בדיקה של רופא תעסוקה לפני העסקת עובד

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 45323-12-16 05 נובמבר 2017 לפני: כב' הרשמת מרב חבקין התובע: דוד כחלון הנתבעת: רשות המיסים בישראל החלטה

כיום מועסק התובע בתפקיד נתב בבית המכס בנתב"ג. בתמצית, הסעד לו עותר התובע בהליך זה הוא השבתו לתפקיד בודק מיומן ראש ענף באולם הנוסעים בשדה התעופה, וכן תשלום הפרישי שכר עקב העברתו מתפקיד זה כמו גם פיצוי בגין עוגמת נפש.

בגזר דין שניתן ביום 20/5/15 הוחלט להטיל על התובע בין היתר העברה למשך שנה לתפקיד בודק מכס כפוף לאישור רופא תעסוקה.

...

טען ב"כ התובע בתשובתו כי אין לו גישה למידע זה. בכל הכבוד, לא נראה לי שיש לחייב את הנתבעת להציג לתובע את כל פסקי הדין המשמעתיים שניתנו מאז שנת 2005.

לגבי הדרישה הנוגעת לפרטים אודות תפקיד נתב אני סבורה שהצדק עם הנתבעת כי אין מדובר בדרישה לגילוי מסמך מסוים.

לסיכום הבקשה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 3710-03-17 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק גליק התובעת (נתבעת שכנגד): נעמה רבהייב ת.ז. 041861683 ע"י ב"כ: עו"ד צפריר אשכנזי הנתבעת (תובעת שכנגד): החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה בע"מ ח.פ. 511679078 ע"י ב"כ: עו"ד רוית שחמון ממן פסק דין

זכותה של הנתבעת להעסיק עובד אחר בבצוע העבודה של התובעת: כמה עובדות היום יש באותו תפקיד במקום התובעת? יש עובדת אחת ב-90 אחוז משרה כמזכירה ויש לי בחצי משרה רואת חשבון שנותנת שירותי הנהלת חשבונות במיקור חוץ.

מעדותה של התובעת לא ניתן להבין אם נבדקה או לא ע"י רופא בעת שקבלה את אישורי המחלה (עמ' 13 לפ' שורות 2 -3 ושורות 10 – 11 לעדות התובעת).

בתאריך 17.07.2016 ביקרה שוב אצל ד"ר חוה כהן וקיבלה הפנייה לרופא תעסוקה לבדוק כושר עבודה עקב הבעיה המתמשכת, הרופאה לא ראתה את הביקור אצל ד"ר קיפרבאום אלא רק את הביקור אצל ד"ר ג'ומעה ולכן קיבלה המשך חופשת מחלה בתאריכים 21.07.2016 - 15.07.2016.

...

להיפך, שוכנענו כי התובעת עוררה מהומה עת סירבה לצאת מהמשרד.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪ זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בית הדין האיזורי לעבודה נצרת ב"ל 51080-07-19 לפני: כב' הנשיא מירון שוורץ התובעת: יהודית שמיר ע"י ב"כ: עו"ד רוזאן נסייר-חאזן מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רולא חיידר דראושה החלטה

בדיקת רופא תעסוקה קבעה: גברת שמיר יכולה להיות מועסקת בקופה.

האם אין די בכך כדי לקבוע כי המעמסה שנגרמה לתובעת עקב תנאי העסקתה בשילוב עם העובדה שמדובר בהיריון שבסיכון נמוך יובילו למסקנה שהיתה הצדקה בקביעה של רופאת הנשים והרופא התעסוקתי, שכן שניהם קבעו חד משמעית שהתובעת חייבת לשהות בשמירת היריון? בעמוד 6 לחוות הדעת ציינת, כי הספרות המודרנית דוגלת שאשה בהריון רצוי שתמשיך באורח חיים רגיל ולהמשיך להיות מועסקת, אבל תסכים איתי שלא כל תפקיד מתאים לאשה בהיריון במיוחד לא בשליש האחרון של הריונה, ולא במסגרת תפקיד שדורש הפעלת כוח פיזי, כאשר אותה אשה סובלת כבר מכאבים ומהפרשות דמיות.

...

