מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בדיקת סמכות מקומית ביוזמת בית המשפט

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 63401-03-19 ורטמן נ' ועדה מקומית לתיכנון ובניה תל אביב ואח' לפני כבוד השופטת ירדנה סרוסי מבקש יעקב ורטמן ע"י ב"כ עו"ד אליהו בר-עוז משיבים יורשי דולגין זהבה: 1. גיל דולגין 2.הילה דולגין 3.דבורה קינן 4.עדנה ורטמן פסק דין
כידוע, על בית המשפט מוטלת החובה לבדוק את סמכותו העניינית לידון בתובענה שלפניו, אף בהיעדר יוזמה של בעלי הדין.
...
לאחר שנתתי דעתי לשאלת הסמכות העניינית, נחה דעתי כי הסמכות העניינית לדון בהמרצה נתונה לבית משפט זה ואין מקום להורות על העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה (לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
כפועל יוצא מכל האמור לעיל, אני קובעת כי לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בהמרצה.
נוכח אי התייצבות המשיבים, אני מורה כמבוקש בסעד החילופי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

נוסף על כך, לבית המשפט הסמכות לעורר את נושא הסמכות המקומית מיוזמתו, על אף שהוא אינו חייב ואף אינו נוהג לעשות כן. ראו לעניין זה רוזן צבי, עמ' 89: "הכלל הנוהג הוא כי בית המשפט לא יבדוק מיוזמתו אם הוא מוסמך לידון בתביעה מבחינה מקומית. הסיבה לכך היא שבעל דין רשאי להסכים להקנות סמכות מקומית לערכאה שאינה מוסמכת לידון בה על פי התקנות, וניתן ללמוד על הסכמה זו משתיקתו של בעל הדין. מכאן, לכאורה, שאין מקום להתערבות יזומה של בית המשפט בשאלת הסמכות המקומית. עם זאת, אף על פי שבית המשפט אינו חייב לעורר את נושא הסמכות המקומית מיוזמתו נקבע כי הוא רשאי לעשות כן." (ההדגשה אינה במקור) לא למותר להפנות בהקשר זה אף לתקנה 3(א) לתקנות החדשות ולעמ' 5-6 לדברי ההסבר לתקנות אלה: "מלבד ההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, בחלק העוסק בעקרונות היסוד ישנה היתייחסות לאחריות המוטלת על בית המשפט בניהול המשפט האזרחי. בית המשפט נידרש להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה מיטבית של המשאב השפוטי וזמנו של הציבור. בהתאם לתקנה 3 לתקנות, על בית המשפט ליזום, אם נידרש, ולהחליט כל החלטה לפי התקנות במטרה לקדם היתנהלות של הליך ראוי והוגן... " סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הסמכות המקומית לידון בתביעה נתונה לבתי משפט השלום במחוז מרכז.
...
משעל פי הנטען במבוא לכתב התביעה; בכתב ההגנה; וכעולה מנסח החברה של הנתבעת 1 (נספח 1 לכתב התביעה) - מקום מגוריהם או עסקם של הנתבעים הוא בנס ציונה, מקובלת עלי טענת הנתבעים בהגנתם, כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבתי משפט השלום במחוז מרכז.
נוסף על כך, לבית המשפט הסמכות לעורר את נושא הסמכות המקומית מיוזמתו, על אף שהוא אינו חייב ואף אינו נוהג לעשות כן. ראו לעניין זה רוזן צבי, עמ' 89: "הכלל הנוהג הוא כי בית המשפט לא יבדוק מיוזמתו אם הוא מוסמך לדון בתביעה מבחינה מקומית. הסיבה לכך היא שבעל דין רשאי להסכים להקנות סמכות מקומית לערכאה שאינה מוסמכת לדון בה על פי התקנות, וניתן ללמוד על הסכמה זו משתיקתו של בעל הדין. מכאן, לכאורה, שאין מקום להתערבות יזומה של בית המשפט בשאלת הסמכות המקומית. עם זאת, אף על פי שבית המשפט אינו חייב לעורר את נושא הסמכות המקומית מיוזמתו נקבע כי הוא רשאי לעשות כן." (ההדגשה אינה במקור) לא למותר להפנות בהקשר זה אף לתקנה 3(א) לתקנות החדשות ולעמ' 5-6 לדברי ההסבר לתקנות אלה: "מלבד ההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, בחלק העוסק בעקרונות היסוד ישנה התייחסות לאחריות המוטלת על בית המשפט בניהול המשפט האזרחי. בית המשפט נדרש להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה מיטבית של המשאב השיפוטי וזמנו של הציבור. בהתאם לתקנה 3 לתקנות, על בית המשפט ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי התקנות במטרה לקדם התנהלות של הליך ראוי והוגן... " סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבתי משפט השלום במחוז מרכז.
בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת התיק לנשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, אשר תורה על ניתובו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

