בדיקה מחודשת של מומחה רפואי מטעם בית המשפט

בעקבות כך, מונה פרופ' יגאל מירובסקי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי (להלן: "המומחה") ובנסיבות העניין נידרש הוא לחוות דעתו אף בשאלת ההכרח במינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט אף בתחום הנורולוגי.

לטענת המבקשת, משחלפו למעלה משנתיים ממועד בדיקתה ע"י המומחה ועד לבדיקת רופאי המל"ל בועדה השניה ולאור העובדה שבפני הועדה הונחו מימצאי בדיקות שביצעה מאז ואשר יש בהן כדי ללמד על נכויותיה, כשבסופו של דבר ישנו פער כה ניכר בין קביעתו דאז של המומחה לקביעתם של רפואי המל"ל, הרי שיש מקום להורות על בדיקה מחודשת ובידי מומחה אחר שימונה שכן לשיטתה נפלו פגמים בחוות דעת המומחה כמפורט בסעיפים 11.7- 11.17 לבקשתה.

...

המבקשת בתשובתה טוענת כי בנסיבות העניין ונוכח החמרת מצבה יש להיעתר לבקשה ובייחוד לאור פער הזמנים ופער הקביעות של המומחה לעומת ועדת המל"ל השניה שקביעתה, לשיטתה, מחייבת ע"פ דין.

דיון והכרעה לאחר עיון בהשתלשלות העניינים בתיק ובטענות הצדדים סבורתני כי יש לדחות את הבקשה.

בקשתה וטענותיה בהקשר זה נתעוררו אך בעקבות קביעתו השניה של המל"ל. המשיבה, יש לציין, מתייחסת אף לאפשרות החוקית לבקש בדיקתו החוזרת של תובע ע"י המומחה, אלא שאינני מוצאת מקום להידרש לאפשרות זו באין בקשה מפורשת מצד המבקשת המנמקת אפשרות זו באופן ספציפי ועל בסיס הקריטריונים הקבועים בפסיקה הרלבנטית לה. המבקשת הזכירה אמנם אפשרות זו אך זאת במסגרת בקשתה החלופית ותוך עמידתה על מינויו של מומחה אחר ולמינוי אחר אין מקום בשלב זה. לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה העיקרית הנוגעת לאימוץ קביעות המל"ל ואינני מוצאת מקום בשלב זה לחלופות המבוקשות.

לפניי בקשת התובעת להורות על פסילת חוות דעת מומחה בית המשפט בתחום האורתופדי, ולמינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, בתחומים נוספים.

אחר עיון ושקילה, מצאתי להורות כך: כידוע, המגמה בהלכה הפסוקה היא כי פסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט תעשה במקרים נדירים, בהתקיימן של עילות מצומצמות – קיומו של חשש לעיוות דין כלפי מי מהצדדים, או במקרב בו המומחה פעל בחוסר תום לב. אפנה בעיניין זה לרע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (13.3.2002), ולרע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (23.5.1999), שם נכתב: "כבר נקבע לא אחת שפסילתם של מומחה וחוות דעתו אינם עניין שיגרתי". לא מצאתי בבקשתה של התובעת עילה לפסילת חוות הדעת.

לפיכך אני מאריך את המועד למשלוח שאלות הבהרה, בדגש על הצורך בבדיקה מחודשת של התובעת, והצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנורולוגי ובתחום הכאב והפיברומיאלגיה.

...

לפיכך אני דוחה את הבקשה בחלקה זה. לתובעת עומדת הזכות לשלוח למומחה שאלות הבהרה.

אשר לתחום הנפשי, על רקע המגמה המקלה והליבראלית הנקוטה בסוג הבקשה שלפניי, אף ביתר שאת בהתייחס לתחום הנפשי (גם בהיבט ראשית ראיה לאפשרותה של נכות צמיתה וגם בהיבט ראשית הראיה לקשה הסיבתי), אני סבור כי די בתיעוד הרפואי מיום 24.2.2019 (שבו אובחנה חרדה), לצד הטיפול התרופתי לו נזקקה התובעת, כדי להוות ראשית הראיה הדרושה.

התוצאה היא שיומנה לתובעת מומחה בתחום הנפשי במימון ביניים של הנתבעת.

לפניי בקשה להתיר למבקש (להלן: "התובע") להביא ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית לערר של המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה, וזאת לפי הוראת סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה (להלן: "הבקשה").

כפי שניתן להווכח מתיקו הרפואי, למעט 2 טיפולים בשנת 2005 ועד מועד התאונה התובע לא טופל בתחום הנפשי ולמרות שאובחן כסובל מדכאון המרשמים לא חודשו משנת 2005.

עיון בתעוד מלמד, כי לא הוצג שינוי או החמרה במצבו של התובע למול הבדיקות שעמדו בפני וועדת המל"ל, ולא הוצג כל תעוד לפיו קיים פוטנציאל אמיתי ממשי לשינוי כדי שבית המשפט ימנה לו מומחה, כאמור בהלכה שנקבעה ברע"א 4396/13 מירל אשכנזי נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 22.12.13).

...

תגובת המשיבה לטענת המשיבה (להלן: "הנתבעת") דין הבקשה להידחות.

ב"כ התובע שבה ופירטה בפניה את מצבו בעקבות התאונה, ומפאת חשיבות הדברים שהוצגו למומחית הם יובאו במלואם כדלקמן: "לא עובד מאז התאונה, מטופל כל הזמן בתחום הנפשי בשיחות ובטיפול תרופתי. סובל מחרדות, פוסט טראומה, דיכאונות, לחץ נפשי, הפרעת שינה קשה, אובחן כסובל מ-PTSD. המצב הנפשי הולך ומתדרדר מאז התאונה ועד היום. לאור העובדה שגם במישור הפיזי שלו המצב מתדרדר, עברו שנתיים מיום התאונה, לא מצליח לשוב למעגל העבודה. עומד בפני הגדלת המינון של קנאביס רפואי. מפי התובע: קשה לי, לא מצליח למצוא את עצמי, כל הזמן חושב על אירוע התאונה, מטופל בתרופות". המומחית בדקה את התובע בשלישית וקבעה כדלקמן: "קיים רקע של מצב דיכאוני ב-2005 וקושי להתמודדות עם מחלת פוליסיטמיה. מבחינת השפעת התאונה הנדונה למצבו הנפשי הנוכחי לא נותרה נכות. הקליניקה שהופקה בבדיקות שהוצגו לוועדה ובבדיקה הנוכחית מביעות את הקושי להסתגל לאירועים והתמודדות מעבר לתאונה לכן מבחינה פסיכיאטרית לא נותרה נכות בגין הפגיעה הנדונה". מהפרוטוקולים השונים של וועדות המל"ל נמצאנו למדים, כי התובע ובאי כוחו הציגו את מלוא טענותיהם בנוגע למצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

באמרת אגב יוער, כי הגם שבקשת התובע להביא ראיות לסתור נדחתה, הואיל והתובע לא הצביע על פגם מהותי שנפל בקביעת הועדה או על טעם החריג המצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור כאמור בפסיקה, ואין מקום להתיר הבאת ראיות לסתור רק משום שקביעת הוועדות מטעם המל"ל שונה מדעתו של התובע, הרי שהתובע יכול לפנות שוב למל"ל ולטעון להחמרה בעניינו, או לבקש, כי בקשתו תידון בפני מומחה אחר בתחום הנפשי מטעם המל"ל. נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

דיון והכרעה על מנת לבחון אם יש להעביר תובענה לבית המשפט המחוזי, יש לבדוק אם הבקשה מופרכת או הוגשה שלא בתום לב (ראו למשל החלטת כב' השופטת וינבאום- וולצקי ברע"א 27075-02-20 מ.ג'.ל. נ' שי אלבוכר ואח' [פורסם בנבו] (26.4.2020)).

בקשת התובעת הוגשה מיד לאחר שהסתיימה הגשת חוות הדעת הרפואיות של המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט, ובד בבד עם הגשת תחשיב הנזק מטעמה.

בפעם הראשונה בספטמבר 2021, קבע המומחה כי לתובעת נכות זמנית בשיעור של 30% בגין פיברומיאלגיה כתוצאה מהתאונה, למשך 18 חודשים ממועד מתן חוות הדעת, לפי סעיף 35(1)(ד), כשבתום התקופה יש לשוב להערכה מחודשת אצל המומחה.

...

לסיכום, לתובעת נקבעו נכויות בשיעור של 30% בתחום הראומטולוגי, 5% בתחום האורתופדי ו- 5% בתחום הפסיכיאטרי.

לאור האמור, לא מצאתי להיעתר לבקשה והיא נדחית.

התובע טוען כי המומחה מטעם ביהמ"ש לא בחר בבדיקות המדויקות ביותר ואילו היה בוחר בהן היה פוסק לתובע נכות צמיתה בסך 10% לפחות.

כן הוסיף כי הספרות מתחדשת כל כמה חודשים.

ראה רע"א 3212/03 נהרי נ' דולב (פורסם בנבו),ראה רע"א 7301/12 בן סימון נ' כלל (פורסם בנבו) בסע' 6 לפסה"ד: "מעבר לצורך, ולגופו של עניין יצוין, כי חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט, שהוא הפוסק האחרון. ברם, הכלל אשר נקבע בדין הוא, כי בית המשפט לא יסטה ממסקנותיו של המומחה הרפואי אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות (ע"א 9598/05 פלוני נ' חברת ביטוח "המגן" בע"מ..

...

העדות מטעם המומחה בחקירתו הנגדית הותירה רושם חיובי, המומחה הסביר לפרטי פרטים את הבדיקות והממצאים אשר הביאו למסקנה, לרבות הספרות המקצועית עליה הסתמך.

הפסדי עתיד - שכר ופנסיה – בעדר נכות צמיתה ופגיעה בכושר ההשתכרות דין התביעה ברכיב זה להידחות.

לסיכום, יפסק לתובע סך 9,600 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,460 ש"ח והחזר אגרת המשפט.