מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בדיקה רפואית מטעם מעסיק

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אנו ערים לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן בתיק ע"ע (ארצי) 26020-01-19 בין הרים שירותי תיירות בע"מ – דגן, פס' 48-50 (15.1.2020) (להלן – ענין בין הרים), שם קבע בית הדין הארצי כי מחדל מעסיקה לערוך רישום שעות עבודה והעדר הסכמה מדעת של העובד לתשלום גלובאלי של גמול שעות עבודה – לא מביאים בהכרח למסקנה שיש לראות ברכיב זה כרכיב פקטבי.
ככאלה, אין לנתבעת זכות לידרוש מהתובע לעמוד לבדיקה רפואית מטעמה (תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז – 1976).
...
הגם שהתובע לא אישר קבלתו של מכתב זה, עולה מאותו מכתב כי הנתבעת ראתה בתובע כמי שמבצע עבודת פיקוח על כלל נהגיה וכמי שאחראי על ביצוע הנסיעות באופן ראוי וכנדרש מול כל לקוחותיה של הנתבעת – ובלשונו של בני שכתב את המכתב - "... ביצוע מטלות של פקוח ובדיקת נהגים במהלך העבודה לכלל לקוחות החברה...". מצאנו כי למהות תפקידו של התובע בנתבעת יש רלוונטיות לצורך הכרעה בשאלה מה היה היקף שעות עבודתו של התובע.
יתרה מכך, ובהתחשב בעובדה כי התובע לא טען, וכפועל יוצא מכך אף לא הוכיח, שנגרם לו נזק עקב אי מתן אישור כאמור, הרי שנחה דעתנו כי אין הצדקה לפסיקת פיצוי בגין רכיב תביעה זה. טענות אחרות של הנתבעת לא מצאנו ממש בטענותיה של הנתבעת כאילו פגע התובע קשות במוניטין הנתבעת, גרם לה נזקים והוביל לירידה בהכנסותיה נוכח תפקודו הקלוקל והעברת לקוחות לחברה מתחרה (סעיף 24 לכתב ההגנה המתוקן; סעיפים 5, 6, 15, 19 ו- 24 לכתב ההגנה המתוקן בשנית; סעיפים 3, 12 ו- 30 לתצהיר בני; סעיפים 4 ו-8 לתצהיר המשלים של בני; עדות בני בעמוד 64 לפרוטוקול, שורות 20-32 ובעמוד 65 לפרוטוקול, שורות 1-22).
סיכום לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע תוך 60 ימים מעת שיומצא לנתבעת פסק דין זה, את הסכומים הבאים: דמי מחלה בסך של 7,654 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 23.9.17; פדיון חופשה בסך של 61,216.08 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 23.9.17; דמי הבראה בסך של 19,656 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.1.14; פיצוי בשל הפקדות בחוסר לביטוח פנסיוני של חלק מעסיק לתגמולים בסך של 17,714.02 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.1.14; פיצויי פיטורים בסך של 99,537.78 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 23.9.17; גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית בסך של 288,928.27 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.1.14; החזר ניכוי שלא כדין משכר התובע בסך של 520 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.6.17.
בשל כל אלה אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע - בנוסף לסכומי ההוצאות ושכר טרחת באי כח התובע שקבענו לעיל – הוצאות נוספות בסך כולל של 1,000 ש"ח וכן שכ"ט באי כוחו בסך נוסף כולל של 5,000 ש"ח. למען הסר ספק, מדובר בהוצאות מעבר לאלה שנקבעו בהחלטה מיום 9.6.20, שכן הם משקפים את התנהלות הנתבעת לאחר אותה החלטה, התנהלות שהבהירה – בדיעבד – כי המצג שהציגה הנתבעת לגבי הפעולות הדיוניות שבכוונתה לנקוט, ושבגללם ביקשה לבטל את דיון ההוכחות בחודש 6/20, לא היה מדוייק.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שנית, הנתבע לא ביקש להעמיד את התובע לבדיקה רפואית מטעמו ולא עשה דבר כדי להזים את חוות הדעת הרפואית.
באשר לתביעתו של התובע לפצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה - בהתאם לסעיף 10 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, ובהיתחשב כי התובע החל לעבוד אצל הנתבע עובר לחקיקתו של החוק, החובה למסור הודעה על תנאי העסקה קיימת רק מקום שהעובד דרש זאת מהמעסיק בכתב.
...
בהעדר פירוט לא מצאנו מקום לדון בתביעתו בעניין זה והתביעה לפיצוי ברכיב זה נדחית.
מובן כי בנסיבות אלה "טענות הקיזוז" שהעלה הנתבע נדחות מכל וכל.
סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו, סך של 574,571 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: פיצויי פיטורים בסך 210,600 ₪; פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 50,000 ₪; פיצוי בגין הנזק שנגרם לתובע בגין העדר הפרשה מלאה לפנסיה בסך 259,321 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל מיום 26.12.2018 ועד למועד התשלום המלא בפועל; פיצוי בגין העדר הפרשה לקרן השתלמות בסך 4,744 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל מיום 26.12.2018 ועד למועד התשלום המלא בפועל; פדיון חופשה בסך 23,231 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל מיום 26.12.2018 ועד למועד התשלום המלא בפועל; דמי הבראה בסך 22,570 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל מיום 15.6.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל; תוספת ותק בסך 4,105 ₪ החל מיום 26.12.2018 ועד למועד התשלום המלא בפועל; נוסף על הסכומים האמורים, יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך 15,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 85,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במצב דברים בו עובד ממציא אישור מחלה, על המעסיק לכבד את האישור או לחלופין להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו (ראו לתקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה).
...
להלן המחלוקת הדורשות הכרעה: האם יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי? האם הפחתת היקף המשרה נעשה שלא כדין משיקולים זרים? ככל שהתשובה לכך היא בחיוב, מה הסעד המתאים במקרה זה? האם נפל פגם במועד ההודעה בדבר הפחתת היקף המשרה? ככל שהתשובה לכך היא בחיוב, מה הסעד המתאים במקרה זה? האם נערך לתובעת שימוע כדין בטרם הפחתת היקף משרתה? ככל שלא, מה הסעד המתאים? האם יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי? לטענת הנתבעת, קיים שיהוי ארוך ובלתי מוסבר בהגשת התביעה, שהרי יידעו את התובעת אודות צמצום היקף משרתה במספר הזדמנויות, הראשונה בהן ביום 23.5.2019.
התביעה למתן צו מניעה או צו עשה קבוע להעמיד את משרת התובעת על היקף משרה מלא ולאסור על הנתבעת לקצץ בשכרה - נדחית.
התביעה לפיצוי כספי בגין קיצוץ משמעותי בשכר שלא כדין - נדחית.
הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד- לנוכח התוצאה אליה הגענו, היות והתביעה נדחתה בחלקה הארי מחד, ומאידך מצאנו פגמים של ממש בהליך השימוע , הרינו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות פגישה זו סוכם, כי החל מיום 1.6.2019 המבקש לא ישמש עוד כמנהל חדר הכושר אלא יתפקד כמדריך חדר כושר וישובץ למשמרות בוקר בלבד, ללא כל שינוי בשעות עבודתו ושכרו (להלן: סיכום שיחת המעבר ממנהל חדר הכושר למדריך[footnoteRef:4]); [4: על פי מכתב סיכום שיחה מיום 22.5.2019] במסגרת הסיכום נידרש המבקש לחתום על הודעה בדבר שינוי בתנאי עבודתו (להלן: ההודעה בדבר שינוי בתנאי העבודה), וזאת כחלופה לקיום ישיבת השימוע שאליה זומן; חתימת המבקש על גבי ההודעה בדבר שינוי תנאי העבודה נדחתה בשל חלופת מכתבי עו"ד נוספת בין ב"כ הצדדים, אך ביום 11.7.2019 חתם המבקש על ההודעה והשינוי ניכנס לתוקפו ביום 31.7.2019; החל ממועד זה (31.7.2019) שימש המבקש כמדריך בחדר הכושר במשמרות בוקר בלבד, החל משעה 5:30 ועד השעה 13:00[footnoteRef:5] (כשהמבקש יוצא להפסקת צהריים לקראת 12:30 ולאחריה כבר לא חוזר לחדר הכושר ומסיים את יום עבודתו); [5: פרוטוקול דיון 13.3.2022 עמ' 3 ש' 34-35] לתפקיד מנהל חדר הכושר מונה מר עידן שדה (להלן: מר שדה או מנהל חדר הכושר); החל מיום 21.3.2021 ועד ליום 22.6.2021 שהה המבקש בחופשת מחלה בעקבות פציעה/תאונת עבודה; ביום 25.10.2021 (בחלוף מספר חודשים מאז שובו לעבודה), מסר המבקש למשיבה "טופס סיכום בדיקה רפואית" מטעם רופא תעסוקתי, ד"ר גפן טמיר (להלן: הרופא התעסוקתי או ד"ר טמיר), שבו צוין כי: "לפי תוצאות ומסקנות הבדיקה הרפואית מיום 25.10.2021 וגם לאחר עיון במסמכים הרפואיים העדכניים שעמדו לרשותי, הנ"ל נבדק במחלקתנו לשם קביעת כושר עבודה. לאחר עיון בחומר הרפואי האישי ובהיתחשב במצב בריאותו הנוכחי הנ"ל מסוגל להמשיך בעבודות ניהוליות והדרכות תוך המנעות מעבודה פיזית מאומצת כולל הרמה ונשיאת משאות כבדים ועבודות תחזוקת ציוד" (להלן: הסיכום הרפואי הראשון) ביום 28.10.2021 שלחה המשיבה (באמצעות גב' טריפטו) מכתב לד"ר טמיר בנוגע לסיכום הרפואי הראשון, ובו ביקשה לקבל הבהרות מאחר "שהקאנטרי אינו יודע אל נכון אילו ממטלותיו של העובד הוא רשאי להמשיך לבצע", בשים לב לכך שעבודתו של מדריך בחדר הכושר "כוללת באופן רגיל החזרת ציוד כבד (לרבות משקולות) למקום....יש תרגילים שבהם המדריך נידרש לשמור על המתאמן ובתוך כך לשאת משקל כבד...המדריך עומד מאחוריו, מאבטח אותו לצורך הכנה מפני נפילת המשקולת על המתאמן" ו"עבודה נוספת שנמצאת בתחום אחריותו של המדריך היא ניקיון מכשירי חדש הכושר לרבות הסרת אבק ושימון".
[8: סעיפים 5(ט"ו), 5(י"ז) ו-5(כ"ו) לעיל] טרם נפרט מסקנתנו נזכיר, כי סעד של אכיפת יחסי עבודה הוא סעד שבשיקול דעת, ו"שיקול הדעת מובנה ממלאכת איזון ומידתיות בין מספר היבטים שעליהם נמנים, בין היתר, אופיו של המעביד-האם הוא גוף פרטי או צבורי; חומרת הפגם שדבק בפיטוריו של העובד ותום ליבו של המעביד; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד; חלוף הזמן; אופי הקשר בין העובד למקום העבודה.
...
מסקנה זו יפה לטעמנו בין אם נקבל את עמדת המבקש כי המשיבה היא גוף דו מהותי שיש להחיל עליו את כללי המשפט המינהלי והחובות המוטלות על מעסיק ציבורי; ובין אם נקבל את עמדת המשיבה כי מדובר בגוף פרטי שלא מוטלות עליו חובות מתחום המשפט הציבורי.
לבסוף, לא מצאנו ממש אף בטענות המבקש להפליה מחמת גיל ו/או מוגבלות, משאין מחלוקת שהוצע למבקש תפקיד חלופי סביר התואם לכאורה את מגבלותיו (לכל הפחות במעמד הדיון הראשון), וככל שעמדת המבקש היא כי אין לו מגבלות בביצוע תפקיד מדריך חדר כושר, הרי שממילא אין מדובר בהפליה על רקע מגבלות אלה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בנסיבות העניין, ולאור קביעות המומחית ביחס לממצאים שעלו בזמן שהתובע עבד בחשיפה (בשנים 2005, 2012 ו- 2018), ולצידם קביעתה לפיה לא ניתן לשלול כשל טכני בבצוע שתי בדיקות, קביעה אשר לא פורטה וההסתברות שלה אינה ברורה, וכן לאור העובדה לפיה מונחות לפנינו שתי חוות דעת של מומחי ריאות - האחד מומחה מטעם התובע (ד"ר גובר) והשני מומחה מטעם מעסיקו של התובע (פרופ' ויילר) אשר האנטרס שלו דוקא נוטה לשלילת קשר בין תנאי העבודה למחלה – ושניהם בדיעה לפיה קיים קשר סיבתי בין החשיפה למחלה, עניינו של התובע מתאים לסטייה מהכלל לפיו ימונה מומחה אחד לפגימה אחת, וזאת כאמור גם לאור העולה ממסקנותיה של המומחית וגם לאור המדיניות אשר הותוותה ביחס לסעיף 17 להנחיות כב' הנשיאה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, אשר מקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר למנות מומחה רפואי נוסף.
...
נדגיש כי איננו מקבלים את טענת הנתבע לפיה יש להעדיף למנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתי בכל תיק של פגיעה על דרך המיקרוטראומה.
לטעמנו, כל תיק נבחן לגופו ולפי נסיבותיו, ואף מעיון בהחלטות ובפסקי דין של בתי הדין אנו למדים כי בתיקים של חשיפה תעסוקתית וליקוי מסוג מחלות ריאה/אסטמה, ממונים גם מומחים מתחום מחלות הריאה.
כאמור לעיל, הבקשה מתקבלת כך שיש למנות מומחה רפואי נוסף בתחום מחלות הריאה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו