בדיקה של קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא הורים

לבסוף, בית המשפט קבע כי טענת המבקש בדבר רלבאנטיות גבוהה של הרישומים לא הוכחה, משהתרשם המומחה –לאחר בדיקה ולאחר שקיים שיחה עם המטפלת – כי אינו זקוק לרישומים הללו לצורך גיבוש עמדתו.

נקבע כי לא נפלה שגגה בהחלטתו האמורה של בית המשפט לעינייני מישפחה, שכן החלטה זו היתה מתחייבת לנוכח העובדה כי הקטינה מטופלת מזה כשנתיים על ידי מטפלת; לנוכח העובדה שבעלי הדין הסכימו למתווה הטיפול בקטינה; ולאור עמדתו של המומחה כי טובת הקטינה מחייבת את המשך הטיפול אצל המטפלת הנוכחית וכי קטיעת הטיפול תיפגע ברווחתה של הקטינה.

אם ההורים אינם מגיעים לכלל הסכמה בעיניין הנתון לאפוטרופסותם, ובית המשפט איננו מצליח להביאם לידי הסכמה, ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר – יכריע הוא בעצמו, או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.

עוד אציין כי בארצות הברית קיימות שלוש גישות להתמודדות עם דרישת ההורה להסיר חיסיון טפולי השייך לצאצאו הקטין, אשר מעוניין בשמירת הסודות: (1) הכרעה על ידי בית משפט בפניו עולה הדרישה על-פי אמות המידה שציינתי; (2) מינוי אפוטרופוס לדין לקטין; (3) הפקדת סמכות ההחלטה בידי רשויות הרווחה (ראו: Starla Doyal, The Guardian Ad Litem as the Child’s Privilege Holder, 87 U. Colo.

ההחלטות שניתנו על ידי הערכאות קמא בעיניין שלפנינו תואמות את הגישה הראשונה; וכן ברי הוא, כי לפי כלליה של גישה זו, המבקש לא היה זכאי לקבל לידיו את רשומי הטיפול בשעה שבתו והמטפלת שלה זקוקות לסודיות ומבקשות לקיימה והמבקש יכול לקבל את המידע הדרוש ביחס לבתו בראי הגירתה המבוקשת לנורבגיה מהמומחה מטעם בית המשפט.

...

יתרה מכך: לאחר שידענו מפיהם של המומחה והמטפלת כי בקשת המבקש מנוגדת לרצון הקטינה לשמור את שיחותיה עם המטפלת בסודיות מלאה, וכן לרווחתה הנפשית של הקטינה, ואחרי שלמדנו כי השיחות הללו אינן מכילות בתוכן מידע שאי-חשיפתו טומנת בחובה סכנה לשלום הקטינה או לסובבים אותה – על כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי בית המשפט לענייני משפחה צריך היה לדחות את בקשת המבקש לוותר על החיסיון לא לו מטעם זה בלבד.

סבורני כי שיקולים אלה, לצד שיקולים רלבנטיים נוספים, צריכים להנחות את בתי המשפט שלנו במצבים דומים.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בשים לב כי שלומם של קטינים על הפרק, נערכה בדיקת מסוכנות לאב על ידי מומחה מטעם בית המשפט וזאת אף בשים לב כי העובדת הסוציאלית, התבססה בין היתר על הערכת מסוכנות שנערכה באופן פרטי ביוזמת האב.

בשים לב גם לדברי העובדת סוציאלית בחקירתה מיום 12.6.2022 עמוד 15 שורות 17-20: הפסיקה ייחדה משמעות רבה לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ונקבע כי בית המשפט לא ייסטה ממסקנותיו בנקל, אלא מטעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי (ראו רע"א 4575/00 פלונית נ' פלוני, פ"ד נה(2) 321 (2001)).

כך גם נקבע בהחלטה מיום 13.4.2022 כי "אין לעשות כל שינוי במקום מגוריהם הקבוע של הקטינים ללא הסכמת ההורה השני או אישור בית משפט בהעדר הסכמה כאמור" (ראו החלטה מיום 13.4.2022 בי"ס 20554-04-22).

...

בתום הדיון ניתנה החלטה שבה נקבע, בין היתר, כי: "1. במצב הדברים המורכב שנוצר ושעה שגם המשיב מודה כי איים בהתאבדות ושעה שבדיון היום הושמעה הקלטה שבה נשמעת אימו של המשיב אומרת שהיא מפחדת ממנו, אין מנוס מהארכת צו ההגנה. יוער כי ב"כ המשיב ציינה לפרוטוקול כי הגם שמובן כי אין מנוס מהארכת צו ההגנה מבוקש כי ככל שתסקיר המסוכנות יעלה כי אין מסוכנות יוכלו לטעון ולקבל הוצאות לדוגמא ומנגד ב"כ המבקשת טענה בשמה כי גם מרשתה שומרת על כל הזכויות והטענות.

