בדיקה רפואית לקבלת אישור לטיפול פוריות בתקופת חופש

סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן- חוק חופשה שנתית) קובע כי פדיון חופשה דינו כדין שכר לכל דבר ועניין, ועל כן יש לחייב את הנתבעת להפריש תגמולים בגין כך. לעניין טענות הקזוז של הנתבעת, בגין מחשב נייד ובגין בונוס, השיבה התובעת כי מסרה את המחשב לתיקון לאיש טכני בחברה טרם פיטוריה וכי תשלום 4,715 יורו ניתן לה בסיום עבודתה כבונוס לאחר ששכרה לא עודכן במשך תקופה ממושכת.

התובעת לא הציגה למי מנציגי הנתבעת בזמן אמת כל מיסמך רפואי או אישור אחר להליך של טיפולים שהיא עוברת או התכוונה לעבור, לא כאשר נעשו שיחות לפני סיום העסקתה ולא לאחר מכן.

התובעת אישרה בעדותה כי אינה סבורה שטיפולי הפוריות היוו שיקול לסיום העסקתה, ולכן גם אם נידרש היתר לפיטורים הוא היה מתקבל.

חוק עבודת נשים סעיף 9(ה)(1) לחוק עבודת נשים קובע כדלקמן (ההדגשות אינן במקור): "לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טפולי פוריות בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם העדרות כאמור או עם טיפולים כאמור;" היינו, על מעסיק נאסר לפטר עובדת העוברת טפולי פוריות או במהלך ולאחרי ימי העדרותה מהעבודה בשל הטיפולים.

התובעת העידה כי היא סיפרה למנהל התובעת שביצעה בדיקות גנטיות (עמ' 12 ש' 6-9), אך הבהירה כי לא החלה בטיפולי פוריות במהלך תקופת העבודה בנתבעת וכי אין בפיה טענה כי פיטרו אותה בשל כוונתה להתחיל בטיפולים כאלה (עמ' 12 ש' 14-25).

...

הציטוט מובא כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון): "אני באמת מאוכזבת ממך, אתה נתת לזה לקרות שמפטרים אותי בלי סיבה ואני נשארת בלי כלום. אנשים אחרים מקדמים אותם אחרי 5 שנים ואותי מפטרים. אני נשארת בלי כלום, כי אם לוקחים את הכסף של הפנסיה מאבדים 40%. אתה אמרת שאתה עוזר לי וגם את זה אתה לא עושה, ואתה אפילו לא מצליח לסדר לי עבודות תרגום בשביל החברה. בסופו של דבר לא אכפת לך מכלום, אני רק אומרת לך דבר אחד, אנושיות וגב איבדת. אף עובד זה לא מגיע, במיוחד לא מחבר." בתביעתה דנן עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין פגיעה בזכויותיה בעת סיום העסקתה.

הסכום ששולם, הכולל תגמולי עובד ומעסיק, מגיע לתובעת מכוח הדין, ולא מצאנו כל יסוד לדרישה לקזזו.

סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה.

יתר התביעות, כמו גם הטענות לקיזוז – נדחות.

המדינה אף עומדת על כך כי ההגנה לפי החוק נפרסת גם על בדיקות מקדימות, כאשר אין לקבל את הטענה לפיה החוק לא התכוון להגן על נשים העוברות טפולי שימור פריון ולא טפולי פוריות, בהיעדר הגדרה בחוק וכאשר השר לא קבע תקנות בעיניין.

בית הדין הארצי דן בשאלת הראציונאל להגנה זו על האישה העובדת וקבע - "... בהוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים, בו נקבע איסור על פיטורי עובדת בהיריון, ואף לאחר חזרתה מחופשת לידה, אלא בהיתר שהיתקבל לכך מאת גורם שילטוני שמחוץ למקום העבודה, טמונה הגנה מיוחדת לאשה העובדת. הגנה מיוחדת זו נידרשת במגמה לשרש תופעות חברתיות פסולות של הפליית נשים בכלל, ונשים בהיריון בפרט." (ע"ע (ארצי) 133/09 מלחם - מועצה מקומית ג'דידה-מכר, 22.1.12) כאמור, דברים אלה שנקבעו בנושא הגנה על עובדת הרה, יפים אף לענייננו בהקשר של עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות.

