מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בדיקה ביטחונית במזוודות בנמל התעופה בן גוריון

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת עבודת מטה זו הוחלט להנהיג שינויים במערך הבידוק הבטחוני של אזרחים ישראלים בנמל התעופה בן-גוריון (להלן – נתב"ג), במטרה להפחית את המרכיב הדיפרנציאלי בבידוק, היינו, להגביר את האחידות בנהלי הבידוק החלים על כלל האזרחים הישראלים.
כך, לדבריהם, בנמל התעופה באילת הוצבה במחצית השנייה של שנת 2011 מערכת טכנולוגית מיתקדמת, המאפשרת לבדוק את הכבודה המיועדת לבטן המטוס מאחורי הקלעים וללא מעורבות הנוסע.
...
בנסיבות אלה, אנו סבורים כי לעת הזו, העתירה מיצתה עצמה (השוו בג"ץ 2467/05 גורנברג נ' הממונה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון (13.1.2010); בג"ץ 1254/10 פלוני נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול – משרד הפנים (4.4.2012); בג"ץ 3091/99 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (8.5.2012)).
אנו סבורים כי יש לאפשר לרשויות המוסמכות להשלים את מלאכתן ולצבור נתונים לגבי השפעת השינויים שנעשו, טרם העמדת השאלות העקרוניות לביקורת שיפוטית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עקב תקלה בשינוע ו/או בשיקוף ו/או בבדיקת הכבודה בנמל תעופה בן גוריון המריאה הטיסה באיחור של כ- 7.5 שעות.
נציג הנתבעת 1 חזר על טענותיה של הנתבעת 1 בכתב ההגנה והבהיר כי התקלה ארעה לא במיון של המזוודות, אלא בשלב של הבידוק הבטחוני, לאחר שהמזוודות נימסרו על ידי הנוסעים לנציג של חברת התעופה.
...
על כן, על דרך האומדנה אני מעריכה את עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת בגין אי קבלת הכבודה בסך 2,000 ₪, ועל הנתבעת 2 לשאת בנזק זה. סוף דבר, הנתבעת 2 תשלם לתובעת סך 2,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אם לא, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
לאור הצהרת הנתבעת 2 כי הנתבעת 3 היא שמהּ המסחרי של הנתבעת 2 ואינה מהווה אישות משפטית נפרדת אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 3.
מחמת העדר יריבות, כפי שהוסבר לעיל, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 16.11.2006, הגיעה התובעת לנמל התעופה בן גוריון (להלן: "נמל התעופה"), על-מנת לטוס לכנס אקדמי בטוניס, בו הייתה אמורה לשאת הרצאה.
הליך הבידוק של התובעת החל בשער הכניסה לנמל התעופה, שם היא עברה (עם נהג המונית שהסיע אותה ממזרח ירושלים) בדיקה של הרכב עמו הגיעה, חפוש גופני ובידוק של הכבודה (תיק יד ומזוודה), אשר כלל את הטלפון הסלולארי והמחשב הנייד של התובעת.
בהיתחשב בכך כי היתנהגות הנתבעות במהלך הבידוק וביחס לבדיקת הכבודה, לא נדרשה לשם שמירת בטיחות הטיסה והנוסעים ולהזמת חשד לסיכון בטחוני, ואשר הוכח כאמור כי הסבה נזק לתובעת, אזי לטעמי לא קמה לנתבעות חסינות בפני התביעה דנן.
...
שוכנעתי כי מדובר בעובדים זמניים, מתחלפים, אשר פשוט לא קיבלו הדרכה מתאימה לתפקיד הרגיש אותו נדרשים לבצע, או לכל הפחות הנתבעות לא ווידאו כי העובדים הזמניים הפנימו את דרישות ביצוע התפקיד.
גם "אפקט ההרתעה והחינוך" העומד בבסיס נימוקי התובעת, דינו להידחות, לאור התמורות בשיטות הבידוק, שמטרתן לצמצם את הפגיעה האינהרנטית בנבדקים.
לאור המקובץ, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת את הסך של 7,500 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

טיסת AC080 שתוכננה להמריא ביום 13.10.2019 בשעה 16:30 מנמל התעופה בטורונטו ולנחות עוד באותו ביום בשעה 10:00 (זמן מקומי) בנמל התעופה בן גוריון בישראל (להלן: "טיסת ההמשך").
נוסף על כך, לשיטת התובע, נציגי הנתבעת הבהירו שמחמת האיחור/עיכוב של הטיסה הראשונה, נציגי הנתבעת לא הספיקו להעלות את כבודתו למטוס, מה גם שהיה בכך בכדי להוביל לאי עלייתו לטיסת ההמשך.
לעמדת הנתבעת, איחור הטיסה הראשונה היה סביר וצפוי הואיל והתובע הוא זה שבחר את הטיסות ואת טווח הזמנים הקצר שבניהם ועל כן, הלכה למעשה לא התאפשר לתובע להשלים במועד את כל ההליכים הנדרשים בין הטיסות (ביקורת גבולות, בדיקה ביטחונית וכד').
...
הואיל והנתבעת העניקה לתובע את מרבית ההטבות שבחוק (לינה וכו') אזי, אני סבור שחומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את קבלת מלוא הסכום.
סוף דבר בנסיבות האמורות, אפוא, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע פיצוי כספי על סך 5,840 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 26/12/04 הגיעו התובעים לנמל התעופה ע"ש דוד בן גוריון (להלן:"נתב"ג") על מנת לטוס בטיסת אל על לקהיר (LY 443).
לטענת אל על אין כלפיה יריבות שכן כל הבידוק הביטחוני בנתב"ג מבוצע באופן בלעדי עפ"י חוק ע"י רש"ת. אל על אינה קשורה לבדיקות הביטחוניות בנתב"ג ואינה מורשית להעלות נוסעים או כבודה לטיסות בניגוד להוראות רש"ת, שאחריותה לביצוע הבידוק מעוגנת בחוק שדות התעופה, התשל"ז – 1977.
...
למעלה מכך, גם לאור קיומה של חסינות כפי שאפרט להלן, יש לדחות את התביעה נגד רש"ת. אין חולק כי אל על אינה אחראית על נושא הבידוק הביטחוני בשדה התעופה אלא רש"ת, ואל על חייבת לפעול, בעיניין זה, עפ"י הנחיות רש"ת. כך גם עלה מחקירתו של העד מטעם רש"ת. התובעים העלו השגות לעניין פועלה של רש"ת ואל על בנושא הבידוק הביטחוני ולאחריו בעניין דנן.
גם מטעם זה יש לדחות את התביעה.
לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו