מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אשפוז ממושך לצורכי חקירה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

משם פונה המבוטח לבית חולים, טופל ואושפז לתקופה ממושכת לצורך טפול ושקום.
לצורך הכרעה במחלוקת זו, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה-יועץ רפואי בתחום הנורולוגי, וזאת לאחר שהתקיימו דיוני הוכחות (בתאריכים 11.5.17 ו- 4.7.17) במסגרתם נחקרו המבוטח ואישתו על תצהיריהם, וכן נחקרו נציגי המעסיק.
...
התובע טוען כי גם אם יהיה מקום לקבל את חוות-דעת המומחה כי לתובע היתה מפרצת קונסטיטוציונאלית – הרי שדין התביעה להתקבל ככל שמתקיים מבחן העיתוי/ מבחן האלמלא, ויש לבחון האם האירוע בעבודה גרם לקריעת דופן המפרצת בעיתוי בו התרחשה.
סוף דבר – למומחית יופנו שאלות ההבהרה הבאות, בצירוף רשימת המאמרים להם מפנה התובע בבקשתו: על-פי מאמרים רפואיים המצורפים לשאלות ההבהרה יתכן קיומו של קשר סיבתי-רפואי בין חבלת ראש קהה לבין אירוע של דמם מוחי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

משם פונה המבוטח לבית חולים, טופל ואושפז לתקופה ממושכת לצורך טפול ושקום.
בתצהירה של אשת המבוטח (אף הוא הוגש ביום 15.2.17) הועלתה באשר לנכונות הרשומות הרפואיות הטענה הבאה: "24. לגבי החומר הרפואי – הכניסו אליו לתיק, תיק של מישהו אחר וחומר שלא שייך לבעלי. הוא לא היה חולה באפילפסיה ועלה לישראל רק ב- 1991. הטעות הזאת נגררת כל הזמן". בדיון מיום 11.5.17 הוצגו לאשת המבוטח במסגרת החקירה הנגדית שאלות לעניין הרשומות הרפואיות, והיא והשיבה כך: את ציינת משהו בסעיף 24 לתצהירך, שהכניסו לתיק הרפואי שלו תיק של מישהו אחר שלא שייך לו. איך את יודעת את זה? נכון, זה סיפור מאוד מעניין, עליתי על זה בזמן שהוא היה מאושפז בבית לווינשטיין, שיום אחד כרגיל כמו שהגעתי בבוקר ובערב, הגעתי להאכיל אותו צהריים, והביאו לי כדורים שהוא היה צריך לקבל בדרך כלל 13,14 סוגים של כדורים.
...
לסיכום נקודה זו – הבקשה כי בית הדין יורה למומחה להתעלם מאיזה מבין הרישומים הרפואיים או כי יופנה לטענת המבוטח בדבר רישום שגוי - נדחית.
מאותו הטעם יש לדחות את בקשת המבוטח כי בתשתית העובדתית תצוין העובדה כי התובע התעתד לעלות עד רכבת ששעת יציאתה לחיפה היא 16:26.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמפורט כבר לעיל, הצדדים בחרו שלא לפעול על פי המלצת המומחה למינוי מומחה בתחום הגריאטריה, לא זימנו את המומחה לחקירה ולא שלחו לו שאלות הבהרה.
פגיעתו האורתופדית של התובע בתאונה ללא ספק הייתה קשה, דרשה ניתוח החלפה חלקית של פרק הירך, הביאה לאישפוז ממושך במהלכו ארעו סיבוכים נוספים, שקום ממושך, כאשר בסופם של טיפולים חוסר היציבות של התובע גדלה.
...
בנסיבות העניין, סבורני שפסיקת סכום של 5,000 ₪, כסכום שמבטא את העזרה היתרה לה נדרש התובע בתקופת האשפוז, הינה ראויה ואף מתונה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העניין, סבורני, שיש לפסוק לתובע סכום גלובלי בשל הוצאות רפואיות סבירות והוצאות ניידות להן נדרש התובע בתקופה לאחר התאונה ולהן יידרש בעתיד.