בפני הממונה עמד אישור רפואי של גניקולוג, ד"ר ברקוביץ מיום 13.5.2020 לפיו: "הנ"ל מטופלת שלי ונמצאת בטיפולי הפריה" וכן אישור של ד"ר עאזם מיום 7.6.2020 לפיו: "הגברת ליזה צפריר, ת.ז _____, עברה 3 מחזורי טפול במכון הפריון שבמרכז הרפואי תל אביב. הראשון בחודש יוני 2018 והאחרון בחודש ינואר 2019. בתאריך 27.5.2020 הגיעה לשיחה עם צוות רפואי במכון על מנת לבחון המשך טיפולים עתידיים בהתאם למצבה הבריאותי. בתאריך 7.6.2020 קיבלה פרוטוקול להתחלת טפול חדש". אלו המסמכים הרפואיים שעמדו בפני הממונה.

לא מצאתי כי האישורים סותרים זה את זה, ואף כי האישור של ד"ר ברקוביץ ממאי 2020 (ר' נספח ג' לערעור) אינו מיפרט באופן ברור את מועד הטיפולים שעברה העובדת ואך מעלה על הכתב את עובדת היות העובדת מטופלת שלו ובטיפולי פוריות (ללא מועדים) הגיע נספח ד' והציב תאריכים, דוגמאת פגישת ייעוץ שהתקיימה ביום 27.5.2020 – במועד הליך הפיטורים/הזימון לשימוע – וקבלת פרוטוקול להתחלת טפול חדש ביום 7.6.2020, מועד המצוי אף הוא במסגרת הליך הפיטורים.

...

עם זאת, שעה שבהתאם לפסיקה ניתן לראות גם בפגישת ייעוץ כתחילת טיפולי פוריות - במיוחד כאשר מדובר בעובדת שאין זה 'סבב הטיפולים' הראשון שלה או פגישת ייעוץ ראשונה של העובדת ל'שימור פריון כעת וטיפולים בהמשך/בעתיד כן או לא, ניתן היה להגיע למסקנה אליה הגיעה הממונה לפיה החוק חל בנסיבות שבפניה.

על אף שבסופו של יום קבעה דעת הרוב כי אין להרחיב את תחולת החוק למצב מעין זה, סברה כב' הנשיאה וירט ליבנה כי המגמה הכוללת היא הרחבת ההגנה המוקנית לנשים בשוק העבודה מכוח חוק עבודת נשים: "מחקיקתו של חוק נפרד המתייחס לאפליה כנגד נשים בשוק העבודה, ומכך שגם לאחר שנחקק חוק שוויון הזדמנויות נותר חוק עבודת נשים כתוב עלי ספר - ואף תוקן בחקיקה פעמים רבות באופן המרחיב את ההגנות המוקנות מכוחו, ולא באופן המצמצם את תחולתו -  נמצאנו למדים אודות רצונו של המחוקק למגר תופעה זו. ואדייק: במרוצת השנים מאז נחקק תוקן חוק עבודת נשים עשרות פעמים. במהותם, עוסקים כל תיקוני החוק בהרחבתו כך שיוכל לתת מענה לקשיים ובעיות העולים מהשטח ומהמציאות" (ר' שם, פיסקה 63).

סוף הדבר מכל המפורט לעיל, הערעור נדחה.

עוד הוסיפה התובעת, שלא הופתעה מתוכן הפגישה, מאחר ששיתפה את קליימן בכוונותיה לעבור טפולי פוריות ובשים לב לכך שהזימון לפגישה היה מיד לאחר הודעתה בדבר יציאה לחופשה, לצורך בדיקות רפואיות.

(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה; (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טפולי הפוריות או טפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובילבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד אירעיים או זמניים, ובילבד שיעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאשור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.

