לשם בירור טענה זו, נבחנת קיומה של מחלת נפש או הפרעה נפשית הפוגעת ביכולת הבנת הנאשם את הפסול במעשיו, או המנעותו מהם.
ולענייננו, מחוות הדעת הפסיכיאטרית מאת מרפאת "מרחבים", מטעם הפסיכיאטרית מהחוזית מיום 2.12.2022 (טל/1) (להלן: "חוות הדעת"), עולה כי הנאשם בן 28 אובחן כחולה בסכיזופרניה, המוכר למערכת הפסיכיאטרית מאז שנת 2016 בגין שבעה אשפוזים, חלקם בצוי היסתכלות והוראות אישפוז, ומביקורים במרפאות בריאות הנפש.
הנאשם הביע כעס וחשדנות כלפי בני משפחתו בעת קבלתו לאישפוז כפוי ביום 21.10.2022, כשלושה שבועות לפני הארוע, עם זאת לא ניתן להסיק מכך כי הדבר נבע ממחשבות שוא, או רדיפה מפאת מחלתו משום שלא הובאה כל אינדקאציה ראייתית לתמיכה בטענה זו בהקשר של הארוע שלפניי.
...
אולם, לאחר שבחנתי את המסמכים הפסיכיאטריים שהוגשו ואת המעשים שביצע הנאשם, מצאתי לדחות את טענת ההגנה בהקשר זה. כפי שאסביר להלן.
ברע"פ 1490/12 אבו גוש נ' מדינת ישראל (15.7.2012), נדחתה בקשת הנאשם לביטול הרשעתו ואושר עונש של של"צ בהיקף של 180 שעות, לאחר שהורשע בהחזקת אגרופן בכניסה לתחנה המרכזית בירושלים, לטענתו לשם "הגנה עצמית".
בחינת נסיבות האלימות שהפגין הנאשם כלפי המתלוננת, ונסיבות החזקת הסכין, הביאוני למסקנה כי מתחם העונש ההולם בכל אחד משני האירועים נע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 8 חודשים שירוצה החל מיום מעצרו 13.11.2022 (ובניכוי ימי מעצרו, בנוגע לשני התיקים שבכותרת, בהתאם לרישומי שב"ס).
