בדיקה מחודשת של שירותים מיוחדים על ידי בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו חדל"ת 40151-02-22 דוידאי ואח' נ' קבוצת קדם חזוק וחידוש מבנים בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מספר בקשה: 30 בעיניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 קבוצת קדם חזוק וחידוש מבנים בע"מ החברה עו"ד איתן ארז – בתפקידו כנאמן זמני להליכי חידלות הפרעון של החברה הנאמן הזמני עו"ד אילן מוריאנו – בעל המניות בחברה עו"ד מוריאנו הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז תל-אביב הממונה החלטה

בהחלטתי מיום 28.7.2022 דחיתי בקשה זו, תוך שציינתי, בין היתר, את הדברים הבאים: כידוע, עיון מחדש בהחלטה אינו דבר שבשיגרה, שכן דרך המלך להשיג על החלטה שיפוטית שניתנה תעשה באמצעות הליך ערעורי (ראו: רע"א 1056/10 קוי אשראי לישראל שירותים פינאנסיים משלימים בע"מ נ' רוני אליעד (2.8.2010)).

הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי "לא רגישותו הסובייקטיבית המיוחדת של המערער היא הקובעת לעניין זה, אלא השאלה היא, האם הוכחה אפשרות ממשית, מבחינה אובייקטיבית, של משוא פנים בניהול המשפט..."..

ואמנם, חלק מדבריו התייחסו לעניינים שלא היו רלוואנטיים לאותו שלב של הדיון, והדבר צוין על ידי בפרוטוקול הדיון, בו נרשמה הערת בית-המשפט לפיה "אכן בשלב זה אין רלבאנטיות לא לטענות שנשמעו על ידי הנאמן הזמני ולא לטענות עו"ד מוריאנו שכן הטענות יבדקו בהמשך", וכן בהחלטתי בתום הדיון, שכבר צוטטה לעיל, לפיה "אף אם הועלו טענות על ידי הנאמן הזמני כנגד עו"ד מוריאנו באופן אישי, הרי שכפי שכבר ציינתי בהחלטה קודמת, היתייחסות לדברים הללו תעשה בהמשך ותנתן לעו"ד מוריאנו כל ההזדמנות להגיב על הדברים בטרם תנתן כל החלטה העוסקת בעניינים אלה. בשלב זה אינני עוסקת בעניינים אלה". למותר לציין כי אי-הרלוואנטיות של דברי הנאמן הזמני התבררה לבית-המשפט רק תוך כדי הטיעון, כך שלא היה ניתן למנוע את השמעתם בזמן אמת.

...

שנית, אני סבורה כי קבלת דוח חמור שכזה ללא כל תגובה של בית-המשפט - ולו תגובה ראשונית על פני הדברים, המכוונת את הצדדים המתבקשים להגיב לדוח - תחטא לתפקידו של בית-המשפט ותהפוך אותו, למעשה, למעין "תחנת ממסר" גרידא.

ההחלטה מיום 12.5.2022: אשר לטענה כי התבטאות מותב זה בהחלטה זו הייתה משתלחת, הרי שבכנות לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש, לא הבנתי היכן "ההשתלחות" ואני סבורה כי מוטב היה אלמלא הועלתה טענה זו. וזו לשון ההחלטה שתובא פעם נוספת: ההודעה הובאה לעיוני.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 59204-01-21 האגודה למען העיוור אשדוד נ' משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים בית דגן ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט דוד גדעוני העותרת האגודה למען העיוור אשדוד המשיבים 1. משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים 2. גשר שירותי השקום התעסוקתי של ישראל פסק דין

שירותי התעסוקה המוגנת נושא המיכרז מיועדים לאנשים עם מוגבלויות אשר מוגבלותם מצמצמת את יכולתם להישתלב בשוק העבודה הפתוח והם זקוקים למסגרת תעסוקתית בתנאים מיוחדים.

לאור האמור, בהחלטה מיום 8.12.20, הורתה ועדת המכרזים לגורם המקצועי לבקר במבנה המוצע מטעם העותרת ולערוך בדיקה מחודשת של נקוד המבנה.

ביום 17.12.20 – עוד קודם לקבלת החלטה חדשה של ועדת המכרזים בעקבות בדיקת מבנה העותרת – הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה (עת"מ 39964-12-20, העתירה הקודמת).

נקבע שניקוד זה יינתן על בסיס חוות דעת שתערך על ידי הגורם המקצועי במשרד אשר תתייחס למספר קריטריונים שפורטו שבכל אחד מהם יידרש הגורם המקצועי ליתן נקוד בין 1 ל-10 (ס' 4.2.8.7 למסמכי המיכרז): עמידה בתנאי היתקשרות באספקת שירותים עבור המשרד (במבנה ובצוות) – 25%; עמידה בתיקון ליקויים על פי דו"חות הפיקוח ועמידה בדוחות אחרים (דוחות קידום ודוחות כספיים) – 25%; היתמודדות עם משברים ואירועים חריגים – 25%; ותלונות ופניות שהתקבלו על ידי גורמים שונים על פעילות המציע – 25%.

...

נוכח כל האמור, לא הונחה תשתית לטענות בדבר ניגוד עניינים בעניינו של מר רון, לא כל שכן תשתית לניגוד עניינים בעוצמה היכולה להצדיק פסילה.

ממילא דין הטענה להידחות.

סיכום ותוצאה נוכח כל האמור לעיל – העתירה נדחית.

כך למשל: הנתבע 3 בתצהירו מציין כי במושכר כלל לא היו שבעה משרדים והם לא נהרסו על ידי השוכרות, אלא שכל שהיה במקום זה מחיצות גבס שנועדו להפרדה בלבד (ס' 20 א. לתצהיר) אולם בסיכומיהם הודו כי אכן היו משרדים שניבנו על ידי השוכר הקודם (ס' 2.1 לסיכומי הנתבעים); הנתבע 3 בתצהירו ציין כי לא פורק כיור או שירותים או פינת בישול לעובדים וסולם (ס' 20.0 ז. לתצהיר), אלא שבסיכומי הנתבעים מפנים הם לדבריו של התובע בחקירתו כי אכן השירותים והכיור הועתקו למקום אחר (ס' 2.7 לסיכומי הנתבעים), מה שאינו מתיישב עם הטענה שלא פורקו כלל, ועם הכחשת הנתבעים לליקויים הנטענים.

הלכה ידועה היא כי מעמדו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט מעמד מיוחד הוא, וממצאיו יאומצו דרך כלל על ידי בית המשפט הממנה, אלא אם כן קיימת סיבה משמעותית שלא לעשות זאת, כגון ראיה לסתור או נימוק של ממש או אם נפלה שגיאה גסה בחוות הדעת עד כדי שבית המשפט, החסר מומחיות במקצוע זה, ימצאה מופרכת.

בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט נכללה גם הוצאה בסך 521 ₪ לחברת חשמל בגין חידוש אספקת הזרם לו עתרו התובעים.

עיון בחשבונית המס, שהונפקה על ידי חברת חשמל ביום 11.04.2018, בחלוף ארבעה חודשים מאז עזבו הנתבעים את המושכר, מלמדת כי החיוב כאמור הנו בגין "בדיקת מתקן". המומחה מטעם בית המשפט נתן דעתו לחוב כאמור בחוות הדעת מטעמו, והגדיר את הרכיב הנ"ל כ"בדיקה לפני חיבור חשמל" (סעיף 18 לחוות הדעת).

...

מסקנה זו מתחזקת שעה שהתובע ידע שהוא מתקשר עם חברה.

לא נטענה כל טענה לאי תשלום דמי השכירות מטעם הנתבעת 1, כמו גם הערבות נשארה בתוקפה, ולמעט הנזקים שנותרו במושכר בגינם נתבע סעד נפרד, לא הוכח נזק אחר בגין הפרה נטענת זו. משכך, גם דין טענה זו להידחות.

סוף דבר: התובעים ישלמו לנתבעת 6 סך של 6,300 ₪ בגין דחיית התביעה נגדה (ונתבע 5).

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 36967-06-21 חיים נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' חדל"פ 36999-06-21 חיים נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 338875_4 בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון יחידים 1.ניר חיים, ת"ז 039322300 2.הילה חיים, ת"ז 39214994 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד אייל עברון (נאמן) פסק דין

תביעות החוב נגד היחידה נבדקו על ידי הנאמן ואושר סך כולל של 205,375 ₪ בדין רגיל.

עוד נימסר כי בחודש 3/22 דחה הממונה בקשת היחידים להנפקת שיקים לשם תשלומי שכר דירה וזאת מאחר שבקשתם הוגשה בנגוד לנהלים, אך היחידים לא הגישו בקשה מחודשת.

נטען כי הנכות בעיניין היחידה הוארכה עד לסוף שנת 2023 ונקבעה לה נכות רפואית בשיעור 50%, נכות לשרותים מיוחדים בשיעור 50% ואי כושר בשיעור 65%.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נידרשת במקרה של הפרת הצוו על ידי היחיד.

...

יחד עם זאת, סבורני כי מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום.

  לאחר שקלתי מלוא נתוני התא המשפחתי וכן שקלתי עמדת הממונה והנאמן, עמדת היחידים וההסכמות שהושגו בין היחידים לנאמן, עמדת הנושה אשר הוגשה ביום 12/1/23, בהעדר התנגדות מטעם הנושים האחרים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט- אני מקבלת את הצעת הנאמן ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

סבורני כי הצעת הנאמן, לה אף הסכימו היחידים, מגלמת באופן ראוי יותר את יכולתם הכלכלית של היחידים ומצבם ,לכן ביכרתי הצעה זו על פני הצעת הממונה.

רקע לפני עתירה מנהלית אשר הוגשה כנגד משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "המשיב") בטענה לפיה הוא מסרב להנפיק לעותרים דרכונים חדשים בנגוד לנוהל מתן שירותים המצריכים בירור מוקדם שמספרו 1.2.0001 (להלן: "הנוהל").

ביום 7.4.22 הוגשה בקשה להנפקת דרכונים חדשים בהתאם לנוהל אשר קובע את אופן הטיפול בבקשות אשר מגישים אזרחים ישראלים אשר בעיניינם הוכנסה הערה במערכת או שאזרחותם בבדיקה.

העותרים מתעלמים מהוראה מיוחדת בנוהל המסדירה את אופן הפעולה במקרים בהם הבירור הנערך ביחס לאזרחות מבוסס על חשד להתחזות ו/או זהות שאולה.

עם זאת, לאור בחינה מחודשת של המדיניות ופרשנות חוק האזרחות, תשי"ב- 1952 צוין בתגובה, כי שר הפנים יפעל לביטול אזרחות העותרים בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק האזרחות וכי עד להכרעת בית המשפט לעניינים מינהליים תעמוד לעותרים אזרחותם.

בעת"מ (מינהלי תל אביב-יפו) 2771/05 דוידוב מרייטה נ' מדינת ישראל- משרד הפנים היתייחס בית המשפט לעוולה שבאי מתן החלטה על ידי המשיב וציין, כי "אם נאמר כי הצדק לפחות החלקי, אמור לצאת מהמדינה, שמשרד הפנים, במקרה הנוכחי, מייצג אותה, - כי אז נמשיך ונאמר כי אלת הצדק  אינה מתוארת כאלה חרשת, שאינה שומעת את אלה המשחרים לפתחה." יחד עם זאת, היתנהלות המשיב, אשר לוקה בשיהוי קצוני, אין בה כדי להוביל בהכרח לקבלת העתירה.

...

טענות המשיב דין העתירה להידחות תוך חיוב העותרים בהוצאות משפט.

בנסיבות אלו, אין בידי המשיב להיעתר לבקשתם להנפקת דרכון על בסיס מידע קיים אשר אין מחלוקת כי שגוי.

עמדתה בעניין זה סבירה ומקובלת עליי.

בנסיבות אלו, מצאתי, כי אין להיעתר לעתירה ולהורות למשיב ליתן לעותרים דרכון לתוקף של שנה לפחות.

לאור כל המפורט, העתירה נדחית.