אשראי בריבית נמוכה לרכישת קרנות נאמנות על ידי הבנק

אין מחלוקת בין הצדדים כי חלק ניכר מאגרות-החוב נרכשו על-ידי גופים מוסדיים שונים שעסקו בין היתר בניהול כספי עמיתים בקופות-גמל וקרנות נאמנות (גופים מוסדיים אלה יכונו להלן: "החברות המנהלות" ובהמשך יורחב הדיבור לגביהם ולגבי מסגרת הפעולה שלהם).

לפי הדו"ח "הפגיעה באמון הציבור באה לידי ביטוי בעלייה במשיכת כספים מקופות-הגמל, אשר חייבה את הגופים המוסדיים להגדיל את החזקתם במזומנים, וכך העצימה את ההיצעים בשוק ההון וכפועל יוצא את הירידה בערך הנכסים, ושיתקה את שוק האשראי החוץ-בנקאי." (עמ' 36 לנספח ה' לחוו"ד גלאי).

בחלק מהמקרים החזיקו בעלות העניין את האג"ח שרכשו עד לפדיון מוקדם של ה-Notes על-ידי המנפיקים הזרים, מה שהוביל כאמור לפדיון מלא של איגרות-החוב על-ידי חברות ה-SPC, ולתשלום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרישי ריבית והצמדה שנצברו למועד זה (כאמור בס' 3.14 ו-3.8.17 לתשקיף אדיר שהוזכרו לעיל).

לגופו של ענין טענו המשיבים כי אין ממש בטענה המרכזית נושא בקשת האישור לפיה אי-פירסום מחיר הציטוט על-ידי קבוצת אקסלנס הוא שגרם ליצירת הפער בין מחיר הציטוט לבין המחיר הבורסאי של האג"ח, באופן שאיפשר לקבוצת אקסלנס לרכוש את האג"ח במחיר נמוך מהשווי ההוגן שלהן.

...

אוסיף כי במקרה דנן אין מקום לבחון את האפשרות להחליף את המבקשים שכן כל האמור לעיל בהחלטה איננו מאפיין רק את המבקשים אלא את כל חברי הקבוצה אותם הם ביקשו לייצג.

התייחסות קצרה ולמעלה מן הצורך לקשיים בטענות הצדדים לגופן לאור כל האמור בחלק הראשון של פסק הדין, ממנו עולה כי יש לסלק את בקשת האישור אף בלא לבחון את קיומה של עילת תביעה לכאורית למבקשים וליתר חברי הקבוצה, אינני רואה לנכון להתייחס בפירוט ליתר טענות הצדדים.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת האישור.

אולם כן יצוין כי לשיטת המבקשים, "הפער בין המחיר בו נעשתה [ה]רכישה או המכירה של תעודת הסל בעקבות ייעוץ השקעות רשלני שניתן על ידי יועץ בנק, לבין השווי ההוגן של תעודת הסל במועד ביצוע העסקה, עומד על לפחות 0.1% משווי העסקה לרעת הלקוח הרוכש/מוכר את תעודת הסל" והעלויות שאינן דמי ניהול הכרוכות בהחזקת תעודות סל ושעליהן לא ניתן גילוי טרם מתן הייעוץ עומדות על שיעור שנתי של 0.5% משווי ההחזקה בתעודת הסל.

לטענת הבנק, החל משנת 2006 לערך, נהגו היועצים בבנק לקבל נתונים בדבר הערכת השווי העדכני באמצעות המנפיקים עצמם, וזאת במעמד הייעוץ; החל משנת 2007 עמדה לרשות היועצים טבלת אקסל שעודכנה על ידי מחלקת המחקר של הבנק מדי יום, וכללה נתונים כגון זהות המפיק, המדד אחריו עוקבת התעודה, מדיניות ההמרה של המנפיק, הערות ומדיניות חלוקת דיבידנד או ריבית; החל משנת 2013, נתוני הערכת השווי, כמו גם נתונים אחרים, נוספו לטבלת האקסל, שהפכה דינמית והתעדכנה באופן אוטומאטי.

