בדיקה גנטית כתנאי לרישום הורים של ילד במשרד הפנים

בית משפט השלום בפתח תקווה 21 ינואר 2020 תא"מ 34644-03-17 פרילפסקי ואח' נ' משרד הפנים/מינהל האוכלוסין בפני כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע תובעים 1.אדוארד פרילפסקי 2.סולונביץ אנטונינה נתבעת מדינת ישראל - משרד הפנים/מינהל האוכלוסין פסק דין

ביום 02.08.2016 בקשת התובעים סורבה בטענה כי הקשר בין הזוג לא הוכח בטרם להוריית בנם וזאת בנגוד לנוהל רישום ומתן מעמד לילד שרק אחד מהוריו ישראלים, המוסדר בנהלי הרשות – צורף כנספח 10.

ב"כ היועמ"ש לממשלה טען בעמדתו כי יש להורות על ביצוע בדיקה גנטית (הכוללת בדיקת ריקמות וסוג דם) לצורך הוכחת האבהות, מאחר ויש בקביעת האבהות בכדי להשליך על מעמדו של הקטין בישראל – צורף כנספח 1.

לפיכך הוכח כי הנתבעת פעלה על פי הנוהל המחייב אותה בדרישתה לבדיקת אבהות כתנאי לרישום הקטין כאזרח ישראל.

...

מטעם זה דין תביעתם להידחות על הסף בשל אי מיצוי ההליך המינהלי.

אני דוחה את התביעה.

מן ההודעות המעדכנות שהוגשו ביום 28.2.2012 וביום 19.3.2012 עלה כי משרד הפנים עומד בסירובו לתת לבנם של העותרים אזרחות ישראלית ולרשום את העותרים כהוריו במירשם האוכלוסין, וזאת נוכח העובדה שגם במסמכים הנוספים לא הוצגה לו בדיקה גנטית המעידה על קשר ביולוגי של הילד למי מהעותרים.

שלב ראשון (בג"ץ 566/11): עריכת בדיקה גנטית וקבלת מעמד בישראל בלב העתירה בבג"ץ 566/11 עומד, כפי שהוסבר, סרובו של פקיד המירשם לרשום את העותרים כהוריו של בנם במירשם האוכלוסין על יסוד תעודת לידה ופסק דין מארצות הברית המעידים על הורותם, ודרישתו כי תערך בדיקה גנטית המעידה על הקשר הגנטי בין הילד לבין מי מהעותרים כתנאי למתן מעמד לילד בישראל.

...

זו אף הסיבה שאין אני סבור שראוי להתיר "בדיקה עיוורת", כמתווה הבא בחשבון על פי פיסקה 21 לחוות דעתה של חברתי המשנָה לנשיא (וזו הסתייגותי היחידה מעמדתה בבג"ץ 566/11 ביחס לבדיקת הרקמות המוצעת).

נוכח כל האמור לעיל – אציע לחברותי וחברי כי נדחה את העתירה ב-בג"צ 566/11, בהתאם לאמור בפסק דינה של חברתי, המשנָה לנשיא, ואולם לשיטתי ראוי שכך אף נעשה ביחס לעתירה ב-בג"צ 6569/11, זאת בכפוף לשתי דרכים אלטרנטיביות, שהעותרים ודומיהם יכולים לצעוד בהן: (א) על פי החלופה, עליה הצביע חברי, השופט א' רובינשטיין – ניתן לפנות להליך של השגת "צו הורות פסיקתי" כעניין שבחובה (אף יתר חברותי וחברי, למעט חברי השופט י' דנציגר, מסכימים שהליך זה הוא מועדף ומומלץ, ואולם בשונה מעמדתו של חברי, השופט א' רובינשטיין ושלי – הם סבורים כי מדובר ברשות בלבד ולא בחובה).

לסיכום: הוחלט פה-אחד כי דין העתירה ב-בג"ץ 566/11 להידחות.

בהמשך הועבר הטיפול בתיק לב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה וביום 19.5.21 הוגשה תגובתו במסגרתה סבר ב"כ היועמ"ש, כי ביצוע בדיקה גנטית לסיווג ריקמות עלולה להותיר את הקטינה ללא אב פסיכולוגי ולגרום לה פגיעה במעמדה החברתי והדתי.