סוף דבר אחר כל האמור לעיל מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: פיצוי לעזרת צד שלישי לתקופת האשפוז - 5,000 ₪ פיצוי לעזרת צד ג' עבר ועתיד - 70,000 ₪ פיצוי בגין הוצאות רפואיות, נסיעות והוצאות אחרות - 22,000 ₪ נזק לא ממוני - 41,364 ₪ סך כל הפיצוי - 138,364 ₪ סך כל הפיצוי עומד על 138,364 ₪ לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עורך דין כדין ואגרה כפי ששולמה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בע"א 4127/95 יעל זלקינד נ' בית זית, פ"ד נב(2) 306, נקבע כי "משך הזמן כשלעצמו [של ההעדרות מהדירה בה נטען למגורים] אינו יכול לשמש מודד בלעדי ומספיק, ומתבקשת בחינה נוספת – מהותית – של טיב ההעדרות. כך למשל, העדרות למטרה מוגדרת וחולפת עשויה להתמשך זמן רב בלי לאבד בכך מאופייה הארעי. כך אדם הנזקק לאישפוז ממושך בגין מצבו הרפואי, עלול להיעדר מביתו למשך זמן רב ואינו מנתק בכך בהכרח את זיקת המגורים לביתו". בהקשר זה ייאמר כי אף בסע' 2.10.2 לנוהל הסדרת זכויות חוזיות של דיירים ממשיכים (שצרפה התובעת) נקבע במפורש כי: "הרציפות אינה נגרעת עקב היעדרויות קצרות וארעיות במהותן כגון שירות מילואים או אישפוז לטפול רפואי". לא רק זאת, אף המצהיר מטעם עמידר, מר ליאור אפשטיין כשנשאל כיצד התייחסו למידע שהיה בידיהם כי הדיירת החוזית עזבה את הנכס למשך 8 חודשים השיב: "ראינו בזה משהו בגבול הסביר" (עמ' 15, שורות 25-26).
הנתבע לא נחקר כלל על שאלת האפשרות לפנות את אחי האם ז"ל מהדירה או האפשרות לממש את הנכס ואזי הוכח כי מדובר בזכות תיאורטית בלבד.
...
אני סבור שיש לקבל את טענתו כי שהייתו במוסד הייתה שהות זמנית ויש לראות בו כמי ש"התגורר" בדירה, כמשמעותו של ביטוי זה בסעיף 1 לחוק, גם בתקופה בה שהה במוסד".
לאור האמור נראה היה כי על וועדת האכלוס העליונה להכיר בנתבע כדייר ממשיך ועל כן יש לדחות את תביעת הפינוי שהוגשה נגדו.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כך, הנוהל איננו קובע מהו "אישפוז ממושך", הן מצד טיב הענין הרפואי שבגינו בן הזוג מאושפז והן מצד אורך תקופת האישפוז.
הדעת נותנת שמעצר לצרכי חקירה לא יצדיק זכאות כזו.
...
מכתבה של העותרת למשיב מיום 6.8.2020, בו היא מסבירה שמסיבות שונות היא לא הגיעה לאילת זמן רב ולכן לא יכלה להגיש את הסכם הממון בעצמה מאז נישואיה בחודש נובמבר 2019, דהיינו במשך תשעה חודשים (נספח ד' לתגובת המדינה לבקשה לצו ביניים); דבריו המפורשים של בעלה של העותרת בראיון המשותף שלהם, שלאחר היכרותם העותרת עזבה את הדירה השכורה ועברה למודיעין; דבריה של העותרת עצמה בראיון בוועדה - "בשנתיים האחרונות אנחנו רוב הזמן במודיעין והמסגרות במודיעין" (נספח ז' לתגובת המדינה); העובדה שבפגישת החוקר ממשרד החקירות עם העותרת ובעלה, בה בני הזוג תושאלו בעיקר על נושא מגוריהם וניהול משק הבית שלהם, העותרת כלל לא טענה על מגורים מלאים או חלקיים באילת (נספח ח'2 לתגובת המדינה); ומכתבה של מנהלת בית הספר בו לומד בנה של העותרת, בו מתואר בין היתר ש "דניאל בן לאם יחידנית, גדל עימה באילת ועבר להתגורר במודיעין יחד איתה לפני מספר שנים"; תומכים אף הם במסקנה שהעותרת ובעלה מתגוררים יחד בעיר מודיעין ואין לעותרת מרכז חיים נפרד באילת.
החלטת המשיב חוקית וסבירה ואינני מוצא עילה המצדיקה להתערב בה. העתירה נדחית.
העותרת תשלם הוצאות המשיב בסך 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו