בדיקת עבר רפואי על ידי ועדה רפואית

הועדה היתעלמה מטענתו של המערער לפיה נבדק בעבר על ידי ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה, כאשר המערער הפנה את הועדה למימצאי ועדה זו ובקש להתייחס לקביעותיה.

...

בנסיבות ספציפיות אלה, אני דוחה את טענת המערער באשר למועד שבו היה על המשיב להעלות את טענת ההתיישנות.

לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין, כמו גם בשים לב לתקופה בה אנו מצויים כעת, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

בקשר לתאונה השניה והמאוחרת (תאונת עבודה) ננקבעה לתובעת על ידי ועדת המל"ל נכות צמיתה משוקללת בשיעור 9.75% החל מיום 1/2/2021 בהתאם לפירוט הבא: 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צוארי, מתוכה מחצית יוחסה למצב רפואי קודם, ו- 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מתני, כאשר גם מתוכה יוחסה מחצית מהנכות למצב תחלואתי קודם.

סוג המקרים המובהקים בהם ראתה הפסיקה הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, הם כאשר עברו הרפואי של הנבדק שקדם לתאונה או מצב רפואי מאוחר שאירע או התפתח לאחריה, הרלוואנטי לתחום הפגיעה שעל הפרק והמצביע על פגיעה קודמת או ממצא פוזיטיבי משמעותי, נפקד ונעלם מעיני הוועדה הרפואית.

...

מכל מקום, עצם העובדה כי מומחה בית המשפט הגיע למסקנה שונה מזו של ועדת המל"ל, ושוב נדגיש- ביחס לתאונה לא לו, אין בכוחה כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. הנתבעת מפנה בבקשתה לפסק דינו של כב' בית המשפט העליון (כב' השופט זילברטל) ברע"א 4396/13 פלוני נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (22.12.13).

עם זאת, עיון בנסיבות המקרה שם מביא למסקנה כי אין הנדון דומה לראיה ואסביר כוונתי: בפסק הדין נקבע: "בענייננו הצביעה המבקשת על כך שמאז שניתנה קביעת הוועדה בעניינה היא נאלצה לעבור שני ניתוחים וייתכן אף שתיאלץ לעבור ניתוח נוסף... סבורני, כי התפתחויות עובדתיות אלה, קרי שני ניתוחים וכן ההמלצה לעבור ניתוח נוסף, מלמדים על פוטנציאל אמיתי וממשי לכך שחל שינוי משמעותי במצבה של המבקשת".(ההדגשות אינן במקור).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל להידחות.

לטענת הנתבעת, עבר רפואי זה אשר נסתר מעייני ועדות המל"ל, מהוה הצדקה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. מעבר לכך, טוענת הנתבעת כי הממצאים שעלו מהבדיקה הקלינית בין שתי הועדות הינם שונים, וגם עובדה זו כשלעצמה מעלה תהיות הדורשות ברור, וזאת בהצטרף לעובדה כי תוצאות ההדמייה שנערכו לתובעת במיון לאחר התאונה נימצאו תקינות.

אשר היתייחס לנפקותו של עבר רפואי רלוואנטי הנפקד מרישומי ועדות המל"ל: " אין בידי להיתעלם מכך כי למשיב עבר רפואי רב בתחום האורתופדיה. הועדה לא מצאה להתייחס ולו במעט לעברו הרפואי של התובע החל משנת 2011. מדובר בעבר רפואי אשר יש לו משמעות ישירה על הפגימות שנקבעו למשיב על ידי וועדות המל"ל". סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי דין הבקשה להיתקבל וכי יש מקום במקרה דנן להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל באמצעות מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט.

...

בעניין זה נפנה לע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד פ"ד מה (4) 77, שם הצביע בית המשפט העליון על מקרה כאמור, כמקרה בו יש להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור קביעת מל"ל: "... מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה..." בית המשפט העליון חזר על ההלכה מקדמת דנא וריכז בתמצית את המקרים בהם ניתן להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, וכך קבע: "האפשרות להתיר הבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6ב סיפא לחוק הפיצויים פורשה בצמצום בפסיקה. הנסיבות החריגות המצדיקות היתר שכזה כוללות פגם משפטי חמור בעבודת הוועדה הרפואית; שינוי עובדתי מהותי במצבו של הנפגע; או מידע רלוונטי שלא עמד לנגד עיני הוועדה". (רע"א 683/19 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (27.03.19), (להלן: "עניין שלמה חברה לביטוח"- הדגשות אינן במקור) וראה גם רע"א 796/19 פלוני נ' "הפול" – המאגר הישראלי לביטוחי רכב (28.2.19).

ומן הכלל אל הפרט; לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי בנסיבות המקרה דנן, דין הבקשה להתקבל.

אשר התייחס לנפקותו של עבר רפואי רלוונטי הנפקד מרישומי ועדות המל"ל: " אין בידי להתעלם מכך כי למשיב עבר רפואי רב בתחום האורתופדיה. הוועדה לא מצאה להתייחס ולו במעט לעברו הרפואי של התובע החל משנת 2011. מדובר בעבר רפואי אשר יש לו משמעות ישירה על הפגימות שנקבעו למשיב על ידי וועדות המל"ל". סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש מקום במקרה דנן להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל באמצעות מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט.

ולגופה של הבקשה טען ביחס לטענה בדבר עבר רפואי, כי התובע חתם על טופס וס"ר לטובת המל"ל ולפני הועדה הרפואית הוצג מלוא התעוד הרפואי של התובע.

מסכימה אני עם עמדת הנתבעת, כי שעה שתוצאות הבדיקה עמדו לפני הועדה, הרי שהפרשנות שנתנה הועדה הרפואית לתלונות התובע יכולה להיות מוטה, בעקבות מימצאי הבדיקה, שאף אומצו על ידי מומחית בתחום הנוירולוגיה, שחוות דעתה צורפה לערר.

...

דיון סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, מכוחו מוגשת הבקשה דנן, קובע כך: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית-משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." הכלל על פי הפסיקה הוא, כי רשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן, וכפי האמור בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4)77 : "אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד". בית המשפט יטה להיעתר לבקשה כאשר מצא כי קיימים טעמים משפטיים, כאשר ההליך על פי דין היה נגוע בפגם מהותי או טעמים עובדתיים חדשים אשר יש בהם כדי לשמש כטעם מיוחד לשינוי נסיבות.

לפי התובע הוא נבדק בעבר על ידי ועדות רפואיות של המוסד ושל משרד הבטחון בקשר לתאונות אחרות שארעו לו בעבר והן מצאו שלא נותרה בצוארו נכות מתאונות אלה.

...

אלא שהכרעה מפורטת בעניין זה ניתנה במסגרת החלטתי מיום 8.11.2023, ואין לי אלא לשוב על הקביעות בה ועל ההפניות לפסיקת בית הדין הארצי שהכירה בכך שהזזות תכופות ותדירות של הצוואר, גם בטווח תנועה רגיל, יכולה להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

אך דין הטענה להידחות שהרי מסקנת המומחה מבוססת על חזרתיות התנועות, תדירותן ועל הצורך בהגעה לסוף טווח התנועה ואלו מבוססות על העובדות שנקבעו ועל הצפייה בסרטון המדגים את צורת הנהיגה של התובע.

לנוכח כל האמור ומשלא מצאתי בטענות המוסד טעמים לסטות מהאמור בחוות הדעת יש להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין החמרת הליקוי בצווארו של התובע לבין תנאי עבודתו, ובהקשר זה בלבד דין התביעה להתקבל.