מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

בדיקת המועד האחרון להגשת ערעור

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית משפט זה הוגשה בתאריך 21.5.23, בחלוף שלושה שבועות מהמועד האחרון להגשת העירעור (2.5.23).
בנוסף, טוענת המשיבה שטענותיו של המבקש לגבי העדר ייצוג ואי ידיעת החוק אינן יכולות לעמוד והן בגדר מצג כוזב, שכן כעולה מהודעת הפסקת הייצוג של המבקש (המצורפת כנספח 7 לתשובה) שבאת כוחו אכן יידעה אותו על קיומו של תאריך מועד להגשת העירעור, וביכולתו היה לברר מבעוד מועד בבדיקה פשוטה את המועד להגשת העירעור.
...
במסגרת ההחלטה טענות המשיבה התקבלו במלואן וכן נקבע שהמבקש ישלם למשיבה 100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו- 50,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו בהליך (שכר טרחת המומחה והוצאות נוספות).
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה שדינה של הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור להידחות.
בהינתן כל אמור לעיל, דינה של הבקשה להידחות.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפיכך ובהתאם לתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה, חל המועד האחרון להגשת ערעור עצמאי מטעם המשיבים על פסק הדין ביום 17.11.2022.
תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן: "... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו היתחולל ארוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובילבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הנתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904).
...
המשיבים טוענים בבקשתם החלופית, כי קיימת זיקה עניינית מספקת בין ערעורם לבין הערעור העיקרי, ולפיכך יש לקבל את ערעורם לרישום כערעור שכנגד.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה החלופית לקבלת ערעור המשיבים לרישום כ'ערעור שכנגד' להתקבל באופן חלקי, כמפורט מטה.
התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

אף אם גישת הנאמנת כי המועד הנו 15 ימים בלבד, המועד האחרון להגשת העירעור היה ביום 27/4/23 ובפועל זה הוגש ביום 23/4/23.
אפנה לסעיף 14 בפסק הדין, כדלקמן : " על מנת להכריע בבקשה להארכת מועד נידרש, איפוא, הנאמן או המפרק שאליו מוגשת הבקשה להיתחשב בכלל הנסיבות הרלוואנטיות להליך המנוהל על ידו, ולהעריך את השפעתה של קבלת הבקשה על ההליך. אכן, כאשר טרם ארעה היתקדמות משמעותית בהליך חידלות הפרעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד ". מכל המקובץ, באתי למסקנה שיש לקבל את העירעור ולהאריך את המועד להגשת תביעת החוב.
...
דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, תשובת הנאמנת ושמעתי את טענות הצדדים בדיון אני רואה לקבל את הערעור בכך שתתקבל הבקשה להארכת מועד ותוחזר תביעת החוב לנאמנת לצורך בירורה ועיון מחדש בטענות המערער לגופה.
ראשית, בכל הנוגע לסוגיה האם הערעור הוגש במועד אני קובע כי זה הוגש במועד מאחר והכרעת הנאמנת הינה גם בתביעת החוב עצמה ולא רק בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, אז המועד להגשת ערעור על החלטת הנאמנת בעניין זה הייתה 15 ימים מיום שהומצאה לנושה (תקנה 122(ג) לתקנות).
השני קיימת הצדקה להיעתר לבקשת הארכת המועד בשים לב, בין היתר, לשלב שבו מצוי ההליך במועד בו הוגשה הבקשה.
אפנה לסעיף 14 בפסק הדין, כדלקמן : " על מנת להכריע בבקשה להארכת מועד נדרש, אפוא, הנאמן או המפרק שאליו מוגשת הבקשה להתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות להליך המנוהל על ידו, ולהעריך את השפעתה של קבלת הבקשה על ההליך. אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד ". מכל המקובץ, באתי למסקנה שיש לקבל את הערעור ולהאריך את המועד להגשת תביעת החוב.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענתה הבקשה היא להארכת מועד בת 849 יום מהמועד האחרון להגשת העירעור ו-894 יום ממועד המצאת ההכרעה בתביעת החוב.
לטענתה, היא מונתה כבעלת תפקיד לבדיקת תביעת החוב הנושה והכריעה בתביעה ביום 7.4.21 ובו ביום הוגש דו"ח מתאים לבית המשט של הפש"ר ואין חולק כי הדו"ח ניצפה ע"י ב"כ הקודם של החייב, עוה"ד זאיד מרואן במערכת נט המשפט ביום 8.4.21 וגם אין חולק כי ביום 7.4.21 קיבל החייב באמצעות ב"כ הקודם, את הכרעת תביעת החוב נשוא הבקשה.
...
החייב היה מיוצג לאורך כל ההליך ע"י עו"ד. החייב הצהיר כי הגיש ערעור על הכרעת החוב עוד בחודש יולי 2021 ומוסיף ומאשר כי ידע שהערעור נדחה ע"י המנהל המיוחד אך לא נתן כל טעם מדוע לא פעל להגיש הבקשה במהלך השנתיים שחלפו מיום שנדחה ערעורו.
בנוסף, לאחר עיון בהחלטתה המנומקת של הנאמנת, מושא הערעור, ובתגובתה לבקשה, אני סבורה כי סיכויי הערעור נמוכים מאוד.
משלא הוכיח המבקש טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור, וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד, ומורה על מחיקת ההליך בשל האיחור בהגשתו.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפיכך, ובהתאם להוראת סעיף 70ד(א)(1) לחוק בתי המשפט, חל המועד האחרון להגשת ערעור על ההחלטה ביום 7.12.2023.
תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה מסמיכה את בית הדין או את הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן: "...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו היתחולל ארוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובילבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הנתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904).
...
לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות, כמפורט מטה.
כללם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו