בדיקות רפואיות לפי תקנות התעבורה

הנאשם מסר כי פוטר מעבודתו על רקע יציאתו ממקום העבודה לצורך הישתתפות במפגשי הקבוצה ולצורך בדיקות רפואיות לקראת ניתוח לקיצור קיבה.

כאן המקום לציין, כי לפי תקנה 15ב לתקנות התעבורה, הרשעה היא אך סוגיה שניתן לשקול בחידוש רישיון נהיגה מסחרי ואין הכרח כי אמנם לא יחודש רישיונו של הנאשם.

...

לאור הודאת הנאשם ומהטעמים שיפורטו בגזר הדין, אני מרשיעה אותו בביצוע עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

יש לקבוע, אפוא, את העונש ההולם את העבירה אותה ביצע הנאשם.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע; מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 24 חודשים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון; צו מבחן למשך שנה; צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 60 שעות.

הרשות מכח תקנה 193(א) לתקנות התעבורה, שלחה את העותר לבדיקות רפואיות במשיבה 2 (להלן- המרב"ד), הבדיקות נערכו ביום 12/12/22 כשעד למועד הגשת העתירה לא התקבלה תשובת המרב"ד. ביום 15/2/23 הגיש העותר עתירה בה ביקש להורות למשיבות לחדש את רישיון הנהיגה שלו ולחלופין ליתן לו רישיון נהיגה זמני עד למתן החלטה בעיניינו על ידי המשיבה 2 לאחר בחינת מסמכיו הרפואיים.

...

ביום 20/4/23 הגיבו המשיבות לבקשה לצו ביניים, וטענו כי דין העתירה והבקשה לצו ביניים להידחות על הסף מחמת היות העתירה מוקדמת עקב אי מיצוי הליכים, כשעל העותר היה להגיש ערר לועדת הערר לפי סעיף 55א(ב) לפקודת התעבורה.

לאחר שעיינתי בעתירה, בבקשות ובתגובות השונות, אני סבור שיש לדחות את העתירה על הסף, מחמת היותה עתירה מוקדמת ומחמת אי מיצוי הליכים.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה על הסף ובהתחשב בעותר ונסיבותיו האישיות , אין צו להוצאות.

4) פסילה שלישית ל- 9 חודשים תבוצע במלואה, ותיכלל עמידה בהצלחה בבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ועמידה בהצלחה במבחנים עיוני ומעשי.

כיוון שלא ביצע את הקורס היייעודי הראשון, נצברו כעת 38 נקודות, והיתה לו פסילה קודמת של 3 חודשים בטרם חלפו 6 שנים מבצוע העבירה האחרונה בגינה הוטלה הפסילה, אזי ביום 1.9.2019 ולפי תקנה 549 (ד) לתקנות התעבורה, הוטל עליו אמצעי תיקון מסוג פסילה של רישיון נהיגה למשך כ- 9 חודשים וחידוש לאחר בדיקות ובחינות.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין העתירה להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) נושא רישום נקודות למי שעובר על עבירות תעבורה הוסדר בסעיף 69 א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 וחלק ז' לתקנות התעבורה מסדיר את שיטת הניקוד.

נהיגה באור אדום וכיוצ"ב. כאשר בית משפט בוחן אם בנסיבות היתה צריכה המשיבה להפחית מהעותר אמצעי תיקון, מעבר ל- 6 חודשי פסילה שהופחתו כבר ,דומה כי אין זה המקרה שבו בית משפט יגיע למסקנה כי החלטת המשיבה אינה סבירה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית העתירה.

לטענתה, בדיקה בדואר ישראל העלתה שאין נתונים לגבי דברי הדואר הרשום שנשלחו לעותר, כך שהמשיבה לא עמדה בחובתה לפי תקנה 550(א) בתקנות התעבורה.

בהיתחשב בכך שבשנים 2018-2021 העותר צבר 82 נקודות, הרי שבהתאם לנתונים המפורטים בפרק ג' בתגובת המשיבה, שלילת רישיון הנהיגה של העותר לשתי תקופות של 9 חודשים כל אחת, אמצעי התיקון שנקבעו לו, וחיובו לעמוד בבדיקות רפואיות בטרם יחודש רישיון הנהיגה שלו, נעשו כדין, על יסוד הוראות תקנה 549 בתקנות התעבורה.

...

ובסופו של דבר ביקשה לבטל את תקופות הפסילה ואמצעי התיקון שנקבעו לעותר וכן לבטל את נקודות החובה הרשומות לחובתו.

סוף דבר, העתירה נדחית.

סעיף 12א(א) לפקודת התעבורה קובע כי נהג שקבל רישיון נהיגה "יהיה נהג חדש למשך שנתיים מיום מתן הרישיון כאמור (בסימן זה – התקופה הבסיסית), או לתקופות נוספות בהתאם להוראות סעיף זה". סעיף 12א(ב)(1) לפקודת התעבורה קובע כי "הוגש נגד נהג חדש כתב אישום בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד לתום ההליכים המשפטיים בעיניין האישום האמור". סעיף 12א(ד) לפקודת התעבורה קובע כי "הורשע נהג חדש בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות ובילבד שעמד בהצלחה בבחינות ובבדיקות כפי שקבע השר; הארכת התקופה תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה, ואם נגזרה פסילת רישיון בהרשעה כאמור – מתום תקופת הפסילה, לפי המאוחר". על פי תקנה 207א לתקנות התעבורה "נהג חדש אשר הורשע בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית לפקודה, לא יחודש רישיון הנהיגה שבידו אלא אם כן יעמוד בבחינות ובבדיקות". בין היתר נקבע בתקנה זו כי "אם הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על שלושה חודשים – בחינה עיונית ובחינה מעשית" יידרשו לנהג לשם עמידה בתנאים, וכן תדרש עמידתו בבדיקה רפואית אם הורשע בעברה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

...

טענת העותר היא כי הרשעתו ביום 19.12.2021 בעבירה של נהיגה בשכרות לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה הנכללת בתוספת השלישית לפקודת התעבורה, ניתנה בחלוף למעלה משנתיים ממועד הנפקת רישיון הנהיגה כשהעותר כבר לא היה במעמד של "נהג חדש", ומשכך לא מתקיים בו התנאי הקבוע בסעיף 12א(ד) לפקודת התעבורה, שלפיו הוראת חוק זו תחול רק על מי שבעת הרשעתו בדין היה במעמד של "נהג חדש". לטענתו החוק קובע "באופן מפורש כי 'הורשע נהג חדש' וכי 'נהג חדש אשר הורשע'. המחוקק לא קבע 'הורשע אדם בעבירה שנעברה בהיותו נהג חדש' או בדומה לכך, אלא אך 'הורשע נהג חדש'. מכאן אתה למד כי 'המועד הקובע' לבחינת הוראות חיקוק אלו הוא המועד בו הורשע הנהג, ולא המועד בו נעברה העבירה. כלומר, מי שהורשע לאחר תום תקופת 'נהג חדש' ונפסל לפרק זמן העולה על שלושה חודשי – אינו נדרש לערוך בחינה עיונית ובחינה מעשית כתנאי לקבלת רישיון הנהיגה, גם אם ביצע את העבירה בהיותו נהג חדש.... הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו של העותר ניתנו ביום 19.12.2021, שלושה חודשים לאחר שחדל מלהיות נהג חדש. בנסיבות אלה, הרי שאין כל מקום לחייב את העותר לבצע מבחן עיוני ומעשי כתנאי לחידוש רישיון הנהיגה". דין טענת העותר להידחות.

טענתו החלופית של העותר, ולפיה עם תיקון כתב האישום ומחיקת העבירה לפי תקנה 54 לתקנות, חדל העותר להיות "נהג חדש", דינה להידחות.

מהמקובץ עולה כי בדין הוארכה תקופת מעמדו של העותר כ"נהג חדש", ומשכך בדין נקבע כי עליו לעמוד מחדש בדרישות שנקבעו בעניינו לשם קבלת רישיון נהיגה חדש.

אשר על כן העתירה נדחית.