האם אין די בכך כדי לקבוע כי המעמסה שנגרמה לתובעת עקב תנאי העסקתה בשילוב עם העובדה שמדובר בהיריון שבסיכון נמוך יובילו למסקנה שהיתה הצדקה בקביעה של רופאת הנשים והרופא התעסוקתי, שכן שניהם קבעו חד משמעית שהתובעת חייבת לשהות בשמירת היריון? בעמוד 6 לחוות הדעת ציינת, כי הספרות המודרנית דוגלת שאישה בהריון רצוי שתמשיך באורח חיים רגיל ולהמשיך להיות מועסקת, אבל תסכים איתי שלא כל תפקיד מתאים לאישה בהיריון במיוחד לא בשליש האחרון של הריונה, ולא במסגרת תפקיד שדורש הפעלת כוח פיזי, כאשר אותה אישה סובלת כבר מכאבים ומהפרשות דמיות.

הנתבע הגיב לבקשה, תוך שהוא מתנגד להפניית השאלות שנתבקשו, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן: אשר לשאלות מספר 13א' ו – 13 ג', נטען כי "בחוות הדעת מתייחס המומחה לתנאי עבודתה של התובעת בכלליות וכן לעניין התכופפויות החוזרות והנשנות ובנוסף התייחסות ספציפית לעליה והירידה במדרגות ועל אף זאת מגיע למסקנה "גברת שמיר אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון מבחינה רפואית הריונה היה ללא סיבוכים/מצב שלא סיכן את בריאות היולדת ו/או בריאות העובר". אשר לשאלה מספר 13ב', נטען כי "סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 מדבר על סיכון לאם ולעובר בעקבות מצב רפואי ו/או סוג העבודה ועניין "המעמסה" אינו רלוונטי".

לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה שפורטו ובתגובה עליה, נראה לכאורה כי אין מקום להיעתר למבוקש, שכן המומחה נתן בחוות דעתו מענה לשאלות המבוקשות.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 51080-07-19 לפני: כב' הנשיא מירון שוורץ נציג ציבור (עובדים): מר דוד לוי נציג ציבור (מעסיקים): מר זאב גולדנברג התובעת יהודית שמיר ע"י ב"כ: עו"ד רוזאן נסייר-חאזן מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן פסק דין

בדיקת רופא תעסוקה קבעה: גברת שמיר יכולה להיות מועסקת בקופה.

בהקשר זה יצוין, למעלה מן הדרוש, כי כאשר התבקש המומחה, במסגרת שאלות ההבהרה, לציין על סמך מה קבע כי התובעת עולה על סולמות, הוא צירף לתשובותיו בדיקת רופא תעסוקה, שם נרשם: "נידרשת גם לעלות על סולמות אך את זה לא עושה..". אמרותיו של המומחה אודות "מעמסה קשה", אינן רלוואנטיות, מקום בו קבע במפורש כי הפעולות הנדרשות אין בהן כדי לסכן את היולדת או העובר.

...

ההיריון לא סיכן את העובר מסקנה: בהתאם לתקנות גמלה לשמירת היריון סעיף 58 לחוק הביטוח לאומי: גברת שמיר אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון מבחינה רפואית הריונה היה ללא סיבוכים- מצב שלא סיכן את בריאות היולדת ו/או בריאות העובר (מבחינה רפואית) בנוסף להיבט הרפואי בחנתי את ההיבט התעסוקתי לפי נתונים שנמסרו.

מסקנה: גברת שמיר עבדה כקופאית ברשת מזון.

על בסיס כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.

זאת מעבר לעובדה שלא הוכח לפניי שהדברים נבדקו על ידי המעבידה, מעבר לאותו מצג בראיון העבודה של התובע מזה; ובשים לב לכך שעובר לתאונה התובע כבר עבד אצל המעבידה למעלה משנתיים ומחצה מזה.

לתובע ניתנו חופשות מחלה עד ליום 30.10.13 (וראו גם: בדיקת רופא תעסוקה מיום 13.1.13).

ממצא זה תואם את מימצאי בדיקותיו של התובע במרכז הרפואי "מאיר" ועמד בבסיס ההמלצה לניתוח חוזר.

מצינו כי התובע חזר לעבודה בחודש דצמבר 2013, והועסק על ידי ארבעה מעסיקים שונים תקופות קצרות ובשכר נמוך משמעותית לעומת שכרו אצל המעבידה.

...

המסקנה אליה הגעתי עולה בקנה אחד גם עם שיקולי מדיניות.

מנגד, הוכח כאמור, כי התובע לא עבר הדרכות בנושא בטיחות ואין בידי לקבל כי מיכה נתן הנחיות בנושא זהירות.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 32,384 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 7,600 ₪.