בין יתרונות אלו, נמנית היכולת לפזר את ההשקעה על ידי חשיפה למספר ניירות ערך באמצעות נייר ערך אחד; לרכוש סל רחב של ניירות ערך בסכומים נמוכים; להחזיק בנייר ערך בעל נזילות טובה יחסית; היכולת לבצע "עשיית שוק", קרי התחייבות מנהל התעודה לקנות או למכור אותה בכל עת, או להמיר אותה לרכיבי המדד, כך שפוחתת האפשרות ליצירת עיוותים במסחר שהיו לרועץ ללקוחות; ואין צורך לעדכן את הרכב הנכסים באופן תכוף, שכן עידכון זה נעשה באופן אוטומאטי על ידי המנפיק.

קרנות מחקות מדורגות על ידי הבנקים בדומה לקרנות נאמנות אחרות.

סיכון האשראי, בו מתמקדים המבקשים, אינו משפיע על פניו על הנזק הנטען על ידי המבקשים, שבגינו עותרים הם לקבלת פיצוי עבור הקבוצה.

...

במסגרת החלטתי מיום 23.08.2016 בעניין הבקשה לסילוק על הסף, כמו גם בהחלטתי מיום 26.03.2017 בעניין הבקשה לצירוף, גילוי ועיון במסמכים, ובעקבות עמדת המבקשים, נתחמה גדר המחלוקת המתוקנת, לפיה טענת המבקשים תתמקד אך בטענה שהבנקים העניקו ייעוץ השקעות רשלני, מרגע שהעניקו ייעוץ בקשר לתעודות סל כשלא הייתה ברשותם מערכת ממוחשבת תומכת.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, המבקשים לא עמדו בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת טענותיהם נגד המשיבים, ועל כן דין בקשת האישור להידחות.

אשר על כן, בקשת האישור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 45,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין, באופן הבא: המבקש 1 ישלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקשת 2 תשלם למשיב 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקש 3 ישלם למשיב 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

לשיטת הנתבעים מדובר ב"עסקה סיבובית" כאשר התובע אילץ את הנתבע ליטול אשראי נוסף מהתובע לתשלום ריבית גבוהה על יתרת החובה בחשבון העו"ש לצורך השקעה בפקדונות או בתוכניות חיסכון אצל התובע בהם הריבית נמוכה.

דיון והכרעה בישיבת יום 30.10.17 הסכימו הצדדים כי יתרת החוב הבלתי מסולקת בחשבון הנה ע"ס 55,0000 ₪ (קרן לא כולל ריבית) לאחר הפחתת הסכומים שהתקבלו ממושכי השיקים במסגרת הסכמי הפשרה.

מוקד המחלוקת בעניינינו הוא בטענת הנתבעים בדבר קיומה של התניית שירות בשירות פסולה וכנגזרת מכך הפרה של חובת הנאמנות והזהירות המוטלות על הבנק התובע כלפי הנתבע לקוחו.

יפים לכאן דבריו של כב' השופט אנגלרד בע"א 6505/97 בוני התיכון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נג(1) 577 (1999): "הקושי במקרה שלנו נעוץ בכך כי הטענה היא שפתיחתן של תכניות החסכון הייתה תנאי להמשך העמדת קו האשראי לזכות הלקוח. לא מדובר איפוא בשירות ספציפי, חד-פעמי, מול שירות ספציפי אחר. לפנינו טענה הנוגעת לשירות רצוף, מתמשך ומשתנה, המותנה, כביכול, בנטילת שירות יחיד וממוקד. [...] כל תכניות החסכון מומנו מחשבון החברה ונפדו לתוך חשבון החברה; בכל המועדים של פתיחת תכניות החסכון וגם במשך קיומן עמד חשבון החברה ביתרת חובה חריגה. כתוצאה מכך נגרם ללקוח נזק כלכלי ניכר, וזאת בשל הפער העצום בין שיעור הריבית החריגה לבין התשואה שהניבו התכניות. נסיבות אלה יוצרות חזקה עובדתית כי הופעל לחץ כלכלי כלפי הלקוח באמצעות שירותי האשראי לחברה, וזאת במטרה כי האחרונה תרכוש תכניות חסכון" [ההדגשה אינה במקור].

בהקשר זה ראוי להפנות גם לע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1655/97 לניר (י.ל.) סחר בע"מ נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (21.6.99)), שם מצא כב' השופט טלגם כי הענקת אשראי על ידי הבנק לצד השקעת חלק מהכספים בתוכנית חסכון הוא מקרה מובהק של "טאוטולוגיה": הבנק מעניק לעצמו מכספו לשם ביטחון ולכן, לגישתו, לא קיים קשר עסקי בין תוכנית החסכון למתן האשראי.