המתוה הנורמאטיבי: - ,807 ( בבג"צ 10533/04 אייל ויס נ' משרד הפנים, פ"ד סד( 2011 ) נידרש בית 32 ) המשפט למסלול הוכחת האבהות האזרחית בבתי המשפט לעינייני מישפחה בקבעו כי בית המשפט לעינייני מישפחה דן בתביעות להצהרה על הורות כבענין שבעובדה פיסית - ביולוגית, על בסיס ראיות אובייקטיביות.

בדיקה גנטית לקשרי מישפחה אלא לפי צו של בית משפט לעינייני מישפחה" (סעיף 28 א'); עם זאת, הוא קובע, כי גם בית דין דתי רשאי, בדונו בענין שבסמכותו, לתת צו לעריכת בדיקה גנטית בתנאים המפורטים בחוק (סעיף 28 יד לאותו חוק).

ככל שבחינת הראיות במדרג זה יביא את ביהמ"ש למסקנה כי המשך בירור התובענה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, יורה על מעבר למדרג הראיות השני - הבאת ראיות לרבות בדבר נסיבות הורתו של הילד, ולאחר מכן יכול וביהמ"ש יעבור למדרג השלישי - הבאת ראיות מדעיות בכפוף למיגבלות הקבועות בחוק מידע גנטי התשס"א – 2000 (ראו גם עמ"ש (מחוזי - ת"א) 24955- 03- 11 מ. נ' ה. ( 28/8/2012 ) ]פורסם בנבו[).

הריני מורה על שינוי שם משפחתה של הקטינה לשם משפחתו של האב - "*** ." אני מורה למשרד הפנים לשנות את הרישום במירשם האוכלוסין לפי האמור בפסק הדין ותשנה שם משפחתה של הקטינה לשם המשפחה של האב "***". המזכירות תשלח עותק פסק הדין בדואר רשום לב"כ התובעים, לאב, למשרד הפנים ולעו"ס לסדרי דין ותסגור התיק ללא צו להוצאות.

...

ככל שבחינת הראיות במדרג זה יביא את ביהמ"ש למסקנה כי המשך בירור התובענה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, יורה על מעבר למדרג הראיות השני - הבאת ראיות לרבות בדבר נסיבות הורתו של הילד, ולאחר מכן יכול וביהמ"ש יעבור למדרג השלישי - הבאת ראיות מדעיות בכפוף למגבלות הקבועות בחוק מידע גנטי התשס"א – 2000 (ראו גם עמ"ש (מחוזי - ת"א) 24955- 03- 11 מ. נ' ה. ( 28/8/2012 ) ]פורסם בנבו[).

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל הכרה וקביעה, כי ניתן לבסס הכרעה שיפוטית בתביעת האבהות שלפניי על בסיס מדרג הראיות הראשון, כלומר על יסוד כתב התביעה, התצהירים, תסקיר הסעד, עמדת האפוטרופא לדין וב"כ היועמ"ש וכן הידיעה השיפוטית הכללית באשר לסיכונים האפשריים במקרה של בירור האבהות בבדיקה גנטית והדבר אף מתיישב עם הכרעה במידה הנדרשת של מאזן הסתברויות.

הריני מורה על שינוי שם משפחתה של הקטינה לשם משפחתו של האב - "*** ." אני מורה למשרד הפנים לשנות את הרישום במרשם האוכלוסין לפי האמור בפסק הדין ותשנה שם משפחתה של הקטינה לשם המשפחה של האב "***". המזכירות תשלח עותק פסק הדין בדואר רשום לב"כ התובעים, לאב, למשרד הפנים ולעו"ס לסדרי דין ותסגור התיק ללא צו להוצאות.