התובעת הפניתה להודעת דוא"ל ששלחה לנתבעים ביום 7.7.13, בה הודיעה על העדרות צפויה ביום 10.7.13 לצורך בדיקות רפואיות (נספח ג' לתצהיר התובעת) וטענה שמאחר שקבלה סמוך לכך זימון לפגישה בה נימסר לה על פיטוריה (ישיבת השימוע), אזי המסקנה היא שהזימון לשימוע נשלח אליה על רקע יציאתה לבדיקות רפואיות - טפול הפוריות.

...

" על רקע האמור לעיל, יש לבחון את המחלוקות בהליך זה. כאמור, לטענת התובעת, היא פוטרה בשל היותה בטיפולי פוריות.

בשים לב לכל האמור לעיל - העובדה שהתובעת לא הבהירה לנתבעים שחל איסור חוקי על פיטוריה ואף סירבה להצעה להמשיך לעבוד בחברה גם לאחר תקופת ההודעה המוקדמת (הצעה שהיה בה כדי להקטין את נזקה ואולי אף לייתר את ההליך), התביעה ברכיב זה נדחית.

מסיבות דומות נדחית גם התביעה לפיצויים בגין עגמת נפש, שאף הוא נזק בלתי ממוני.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2013 ועד התשלום בפועל; פיצויים ממוניים בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים בסך 48,200 ₪ף בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.7.2014 (סעיף 44 סיפא לסיכומי התובעת) ועד התשלום בפועל.

פיצוי מכוח חוק עובדת נשים התובעת טוענת כי פוטרה שלא כדין במהלך טפולי פוריות וזאת בנגוד להוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים), כאשר לשיטתה היה על הנתבעות לקבל היתר כדין לפיטוריה.

לשון הסעיף מורה כך: "הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טפולי הפוריות או טפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובילבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד אירעיים או זמניים, ובילבד שיעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאשור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם". מן הכלל אל הפרט התובעת הצהירה כי היא ובעלה היו מצויים בטיפולי פוריות וכי עובדה זו הייתה ידועה היטב למנהלי הנתבעת, הן למר צור והן לגב' טלבי (ס' 46 לתצהירה של התובעת).

אתה יודע כל מה שקורה במוקד ואתה בשיחות חבריות עם העובדים שלך ודבר כזה לא ידעת? לא. וגם היעדרויות והליכה לבדיקות שרוני אישרה , אתה לא שואל את העובדת למה היא הולכת לבדיקות? אני לא שואל את העובדים אם אני יכול אני מאשר חופש והעדרות.

...

על כן, תביעתה של התובעת בגין רכיב זה- דינה להידחות.

עם זאת, משלא נטענה כל טענה להרמת מסך ההתאגדות, אין אנו נדרשים לדון בחבותה לכאורה של גב' מוסקוביץ' על כן, התביעה כנגדה נדחית.

סוף דבר דין התביעה להידחות ברובה.

אחת מהן שאלה אם חופשת המחלה קשורה לטיפולים אותם היא עוברת.

בכתב הגנתן אישרו הנתבעות כי הן עובדות יחד עם התובעת, וכי על פי בדיקה שנערכה במרכז הרפואי, נמצא לכאורה כי בוצעה כניסה לתיקה הרפואי של התובעת באמצעות שם המשתמש של הנתבעות במועד הנ"ל. הנתבעת 2 הודתה, במהלך בירור שנערך במרכז הרפואי, כי נכנסה לתיק הרפואי של התובעת בהיסח הדעת.

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, התרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי ועיינתי בחומר הראיות שהונח בפני, הגעתי לכלל המסקנות הבאות: הוכחו בפני, ובמידה הדרושה בהליך אזרחי, העובדות שלהלן - התובעת קיבלה טיפולים רפואיים בתחום הפריון, במהלך שנת 2019, במסגרת מרפאה פרטית.

...

סוף דבר: דין התביעה להתקבל (חלקית).

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת בסך של 25,000 ₪.

בנוסף אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות בסך 4,000 ₪, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.