בג"ץ אינו ערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה

כפי שכבר היזדמן לי להבהיר, "הלכה עמנו היא כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. התערבותנו בהחלטות בית הדין הארצי תיעשה איפוא בריסון רב ובמקרים חריגים וקיצוניים [...]. היתערבות כאמור תהא מוצדקת רק בהנתן טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין, אשר נוגעת לסוגיה בעלת חשיבות כללית וכן כאשר נסיבות העניין מחייבות היתערבות ותיקון של אי-צדק משווע" (בג"ץ 1605/19 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (16.4.2019)).

...

בית הדין האזורי אף המשיך וקבע כי דין התביעה נגד העותרת להידחות, נוכח מעשה בית דין שקם מכוחו של הליך אחר שקיימו הצדדים (ת"א 14894-03-18) (להלן: פסק הדין בשלום).

דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

סוף דבר – העתירה נדחית בזאת על הסף.

כפי שכבר היזדמן לי לסכם ולהדגיש בבג"ץ 1605/19 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (16.4.2019)), "הלכה היא עמנו כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. התערבותנו בהחלטות בית הדין הארצי תיעשה איפוא בריסון רב ובמקרים חריגים וקיצוניים (ראו למשל: [בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין לעבודה, פ"ד מ](http://www.nevo.co.il/case/17926076)(1) 673 (1986); [בג"ץ 6574/11](http://www.nevo.co.il/case/5595085) תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (7.6.2012)). היתערבות כאמור תהא מוצדקת רק בהנתן טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין, אשר נוגעת לסוגיה בעלת חשיבות כללית וכן כאשר נסיבות העניין מחייבות היתערבות ותיקון של אי-צדק משווע (ראו: [בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא](http://www.nevo.co.il/case/6093494)(2) 63, 90-88 (1997))". לא מצאתי בפסק דינו של בית הדין הארצי טעות משפטית, כל שכן טעות ברורה על פני הפסק אשר תצדיק את התערבותנו.

...

בפסק הדין בבית הדין האזורי נקבע שמערכת היחסים שבין העותר לביטוח הלאומי אינה רלבנטית ליחסים שבין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח; ובהינתן העובדה שהעותר אינו זכאי לקצבת שאירים יש לדחות את התביעה.

בפסק הדין בערעור נקבע שיש לדחות את הערעור מטעמיו של בית הדין האזורי, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

בכל הנוגע לטענת העותר לאפליה בין גברים לנשים מצד הביטוח הלאומי –טענה זו נטענה ללא פירוט המאפשר התייחסות מצדנו, ואיני רואה מקום להידרש לה. סוף דבר – העתירה נדחית.

כפי שנפסק פעמים אין-ספור, "בית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. כלל יסוד זה קובע כי התערבותנו בהחלטות בית הדין הארצי שמורה למקרים חריגים ביותר בהם מתגלה על פני הפסק שיצא מתחת לידיו של בית הדין טעות משפטית מהותית בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית, וכן למקרים שנסיבותיהם מחייבות את התערבותנו לשם תקונו של אי-צדק ברור ומשווע" (ראו: בג"ץ 255/84 מועלם נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 14 (7.12.2021)).

...

נוכח השיהוי הניכר שנפל בהגשת העתירה – דין העתירה להידחות על הסף, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

כך קבע השופט נ' סולברג בעניין זה: "בראש ובראשונה, דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הניכר בהגשתה, כמעט שנה מהמועד שבו ניתן פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. אילו היתה קיימת אפשרות לערער על פסק הדין, ב'גלגול שלישי', וגיא היה פונה בשלב כה מאוחר לבית המשפט, היה ערעורו נדחה מן המרשם לאלתר. הגשת עתירה, ודאי אינה מצדיקה יחס מועדף. הטעם העיקרי לקציבת מועד להגשת ערעור, נובע מעקרון סופיות הדיון, ומהצורך בוודאות משפטית. על הפונים לבית המשפט לדעת, כי ההתדיינות לא תימשך עד אין קץ; לכל שבת, יש מוצאי שבת. הוא הדין בענייננו-אנו. משנדחתה תביעתו של גיא, תחילה בבית הדין האזורי לעבודה, ובהמשך גם בבית הדין הארצי לעבודה, ומשנקפו הימים ועתירה לא הוגשה, ניתן להניח כי מיום ליום, ומחודש לחודש, התחזקה ודאותו המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, כי הדיון בסוגיה תם ונשלם. 'החייאת' התביעה כיום, באמצעות הגשת עתירה, תפגע בעקרונות יסוד אלו. זאת אין לאפשר. מטעם זה לבדו, דין העתירה להידחות על הסף." (ראו: בג"ץ 1459/21 טיקוצ'ינסקי נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, פסקה 12 (25.3.2021)).

סוף דבר – העתירה נדחית.

מעבר לנדרש: העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו בפסק דינו של בית הדין הארצי כפי שכבר היזדמן לי להבהיר, "הלכה עמנו היא כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. התערבותנו בהחלטות בית הדין הארצי תיעשה איפוא בריסון רב ובמקרים חריגים וקיצוניים [...]. היתערבות כאמור תהא מוצדקת רק בהנתן טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין, אשר נוגעת לסוגיה בעלת חשיבות כללית וכן כאשר נסיבות העניין מחייבות היתערבות ותיקון של אי-צדק משווע" (בג"ץ 1605/19 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (16.4.2019)).

...

כפי שיפורט להלן, בפסק הדין בערעור התקבל ערעורה של המשיבה 2 (להלן: המשיבה) על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ­­­באר שבע (להלן: בית הדין האזורי) מיום 31.8.2021, אשר ניתן בגדרי סע"ש 22307-02-18 (השופט י' אזולאי ונציגי הציבור גב' מ' פישמן ומר ד' ברקאי) (להלן: פסק הדין האזורי), ונקבע בו כי העותרת תשלם למשיבה פיצויים בסך של 120,000 ש"ח, בתוספת 20,000 ש"ח בגין הוצאות משפט; וכי המשיב 3 (להלן: המשיב) ישלם למשיבה פיצויים בסך של 40,000 ש"ח, בתוספת 5,000 ש"ח בגין הוצאות משפט.

'המקרים בהם אפשרית פרשנות משפטית לכאן או לכאן הם בדרך כלל בגדר דוגמא לנסיבות בהן אין להסיק על דבר קיומה של טעות משפטית מהותית, שהרי עצם קיומם של פרושים משפטיים חילופיים או של מגוון של דרכים משפטיות אפשריות אינו מתיישב עם המסקנה כי נפלה טעות משפטית מהותית.

לשון אחר, אם פתרון פלוני הוא בגדר טעות מהותית, אין בדרך כלל מקום למסקנה כי יש לנושא פנים לכאן או לכאן.

סוף דבר העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף.

כפי שכבר היזדמן לי להבהיר, "הלכה עמנו היא כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. התערבותנו בהחלטות בית הדין הארצי תיעשה איפוא בריסון רב ובמקרים חריגים וקיצוניים [...]. היתערבות כאמור תהא מוצדקת רק בהנתן טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין, אשר נוגעת לסוגיה בעלת חשיבות כללית וכן כאשר נסיבות העניין מחייבות היתערבות ותיקון של אי-צדק משווע" (ראו: בג"ץ 1605/19 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (16.4.2019)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, וכן בתגובת המוסד לעתירה, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף.