כפי שנפסק פעמים אין-ספור, "בית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. כלל יסוד זה קובע כי התערבותנו בהחלטות בית הדין הארצי שמורה למקרים חריגים ביותר בהם מתגלה על פני הפסק שיצא מתחת לידיו של בית הדין טעות משפטית מהותית בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית, וכן למקרים שנסיבותיהם מחייבות את התערבותנו לשם תקונו של אי-צדק ברור ומשווע" (ראו: בג"ץ 255/84 מועלם נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 14 (7.12.2021)).
...
נוכח השיהוי הניכר שנפל בהגשת העתירה – דין העתירה להידחות על הסף, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבים.
כך קבע השופט נ' סולברג בעניין זה:
"בראש ובראשונה, דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הניכר בהגשתה, כמעט שנה מהמועד שבו ניתן פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. אילו היתה קיימת אפשרות לערער על פסק הדין, ב'גלגול שלישי', וגיא היה פונה בשלב כה מאוחר לבית המשפט, היה ערעורו נדחה מן המרשם לאלתר. הגשת עתירה, ודאי אינה מצדיקה יחס מועדף. הטעם העיקרי לקציבת מועד להגשת ערעור, נובע מעקרון סופיות הדיון, ומהצורך בוודאות משפטית. על הפונים לבית המשפט לדעת, כי ההתדיינות לא תימשך עד אין קץ; לכל שבת, יש מוצאי שבת. הוא הדין בענייננו-אנו. משנדחתה תביעתו של גיא, תחילה בבית הדין האזורי לעבודה, ובהמשך גם בבית הדין הארצי לעבודה, ומשנקפו הימים ועתירה לא הוגשה, ניתן להניח כי מיום ליום, ומחודש לחודש, התחזקה ודאותו המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, כי הדיון בסוגיה תם ונשלם. 'החייאת' התביעה כיום, באמצעות הגשת עתירה, תפגע בעקרונות יסוד אלו. זאת אין לאפשר. מטעם זה לבדו, דין העתירה להידחות על הסף." (ראו: בג"ץ 1459/21 טיקוצ'ינסקי נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, פסקה 12 (25.3.2021)).
סוף דבר – העתירה נדחית.