בהתאם לכך, ביום 20.7.2020 נשלח אל חברי הועדה באמצעות דוא"ל סיכום התיק עם הנספחים הנזכרים שם ולאחר מכן כל אחד מהם שלח את המלצתו, כלהלן:
מר גנאדי פילשצו'ק, ראש אגף קונסולרי, נציג משרד ראש הממשלה "נתיב": "לנדון ישנה מישפחה גדולה בחו"ל. ממליץ לדחות את הבקשה".
רפ"ג מאיה יוסופוב, ראש חו' כניסה ומעמד בישראל, חטיבת החקירות: ציינה כי למערערים ולבת "אין מניעה פלילית".
גב' עדינה אנגלרד, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בגריאטריה, השרות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות: "לאשר את הבקשה. מדובר בקשר יציב, דואג ותומך. האם 'נלחמת' על הקירבה ובקשר עם הבת. כמו כן, גם בן זוגה של הבת [צ"ל 'האם] בהליכי אימוץ בכדי שתהייה באופן רישמי חלק מהמשפחה. כיום מרכז חייה של הבת בארץ, מישפחה, חברים, לימודים ואף מסגרת התנדבותית".
גב' עמנואל עמר, נציגה בכירה ברשות האוכלוסין וההגירה, האגף לעניינים קונסולאריים, משרד החוץ: "לעניות דעתי, זה תיק שצריך להתייעץ לגביו בגלל שבבסיסו אין טעמים הומנטריים ואין שום הצדקה, ומצד שני – כבר שנים מנסים להוציא אותה מכאן, ללא הצלחה. ובנוסף נשמע שמדובר בבחורה חיובית שבכל מקרה תחזור במוקדם או מאוחר באמצעות הליך מדורג".
הגב' שרית צרפתי, עובדת סוציאלית לחוק נוער ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "המבקשת בת 20, אשר שוהה בארץ שלא כדין מזה כ-5 שנים שלא כחוק. זאת לאחר בקשות חוזרות ונישנות שנדחו מצד אם המבקשת ובעלה הישראלי להביאה לארץ והחלטות חוזרות ונישנות המורות על יציאת המבקשת את גבולות הארץ. בהיותה בת 9 עזבה אמה לישראל ולמעשה מאז ועד לגיל 15 הייתה תחת אחריות סבתה בארץ המוצא. לדברי המבקשת ואמה, שמרו ביניהן על קשר באמצעים דיגיטאליים שונים והאם אף שלחה לה כספים ועמדה בקשר עם מנהל/ת ביה"ס שלה. לדברי המבקשת, סבה חלה וסבתה עסוקה בטיפול בו והקשר שלה עימה אינו חזק, ואין לה שום קשר עם בני מישפחה אחרים. מהחומרים עולה כי הוגשה לבימה"ש לעינייני מישפחה בקשה לאימוץ המבקשת ע"י בעלה של האם, אולם הליך זה נמחק. לנוכח כל האמור לעיל, בשים לב לעובדה כי המבקשת כיום בגירה; כי נותרה בארץ שלא כדין משך שנים ארוכות, כשבמרבית שנותיה וביניהן אלה המעצבות גדלה והתחנכה בארץ המוצא, שם עדיין מתגוררים סביה; ובהעדר עילה הומניטארית מיוחדת איני מוצאת מקום להמליץ על קבלת הבקשה. יצוין, כי שנת הלימודים הסתיימה כך שהמבקשת שהייתה בכתה י"ב בודאי סיימה את מסכת 12 שנות הלימוד. כמו כן, הליך האימוץ שהיה תלוי ועומד נמחק ועל כן איני יכולה להתייחס אליו כשיקול בבואי לבחון את הבקשה".
מפאת חשיבותם הרבה של הדברים, בטרם נמשיך בסקירת העובדות, להלן סיכום ביניים של עמדותיהם של חברי הועדה הבינמשרדית:
עמדתו של מר גנאדי פילשצו'ק, נציג "נתיב", ללא ספק שגויה לחלוטין.
היא אמנם אינה שוהה בישראל מכוח אשרה, אך היא שוהה כדין מכוח החלטות שיפוטיות שכך הורו; שנית, אמנם ניתנו החלטות המורות על יציאת הבת מהארץ, אך הערעורים על אותן החלטות אפשרו את המשך השארותה בישראל; שלישית, אכן, מגיל 9 עד גיל 15 הייתה הבת באחריות סבה וסבתה בארץ מוצאה, אך היא הייתה בקשר רצוף עם אמה, אשר ניסתה להביאה לישראל, אפילו רק לביקור, אך בקשותיה לא אושרו; רביעית, בקשת האימוץ אמנם נמחקה, אך לנוכח הטעמים שהביאו למחיקתה, אין בכך כדי להעלות או להוריד.
לאחר סקירה של עקרי ההליכים, נאמר בהחלטת מנכ"ל המשיב כי הבת נכנסה לישראל בשנת 2016 באשרת תייר, שתוקפה פג זה מכבר ומאז היא שוהה ללא אשרה.
...
עם זאת, כפי שטענו המערערים בצדק, למרות החלטתו לאמץ את המלצת רוב חברי הוועדה, בחינת עמדותיהם כפי שפורטה לעיל, מעלה כי לא ניתן לומר שעמדת רוב חברי הוועדה הייתה כי יש לדחות את בקשת הבת להסדרת מעמדה מטעמים הומניטאריים.
כך או אחרת, דומה כי בסופו של דבר היה ניתן לבת מבוקשה.
לנוכח כל אלו נמצא כי החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות באופן המצדיק להתערב בה.
הערעור מתקבל.