(ג) הבקשה לרישום הקטינים למוסדות חינוכיים לנוכח ביטול צו ההגנה והקביעה כי על הקטינים להמשיך ולהתגורר בקריית אונו כפי שהיה משך כל חייהם, אני דוחה את בקשת האם לרישום הקטינים למוסדות חינוך במטה אשר שבצפון.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול צו ההגנה, על חזרת הקטינים להתגורר בעיר קריית אונו ועל המשך חינוכם של הקטינים במוסדות חינוכיים בעיר.

אני מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע על מנת שיסייעו לצדדים בביצוע החלטתי זו ותיאום מעבר הקטינים במידי לבית האב, וקביעת זמני שהות בין האם לבין הקטינים בהקדם.

בית המשפט ממנה אפוטרופוס לדין לקטינים, כאשר יש חשש שהמאבק ההורי מאפיל על טובת הילדים, וממסך את האפשרות לבחון אותה באופן אובייקטבי.

זאת ניתן, בנסיבות העניין, להשיג על-ידי מינוי אפוטרופוס-לדין לילדים, אשר ייצג אותם בבית המשפט המחוזי בכל הסוגיות הקשורות בהחזקתם, ויעלה לפניו את טובתם שלהם (ע"א 878/96 מזל נינה פוזילוב נ' אמנון פוזילוב, נ(5) 208, 215 (1997) ), וכן ר' רמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 56163-06-17 י.ל נ' ע.ל (נבו 06.08.2017) ).

אפוטרופוס לדין אינו שלוחם של ההורים ואינו חב חובת נאמנות כלפיהם.

אפוטרופוסים לדין הנם עורכי דין שהוכשרו לכך, הממונים על ידי המערך לייצוג קטינים, על פי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972.

אם לגבי החלפת מומחים מטעם בית המשפט נפסק שנדרשות אינדיקאציות ברורות לניגוד עניינים (עניין פלונית הנ"ל), הרי לגבי אפוטרופוסים לדין ראויה אמת מידה מחמירה יותר.

ברגיל, אין מקום לנהל בדיקות וחקירות בשאלה כמה פעמים שוחח אפוטרופוס לדין עם הורה פלוני, או ביקר בביתו, כמה פעמים שוחח עם הקטינים או מי מהם וכו'.

יפים לכאן הדברים שנאמרו בעמ"ש (מחוזי באר שבע) 2323-10-21 ש.א נ' ח.א (נבו 03.05.2022), לאמור: תפקידו של אפוטרופוס לדין לקטינים אינו מתמצה בהבאת עמדתם של הקטינים בפני בית המשפט.

...

אין לי אלא לחזור על דברים שכתבתי בהחלטתי מיום 29.11.2022, לאמור: "מדובר בפעולה חמורה של ניכור, במסגרתה גויס הקטין לאיסוף ראיות בבית האם כנגדה. גיוס הבן לשירותו של האב מרעיל את נפשו, אגב העברת מסר לפיו האם היא אדם לא מוסרי שיש לבלוש אחריו. בה במידה המעשה הופך את האם לנרדפת בביתה היא". ברור שאין לאפשר למבקש לתמוך יתדותיו במעשה פסול זה, על מנת שחוטא לא יצא נשכר (השוו לעניין פסלות שופט - ע"א 1695/19 בריגיטה זיבנברג נ' דנה לוי (נבו 28.04.2019) ).

אשר על כן, הבקשה נדחית ללא צורך בקבלת תגובה.

הדין הנורמאטיבי בעמ"ש (מחוזי מרכז) 44516-10-21 ד.ל נ' ע.י (פורסם במאגרים, ניתן ביום 20.3.22) נקבע: "עניין חיסונם של קטינים נדון רבות בפסיקה, ואלו עקרי הדברים העולים מפסיקה זו- כאשר הורים מסכימים על חיסונם או אי חיסונם של ילדיהם הקטינים זוהי זכותם על פי דין, זכות שהורתה בהיותם הנושאים באחריות לטפול, להשגחה ולעניינם של הקטינים. יש בבחירה זו, גם אם אינה בחירה מושכלת, מימוש של הזכות לאוטונומיה הורית. מתוך שכך בית המשפט לא יתערב, על דרך הכלל, בבחירת ההורים באשר לחיסון/ אי חיסון ילדיהם....

" סעיף 68(א)ו-(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי: "(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לַדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו.

