איש המעבדה העיד על תקינותו של מכשיר "הינשוף" בו בוצעה הבדיקה, ומכלל הראיות עולה כי כישלון בדיקת הנשיפה נובע מהכשלתה על ידי הנאשם, ולא מפגם במכשיר.
...
מסקנה זו מושתתת על העדר מניעה אוביקטיבית לביצוע תקין של הבדיקה, זאת נוכח תקינותו של מכשיר "הינשוף"(כפי שעוד יובהר), גילו של הנאשם והעדר מגבלה רפואית מוכחת לביצוע תקין של הבדיקה, ובהינתן העובדה שהוסבר לנאשם כיצד לבצע את הבדיקה.
מסקנה זו מושתתת אף על דבריו של השוטר אשר פירט את אופן הכשלת הבדיקה על ידי הנאשם.
עמידה בבדיקות אלה יש בה כדי להביא ליישומה של חזקת התקינות, וולא עלה בידי ההגנה לסתור חזקה זו.
ראה, רעפ 9272/12 צחי טננצפף נ' מדינת ישראל, שם ציין כבוד השופט שהם כלהלן:
"למכשיר זה עומדת חזקת התקינות, לאחר שעמד בבדיקות התקופתיות ובבדיקת הכיול, עובר לשימוש בו (ראו, למשל, רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל ,11.2.2009); רע"פ 3981/11 שרביט נ' מדינת ישראל, 5.7.2012)).ואכן, במקרה דנן, חזקת התקינות האמורה לא נסתרה, ואף נקבע, כממצא עובדתי, כי "לא נפל דופי" בהליך הבדיקה"
לאחר כל האמור לעיל, ארשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, כשמצאתי תימוכין להרשעתו בעבירה זו בראיות נוספות כאמור, אשר העידו על שכרותו של הנאשם בעת נהיגתו.