...

נוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל ובהתחשב בכל הטעמים המפורטים לא ניתן לקבוע כי התובע הפר את חובותיו אלו, ועל כן דינה של טענה זו להידחות.

לאור האמור התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 55,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 59822-11-20 אקים נ' הבנק הבנלאומי הראשון בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חגית בולמש תובעים כריסטינה אקים ת.ז. 310042635 נתבעים 1. הבנק הבנלאומי הראשון בע"מ ח.פ. 520029083 2. קרן אביר דויטש ת.ז. ב"כ התובעת: עוה"ד בועז כרמל ו/או רויטל ספיר. ב"כ הנתבעים: עו"ד טלי וורמברנד. פסק דין

במועד זה חתמה פקידת הנתבעת, העונה לשם אולגה, גם על מיסמכי סיכום מהם עלה כי התובעת מעבירה את פעילתה מבנק הדואר; חשבון בן זוגה מיתנהל בסניף כפר סבא; מקורותיה הכספיים הנם משכורת בין 4,000 ₪ ל- 12,000 ₪; לא צפויה קבלת כספים מחשבונות בנקים בישראל; התובעת לא סורבה בבקשה לפתיחת חשבון בבנק אחר; עיסוקה הוא מנהלת משרד במקום עבודה שנירשם; לא התנהלו כנגדה הליכים משפטיים מהותיים; וכי היא מצויה בסיכון נמוך להלבנת הון.

הבנק אישר לתובעת הלוואה בסך 60,000 ₪ לרכישת רכב אלא שהתובעת לבסוף ביקשה להעמיד את ההלוואה על סך 45,000 ₪, והסכום הועבר לה לחשבון ביום 9.1.2018.

מעשים אלה מהוים הפרה של החובות החלות על הבנקים, בין היתר מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, עשיית עושר ולא במשפט כתוצאה מחיובה בריבית פיגורים ועמלות שונות, שנבעו ממעשי הנתבעים, ומשיכת יתר סכום של 6,700 ₪ מחשבונה ללא אישורה וללא הסכמתה.

כן הפר הבנק באופן יסודי את החוזה עימה, בהתאם לסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הפרת חובות אמון כלליות מכוח חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ופגיעה בפרטיותה על פי סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

בסעיף 32.3 ביטול, הפסקת או הקטנת אשראי, נקבע כי הבנק יהיה רשאי לבטל, להפסיק או להקטין משיכת יתר ו/או מסגרת משיכת יתר ו/או מסגרת אשראי מסוג כלשהוא לבעלי החשבון, בקרות אחד או יותר מהמקרים הבאים, כאשר נכתב בסיפא הסעיף כי "ביטול, הפסקת או הקטנת משיכת היתר ו/או מסגרת משיכת היתר ו/או מסגרת האשראי, ייעשו בהודעה שתנתן לבעל החשבון 21 ימים מראש (או תקופה אחרת שלא תפחת מהדרוש על פי כל דין), או באופן מיידי, במקרים מיוחדים אשר בנסיבותיהם קיים צורך לפעול ללא דיחוי". בדומה לכך, בסעיף 40 שכותרתו פרעון מיידי קבע הבנק כי הוא יהיה רשאי לפי שיקול דעתו הבלעדי להעמיד לפרעון מיידי בכפוף למתן הודעה מתאימה אם נידרשת על פי דין את כל או חלק מסכומי החוב.

בשונה מהוראות אלה, המחייבות מתן הודעה, קיימת לבנק זכות עכבון, עיכוב וקיזוז בהתאם לסעיף 4.6א. בו הוקנתה לבנק הזכות בכל עת, ללא צורך בהודעה מוקדמת, לעכב תחת ידו את נכסי בעל החשבון, כולם או חלקם, עד לסילוק המלא והסופי של כל סכומי החוב, תוך שמירה על יחס סביר, בהיתחשב במקדמי ביטחון ואמות מידע שיקבעו על ידי הבנק מעת לעת, בין שווי נכסי בעל החשבון המעוכבים לבין סכומי החוב.

...

במהלך אותה תקופה פנתה התובעת מפעם לפעם לבנק בבקשה לקבלת הלוואות, והבנק לא נעתר להן.

בחודש נובמבר 2017 נעתר הבנק לבקשת התובעת לקבלת הלוואה בסך 12,000 ₪ לכל מטרה, כשההחזר החודשי הוא 700 ₪.

סיכום הנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה, הוצאות התובעת ובן משפחתה העד בגין ההתייצבות לדיונים בסך 3,000 ₪ ושכ"ט בסך 10,000 ₪, בשים לב למורכבות הדיונים והטענות.

כן נפסק פיצוי כספי בסך 1,500,000 ₪ לתובעת, סכום שהוגדר: "שווה ערך לחלק קטן מהנזק שניגרם לעמיתים כתוצאה ממעשי הנאשם". בגזר הדין כתב כב' השופט חאלד כבוב כי: "פעילותו של הנאשם 1 כמפורט בכתב האישום נפרשה על פני שנים רבות החל משנת 2005 ועד שנת 2012 כאשר הוא פעל באופן מתוחכם שנועד להסוות את פעילותו המרמתית ולהקשות על חשיפתה על ידי שימוש בחשבונות בנק שאינם רשומים על שמו. הנאשם ידע היטב שאסור לו לסחור בניירות ערך אך ביקש לעקוף איסור זה על ידי שימוש בחשבונות של אחותו וגיסו..." במקביל, פנה הנתבע ביום 6.2.13 בתביעה לבית הדין לעבודה לתשלום זכויות נטענות עקב פיטוריו (סע"ש 9544-02-13), ומבטחים הגישה ביום 16.6.13 תביעה שכנגד, לשלילת זכויות ולפצוי עקב מעשיו של הנתבע.

בתביעה, עתרה מבטחים לסעדים הללו: · "לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום הרווחים שהשיא הנתבע לעצמו ולבני משפחתו תוך הפרת חובותיו כלפיה בסך 13,260,000 ₪ הכוללים את סכומי התשואה שהשקעתם היתה מניבה לקרן, כאמור בחוות הדעת, בתוספת התשואה שהשקעת הכספים בידי הקרן היתה מניבה לקרן לו הושקעו אצלה מיום 30.9.2017 ועד מועד התשלום בפועל; ולחלופין בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כדין; בנכוי סך 1.5 מיליון סכום פיצוי שהושת על הנתבע לשלם לקרנות, בגזר הדין בתיק הפלילי;

במקביל לעבודתו, בחר הנתבע לפעול במסחר פרטי בחשבונותיו וניצל את העובדה שידע מתי כמה ואילו ניירות ערך יירכשו על ידי הקרנות כדי לגרוף רווחים אישיים.

הנתבע גם החביא עם מעצרו את כרטיס האשראי של אחותו ששמש אותו למשיכת כספים מחשבון הגיס.

כן הודה הנתבע, הוא הנאשם 1 בהליך הפלילי, בעובדות הללו שתוארו בכתב האישום המתוקן: מתוקף תפקידו ומעמדו חב נאשם 1 חובת נאמנות לעמיתים ולחוסכים בקרנות הפנסיה, ונאסר עליו להמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו ועבודתו בעמיתים ובין אינטרס אישי שלו ושל קרובים לו. מתוקף תפקידו ומעמדו נאסר על נאשם 1 להחזיק ולרכוש ניירות ערך עבור עצמו.

טענה זו אין בה כדי לסייע לנתבע, שכן לו היה נימנע מלהפר את האמון שניתן בו היה יכול לרכוש את המניות עבור מבטחים במועד מוקדם יותר, מועד בו בחר לרכוש את המניות שרכש באופן פרטי, במחיר נמוך יותר.

...

סיכום סיכומו של דבר, התביעה העיקרית מתקבלת ברובה, כך שהנתבע יפצה את מבטחים בסך 7,890,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.09 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לפי הצורך, מבטחים רשאית להגיש לחתימת בית הדין תוך 30 יום פסיקתא מתאימה המופנית לקרנות ולקופות בהקשר זה. נדחות התביעות הנוגעות להשבת ההפקדות לתגמולים; להשבת שכר עבודה ששולם לנתבע; ותשלום בגין מס עבור שווי שימוש ברכב.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.