בדיקת מכשיר הינשוף על ידי הנאשם

איש המעבדה העיד על תקינותו של מכשיר "הינשוף" בו בוצעה הבדיקה, ומכלל הראיות עולה כי כישלון בדיקת הנשיפה נובע מהכשלתה על ידי הנאשם, ולא מפגם במכשיר.

...

מסקנה זו מושתתת על העדר מניעה אוביקטיבית לביצוע תקין של הבדיקה, זאת נוכח תקינותו של מכשיר "הינשוף"(כפי שעוד יובהר), גילו של הנאשם והעדר מגבלה רפואית מוכחת לביצוע תקין של הבדיקה, ובהינתן העובדה שהוסבר לנאשם כיצד לבצע את הבדיקה.

מסקנה זו מושתתת אף על דבריו של השוטר אשר פירט את אופן הכשלת הבדיקה על ידי הנאשם.

עמידה בבדיקות אלה יש בה כדי להביא ליישומה של חזקת התקינות, וולא עלה בידי ההגנה לסתור חזקה זו. ראה, רעפ 9272/12 צחי טננצפף נ' מדינת ישראל, שם ציין כבוד השופט שהם כלהלן: "למכשיר זה עומדת חזקת התקינות, לאחר שעמד בבדיקות התקופתיות ובבדיקת הכיול, עובר לשימוש בו (ראו, למשל, רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל ,11.2.2009); רע"פ 3981/11 שרביט נ' מדינת ישראל, 5.7.2012)).ואכן, במקרה דנן, חזקת התקינות האמורה לא נסתרה, ואף נקבע, כממצא עובדתי, כי "לא נפל דופי" בהליך הבדיקה" לאחר כל האמור לעיל, ארשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, כשמצאתי תימוכין להרשעתו בעבירה זו בראיות נוספות כאמור, אשר העידו על שכרותו של הנאשם בעת נהיגתו.

מהראיות שהוצגו עולה כי לאחר שלא התקבלה כל אינדיקאציה בבדיקה הראשונית של הנאשם (לטענת השוטרים היא הוכשלה על ידי הנאשם) הועבר הוא לידיו של ע.ת/3 על מנת שזה יבצע לו בדיקת דרגר (בדיקת "ינשוף" שלה ערך ראייתי משמעותי לצורך הליך משפטי פלילי).

ע.ת/2 אשר היה נוכח במקום, ציין במזכר שערך (ת/2) כי השוטר יהושע שאל את הנאשם אם הוא מוכן להבדק במכשיר הדרגר ינשוף והנ"ל סרב.

...

חזקה זו לא נסתרה על ידי הנאשם בכל דרך, ולכן אני קובע כי עת נהג הנאשם ברכב היה הוא במצב של שכרות מכח חזקת השכרות המופעלת לחובתו.

לסיכום – המדינה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם נהג ברכב בעודו תחת פסילה פעילה, ללא רישיון נהיגה וביטוח תקפים, ולאחר שסירב לתת דגימה לבדיקת אלכוהול, נהג הוא ברכב במצב של שכרות כהגדרת שכרות בחוק.

לפיכך, אני מרשיע את הנאשם בביצוע כל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

המאשימה הדגישה כי לא צוין משך הזמן הדרוש לבצוע הבדיקה וכי כל אימת שתאושר הבקשה הדבר יהא כרוך בהשבתת המכשיר, דבר שיפגע באנטרס הצבורי בשל העידר אכיפה באותה עת. לטענת המאשימה, מכשיר הינשוף זמין לרכישה בשוק החופשי ואם הנאשם חפץ בכך, כפי שכבר נפסק בעבר על ידי בית המשפט המחוזי במקרים דומים, ביכולתו לרכוש את המכשיר ולערוך את הבדיקה במעבדה מוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ולפיקוח מקצועי מטעמו.

...

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי התשובה לכך היא שלילית ולכן החלטתי לדחות את הבקשה כפי שיפורט להלן.

מקובלת עלי טענת המאשימה כי לא ברור מהי הסמכתו של המכון האמור ומה הסמכתו של מנהל המכון.

בנסיבות אלה, אני מורה על דחיית הבקשה.

משכך נדרשה התביעה להראות, באמצעות ראיות קבילות, כי ניתן לסמוך על פלטי הנשיפה שהופקו ממכשיר הינשוף באמצעותו נבדק הנאשם.

טענה זו מבוססת על כך שקיים פרק זמן מרגע שתיית האלכוהול על ידי הנהג ועד לבדיקת האלכוהול.

...

כנקודת מוצא לדיון מקובלת עלי טענת ההגנה כי לא הוכחו תנאי הקבילות של ת/2 ומכאן שלא ניתן לסמוך ממצאים על בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם.

פסק הדין בעניין ארביב עסק בשאלה האם כתנאי להרשעת אדם בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים יש להוכיח כי הנאשם ידע, סמוך לביצוע הבדיקה, כי כשל בבדיקה ואת המשמעות המשפטית של כישלון זה וכי קיימת לו זכות לנסות לסתור את המסקנה בדבר היותו שיכור באמצעות בדיקת מעבדה באופן פרטי.

משכך, אני דוחה את הטענה כי נפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן.

הודיית הנאשם בשתיית 2 כוסות ויסקי בשילוב כישלונו כאמור במבחן המאפיינים והימנעותו מלספק הסבר "תמים" לכישלון זה מביא אותי למסקנה כי די בכך כדי לבסס את הרשעתו של הנאשם במיוחס לו. לאור כל האמור אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

שוטר זה עצר את רכב הנאשם וביצע לנאשם את כל הליך בדיקת השכרות כפי שפירט בדו"ח הזמנה לדין (ת/1), בדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות (ת/2), בדין וחשבון על בדיקת שיכרות באמצעות ינשוף (ת/5) בפלט נשיפה (ת/6) ובדו"ח עיכוב (ת/4).

אין עוררין כי בדיקת הנשיפה באמצעות מכשיר הינשוף בוצעה על ידי השוטר שכן דין וחשבון על בדיקת שיכרות באמצעות ינשוף (ת/5) נרשם על ידו ופלט הנשיפה (ת/6) חתום על ידו.

...

איני מקבלת טענת ההגנה כי ניסוח המסמכים על ידי השוטר מצביע על כך שעצירת הרכב בוצעה על ידי שוטר אחר ולא על ידו.

אין בידי לקבל טענה זו מנימוקים אלה: השעה 04:33 אינה משקפת בהכרח את שעת עיכובו של הנאשם לבדיקה ולא את שעת ההודעה על האיסור לשתות או לאכול.

בנסיבות אלה שוכנעתי כי הנאשם לא שתה, לא אכל, לא הקיא ולא עישן לפחות 15 דקות לפני שבוצעה לו בדיקת הנשיפה.

נוכח כל האמור אני מרשיעה את הנאשם במיוחסת לו בכתב האישום.