טענת סמכות מקומית היא טענה מקדמית שעל הצד הטוען לה להעלות ומשלא הגיש כתב הגנה ממילא לא העלה אותה- וכאמור בדברי א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג : "כאשר בית המשפט, שבו הוגשה תובענה נעדר סמכות מקומית והנתבע לא עורר טענה בעיניין זה - ההליך אינו נפגם בשל כך, בשונה מהכללים החלים בעיניין העדר סמכות עניינית. מכאן, שנתבע, המבקש להעלות טענה זו לדיון, חייב לטעון אותה בהזדמנות הראשונה... בית המשפט לא יבדוק מיוזמתו שלו, אם מוסמך הוא לידון בתביעה מבחינת המקום, וכל מחאה מאוחרת לא תועיל". המבקש גם לא טען כי בשל העדר סמכות מקומית, לא עמד או לא יכול היה לעמוד בזמנים הקבועים בחוק להגשת כתב הגנה.
...
זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).
נוכח המחדל שבאי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד, סבורני כי יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות למשיב וכן בהפקדת עירבון.
לפיכך אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לשני אלו, אשר יבוצעו עד ליום 1.4.21: א.               תשלום סך של 1800 ₪ למשיבה באמצעות בא כוחה.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בעכו בצה"מ 11844-01-20 סואעד נ' ועדה מקומית לתיכנון משגב בפני כבוד השופטת דנה עופר המבקש עומר סואעד המשיבה ועדה מקומית לתיכנון משגב החלטה
בתגובה צוין עוד, כי על פי בדיקת המפקח שנכח במקום, המבנה לא חובר לתשתיות.
הדיון שנקבע בבקשה נדחה מספר פעמים (פעם על פי בקשת המשיבה, פעם על פי בקשת המבקש, ופעם ביוזמת בית המשפט בשל התפרצות מגיפת הקורונה ושעת החרום שהוכרזה).
עסקינן בצו הריסה אשר הוצא על ידי מהנדס הועדה המקומית לתיכנון ובניה, בהתאם לסמכותו על פי סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אשר קובע: "ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור". מי שרואה עצמו נפגע מצו כאמור, רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה לבטלו, בהתאם לסעיף 228 לחוק התיכנון והבניה.
...
בסופו של דבר, המבקש פנה לרחמיו של בית המשפט.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.
אני מורה עוד, כי הפיקדון שהפקיד המבקש יוחזר לו. לאור דחיית הבקשה, רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה בתוך 60 יום מקבלת החלטה זו. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטת יום 20.3.23 קבעתי כי טענות התובעת בעיניין סמכות מקומית יישקלו בדיון שנקבע.
ככלל, בית המשפט הדן בתיק צריך לבדוק אם יש לו סמכות עניינית בתיק ולעורר הנושא מיוזמתו, ככל שהוא סבור שאין לו סמכות (ראו, למשל: רע"א (מחוזי ת"א) 45979-02-18 יעקב סייג נ' איילה סייג (נבו 21.02.2018)).
...
בשיקול נוסף ולאור מסקנותיי להלן, החלטתי להכריע בה כבר כעת ועוד טרם הדיון כדי לחסוך מהצדדים התייצבות לדיון, שכן מצאתי כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.
נוכח מכלול האמור, המסקנה היא שלבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בתובענה, כי אם לבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית.
אני מורה על העברת התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו