף 10 לדרישת הגילוי: דרישת הגילוי מתייחסת ל"כל מסמך שעל בסיסו דיינרס תארה (בדוח הכספי לשנת 2016) את הירידה בהיקף פעילות המועדון (YOU) כמתונה (כמפורט בסעיף 55 לכתב התביעה) לרבות כל מסמך ובו נתונים על היקף ההמרה מכרטיס אשראי YOU לכרטיס אשראי של FlyCard ו/או כרטיס משולב (מועדון YOU - FlyCard)". לשיטת התובעות גילוי המסמכים כאמור נועדה לביסוס טענתה כי "כתב התביעה [שכנגד] עומד בסתירה לדוחות הכספיים של דיינרס" (סעיף 35 לבקשה 12).

על כן, משלא נטענה טענת חסיון, אני מורה על גילוי מלא של הפרוטוקולים.

סוף דבר בטרם אורה עלה גשת תצהיר עדות ראשית ראיתי לזמן את הצדדים לישיבת קד"מ קצרה ליום 27.10.2021 שעה 12.00, בעניין שבפסקה 7(ג) לעיל.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פר"ק 31163-01-16 מגה קמעונות בע"מ ואח' נ' אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ ואח' לפני כבוד השופט אילן ש' שילה בעיניין: פקודת החברות ובעניין: אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ חברות 500106217 (להלן "החברה") המבקשים: 1. עו"ד אהוד גינדס (נאמן) 2. רו"ח גבריאל טרבלסי (נאמן) 3. אמיר ברטוב (נאמן) ב"כ עו"ד בן זקן ועו"ד מנדלבאום המשיבים: 1. בנק הפועלים בע"מ ב"כ עו"ד רונן מטרי ועו"ד בן נפתלי 2. בנק לאומי לישראל בע"מ 3. עובדי חברת מגה קמעונות בע"מ 4. בנק מזרחי טפחות בע"מ 5. מגדלי תוצרת חקלאית וארגוני המגדלים ב"כ עו"ד אורי דגן 6. כונס הנכסים הרישמי ב"כ עו"ד אורי ולרשטיין החלטה

ביום 7.7.16 הגישו הנאמנים דוח מעדכן בדבר השלמת עסקת המכר, שבו דיווחו כי היתקבל אישור הממונה על ההגבלים העיסקיים, וכי ביום 30.6.16 נעשו הפעולות שנדרשו להשלמת העסקה, כך שהחל מיום 1.7.16 פועלת החברה תחת שליטתה של יינות ביתן.

לנוכח מכלול הנסיבות והשיקולים כפי שפורטו לעיל, לאור הפסיקה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים שהובאה לעיל, ובמיוחד עניין קלאבמרקט שהוא המקרה הדומה ביותר לענייננו, ולאור הכרותי את עבודתם הראויה לשבחים של הנאמנים, במיוחד בתקופה הראשונה והקשה של פעילותם, הגעתי לכלל מסקנה כי אם יתממשו תחזיות הנאמנים יעמוד שכרם הסופי על 25 מיליון ₪, בצרוף 1.14 מיליון ₪ בגין בדיקת תביעות החוב (לפי תקנה 9א).

...

בבואי להפחית גם מהצעת כנ"ר הנחיתי עצמי בשלושה שיקולים עיקריים: השכר שהציע כנ"ר מיוסד על הפחתה של כ- 50 אחוזים משכר הטרחה המתקבל מהחישוב האריתמטי, אך לנוכח הפסיקה הקיימת סבורני כי יש להפחית יותר משיעור זה. כך, בפרשת קלאבמרקט הופחת השכר בכ-75 אחוזים מהחישוב האריתמטי, כך בפרשת תבל, וכך גם בפרשת נידר, שבה אמנם הופחת השכר בכ- 50 אחוזים, אלא שמדובר היה בשכר של כשליש מהסכום שהציע כנ"ר בענייננו.

ממילא, גם לפי החלטתי זו, זוכים הנאמנים בשכר הגדול מהשכר שנקבע בקלאבמרקט.

לנוכח מכלול הנסיבות והשיקולים כפי שפורטו לעיל, לאור הפסיקה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים שהובאה לעיל, ובמיוחד עניין קלאבמרקט שהוא המקרה הדומה ביותר לענייננו, ולאור היכרותי את עבודתם הראויה לשבחים של הנאמנים, במיוחד בתקופה הראשונה והקשה של פעילותם, הגעתי לכלל מסקנה כי אם יתממשו תחזיות הנאמנים יעמוד שכרם הסופי על 25 מיליון ₪, בצירוף 1.14 מיליון ₪ בגין בדיקת תביעות החוב (לפי תקנה 9א).

מניתוח תוצאות הבדיקה עולה, כי 101 מוצרים (כ-67.3%) לא סומנו כמתחייב בתקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008 (להלן: "התקנות") וכי 17 מוצרים (כ-11.3%) לא סומנו גם במחיר המוצר, כפי שנקבע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן")כמפורט להלן: 49 מוצרים סומנו כדין לעניין המחיר והמחיר ליחידת המידה (כ – 32.6%).

באותו יום נזקקה המבקשת גם לרסק עגבניות, והיא היתלבטה אם לרכוש קופסת שימורי רסק עגבניות מתוצרת "פריניר", אשר משקלה 580 גר' שסומנה במחיר 5.99 ש"ח - ללא סימון מחיר ליחידת המידה, או שתי קופסאות רסק עגבניות מתוצרת אותה החברה במשקל 260 גר' כל אחת, אשר לא סומנו במחיר ובמחיר ליחידת מידה.

(ב) מחיר ליחידת מידה יסומן על גבי הטובין או אריזתם או על גבי תוית או שלט הצמודים למדף שמונחים עליו הטובין ולעניין טובין הנמכרים בעסקת מכר מרחוק כהגדרתה בסעיף 14ג(ו) לחוק, יוצג המחיר ליחידת מידה בצמוד למחיר הטובין.

בשלב בקשת האישור "די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק". הקבוצה - "כל לקוחות המשיבה, אשר רכשו מוצרים בחנויות המשיבה החל מיום 1.1.2009 ועד ליום מתן פסק דין בתובענה, אשר לא סומנו במחיר ליחידת מידה ו/או רכשו מוצר אשר מחירו לא סומן במדבקת מחיר, כמתחייב בדין, בשבע השנים האחרונות ואשר נגרם להם נזק בשל כך". בתביעה ייצוגית קודמת ת"צ 32656-11-12 פרץ נ' מגה קמעונות בע"מ (8.4.13) (להלן: "עניין פרץ") הסתלק המבקש שם מהתובענה שעניינה היה אי סימון מחיר ליחידה במוצרים שונים בשלושה סניפים של המשיבה, לאחר שהמשיבה טענה כי מדובר בטעות נקודתית ולאחר שהמשיבה הודיעה שם כי תחדד את ההוראות בדבר סימון מחיר ליחידה בסניפיה.

...

התקיימות התנאי שבסעיף 8(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות אני סבורה כי בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל ניהול תובענה ייצוגית היא דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת.

התקיימות התנאים שבסעיפים 8(א)(3) ו-(4) בחוק תובענות ייצוגיות לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת או בחוסר תום לב. סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת.

הצדדים יפרסמו הודעה בדבר ההחלטה לאשר את התובענה, בהתאם לסעיף 25(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות ויכללו בה את האמור בפרק זה שכותרתו "סוף דבר" וכן יציינו כי ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט בפנקס תובענות ייצוגיות.