בעבר לא נהגה המדינה לידרוש צו הורות לכינון ההורות מקום שבו בוצע הליך פונדקאיות מחוץ למדינת ישראל, ושבו הוכח כי קיימת זיקה גנטית בין שני בני הזוג לבין הילד (ראו משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים צוות מקצועי לבחינת התנאים לצוו הורות פסיקתי: תקציר מסקנות והמלצות להגשה בהליכים משפטיים 11, ה"ש 4 (2018); הצוות המקצועי יכונה להלן: הצוות המקצועי והדו"ח יכונה להלן: דו"ח הצוות; ראו גם את פסק הדין בבע"ם 4408/13 פלונית נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (29.12.2013) שבמסגרת ההליך שם הסכימה המדינה כי "המבקשים ייאותו לבצע את הבדיקה הגנטית וככל שתימצא התאמה גנטית, המדינה תסכים שלא תידרוש הליכים נוספים לשם רישום המבקשים כהורי הילדים" (פסקה 3 לפסק הדין); כן ראו הליכים שבהם ניתן צו הצהרתי על בסיס זיקה גנטית של שני ההורים למשל בתמ"ש (ת"א) 21170-07-12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (3.2.2013)).

ואולם, ברי כי עצם העובדה שפרט ההורות משמש ראיה לכאורה לאמתות תוכנו, אין משמעותה שלא ניתן לערער על אמתותה (עניין ויס, בעמ' 869), וכי הרישום, כשלעצמו, אין בכוחו לקבוע הורות (ויוער כי המירשם אינו משקף את ההורות הביולוגית של הילד; ראו: בג"ץ 2984/17 מלכי נ' מנהל מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, פסקה 3 (1.5.2022) (להלן: עניין מלכי); עניין רישום הורות, פסקה 2 לפסק הדין של השופט (כתוארו אז) נ' הנדל).

...

(ד) צו מכונן: קשיים לצד עמדתי כי במהותו, צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת, אני סבור שהקביעה כי מדובר בצו מכונן מעוררת מספר קשיים.

משכך, איני סבור כי טיעון "ההורות ההסכמית" מוליך למסקנה כי צו ההורות הפסיקתי הוא מכונן.

סיכום: צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת הנה כי כן, אני סבור כי צווי ההורות הפסיקתיים מצהירים על הורותם הקיימת של הנזקקים להם.

בסופו של יום הבהירה הרשות כי בכל מקרה כיוון שהפניה של העותרות בבקשה לרישום נעשתה 3 שנים לאחר הלידה, הרי שגם אם יוצגו התעודות מבית החולים, הנוהל דורש בדיקה גנטית ולפיכך על העותרות לפנות לבית המשפט למשפחה ולבקש פסק דין הצהרתי (עמ' 5 לפר' ש' 17-12).

למרות הדברים הללו, ב"כ העותרות הציג בדיון את מכתב השיחרור מבית החולים שעליו שמה של העותרת 1 כמי שילדה את הקטינה, והוסיף וטען כי הרשות הסכימה לרישומה כאמה של הקטינה ולכן אינה רשאית עתה לחזור בה מההסכמה ולהציב תנאים נוספים לרישום הורותה, אלא כל הדיון נסוב סביב רישום ההורות של העותרת 2 בלבד.

הילד אומץ כחוק בארה"ב על-ידי בת-זוגה של העותרת, אך משרד הפנים סרב לרשום אותה במירשם האוכלוסין כאמו של הילד, וזאת בטענה כי "אי-נכונותו של הרישום [בארה"ב] גלויה לעין ואינה מוטלת בספק", משום שמבחינה ביולוגית קיומם של שני הורים בני אותו מין איננו אפשרי.

בבג"ץ 566/11 דורון ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים ואח' ובג"ץ 6569/11 ד"ר אילן טבק אבירם ואח' נ' שר הפנים, פ"ד סו(3) 493 (2014), עסק בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, במישרין בזיקה שבין רישום בן הזוג של אביה הגנטי של קטינה כאביה במירשם האוכלוסין, לבין העידר צו הורות פסיקתי או צו אימוץ לגביה, כבמקרה שלפניי.

...

בית המשפט העליון קבע בין היתר, בדעת רוב מפי כב' הנשיאה אסתר חיות (בפס' 92 לפסק דינה), כי: "אני סבורה כי לצורך רישום הורות מכוח "זיקה לזיקה" יש להציג תעודה ציבורית מתאימה, ולא ניתן להסתפק בהודעה בדבר לידה או הודעה משותפת של בני הזוג.

סוף דבר העתירה מתקבלת.

אני מורה לרשות לרשום במרשם האוכלוסין את שם העותרת 3 ואת שתי העותרות 1-2 כאמהותיה, כפי המופיע בתעודת הלידה הזרה שלה כמבוקש.