יפים לענייננו דבריו של בית המשפט בעמ"ש (מחוזי מרכז) ב- 44516-10-21 הנ"ל: "20. זאת ועוד, בתי המשפט בפסיקתם הבהירו באופן חד משמעי כי סמכותו של בית המשפט למשפחה להחליט על מתן חיסון שגרתי לקטין כאשר עולה ויכוח לעניין זה בין הוריו אף בהיעדר חוות דעת רפואית, שכן המלצות משרד הבריאות באשר למתן חיסוני שגרה נבחנו ונקבעו על ידי גורמים מקצועיים, ומדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית לכלל הילדים בישראל, למעט מקרים בהם יש טעם מיוחד בגינו יומלץ שלא לבצע חיסון כלשהוא (ראו, כדוגמה, עמ"ש (ת"א) 62329-09-19 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (2019); רמ"ש (ת"א) 12596-09-19 ע.ל. נ' א.ב. [פורסם בנבו] (2019); עמ"ש (ת"א) 45175-03-20 פלוני נ' פלונית ואחר [פורסם בנבו] (2020); תמ"ש 16505-06-15 ר.ל. נ' נ.ל. [פורסם בנבו] (2017); תלה"מ (חיפה) 8386-03-20 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (2021); תלהמ (ירושלים) 48743-11-20 - האב נ' האם, [פורסם בנבו] (2021); יס (אשדוד) 33240-08-21 - האם נ' האב, [פורסם בנבו] (2021))." למעלה מהצורך אציין כי קביעה זו קיבלה תוקף אף ביחס לחיסוני קורונה, חיסונים שפותחו לאחרונה וטרם עבר זמן מאז שניתנו לציבור, שכן מדובר בחיסונים אשר הומלצו על ידי משרד הבריאות.

נוכח טענותיה של האם כי לקטין רגישויות מיוחדות ומטען גנטי ומשפחתי בגינו עלולים החיסונים להעמידו בסכנה רפואית, למרות הפסיקה כי על ההורה הטוען לחריגה מהמלצות משרד הבריאות להמציא חוות דעת רפואית התומכת בטענותיו, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט על מנת שיבחן את טענות האם.

טענה זו כבר נדחתה על ידי בהחלטה מיום 15.5.2023 בה פרטתי את היתייחסות המומחה לטיעון זה בחקירתו הנגדית ואחזור ואצטט את דבריו בהקשר זה. במענה לשאלה בנוגע לצורך בחוות דעת של טוקסיקולוג, ציין המומחה כי הטוקסיקולוג אינו יכול לחוות דעתו באופן ספציפי לא': "ת. אני חוזר עוד פעם, לא'... בגלל שאת מדברת ספציפית לא', אז אני אומר לך, ספציפית לא', לא צריך טוקסיקולוג ולא צריך אף רופא או מומחה מכל הסוגים שאמרת, כי לדעתי א' הוא כמו ילד רגיל. אם את רוצה להביא טוקסיקולוג כדי שידבר באופן כללי האם חיסונים יכולים לעשות בעיות או לא? זה בית המשפט יחליט.

עוד ציין המומחה בעמ' 30 שורה 36 לתימלול הדיון מיום 29.3.23: "לדעתי, אנחנו נגיע פה לפי מה שאתם הולכים לעוד 20 שנה של בדיקות, כי כל פעם יגיד משהו חדש ואני לא חושב שזה נכון, אני חושב שא' צריך לקבל את החיסונים כמו כל ילד אחר ולא לבצע בדיקות שעולות הרבה כסף שגורמות לו סבל ואין שום טעם להם." ועוד אמר: "ת: אם בית המשפט יחליט שכל ילד במדינת ישראל, לפני שעושים לו חיסונים, חייב לעבור את כל הבדיקות הגנטיות האפשריות כדי לראות האם הוא אולי יש סיכוי שיחלה במשהו, משהו אחר. אבל כרגע, במדינת ישראל, אין שום החלטה שילדים צריכים לעשות בדיקות לפני כן. ועוד פעם אני חוזר, אין מבחינתי הבדל בין א' וילדים אחרים." (עמוד 26 לתימלול הדיון מיום 29.3.23 שורה 34 ואילך).

...

אני קובעת כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי בעניינו של הקטין א' קיים טעם מיוחד שבגינו אין מקום לחסן אותו חיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות.

נוכח האמור, תביעתה של הנתבעת נדחית.

אני מורה כי הקטין א' יקבל את כל חיסוני השגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות (מלבד החיסונים כנגד אדמת, שעלת רוטה ושפעת) ויעבור את המעקב השגרתי המוענק לכל קטין בטיפת חלב.

[]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (השופט ע' עאסי) בת"א 36045-05-23 מיום 26.7.2023, שבגדרה הורה בית המשפט למבקש 1 להתייצב לבדיקה אצל מומחה בתחום הפסיכיאטריה של הילד מטעם המשיב במועד שנקבע לכך (להלן: המומחה).

במסגרת ההליך, המשיב קבע לקטין בדיקה על ידי מומחה רפואי מטעמו בקרית מוצקין, לשם הכנת חוות דעת נגדית.

ביום 16.7.2023 הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי להורות למשיב לקבוע לקטין בדיקה אצל מומחה רפואי המתגורר בסמוך למקום מגוריו של הקטין במרכז הארץ.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי לנוכח נימוקי המשיב לעניין הקושי באיתור מומחה בתחום הנידרש, על הקטין להתייצב לבדיקה אצל המומחה מטעם המשיב בקרית מוצקין.

...

דין הבקשה להידחות, כפוף לאמור להלן.

הבקשה נדחית אפוא, כפוף לאמור בסעיף 5 לעיל, לעניין מימון הוצאות הנסיעה.