חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אשפוז כפוי של חולת סכיזופרניה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בשנים שלאחר מכן חלה למרבה הצער הדרדרות במצבו הפיסי והנפשי של המבקש – בשנת 2000 אובחנה אצלו מחלת הסכיזופרניה, שבעקבותיה אף אושפז בכפיה.
כן נטען, כי הועדות הרפואיות קיימו דיונים מעמיקים בעיניינו של המבקש; כי לא הוכח קשר סיבתי קונקריטי בין הפרעת ה-PTSD בה לקה המבקש לבין מחלת הסכיזופרניה, ולא השתכנעה הוועדה בקיומה של אסכולה רפואית הקושרת בין דחק לבין התפתחותה של מחלת הסוכרת מסוג 2; ובנוסף, כי אף אם קיימת עמדה מקצועית המכירה בקשר סיבתי בין דחק נפשי לסוכרת, המדובר בעמדה שולית, שאין לה תימוכין בספרות המקובלת.
...
הכרעה לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה חוששני כי חרף האהדה למבקש נוכח מצבו, לא אוכל להיעתר לה; על פי הקבוע בסעיף 12א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959, ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הועדות הרפואיות תחום ל"נקודה משפטית בלבד".
כללם של דברים אין בידי איפוא להיעתר לבקשה, בכל הצער האנושי שבדבר, ובאיחולי כל טוב למבקש.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

מחוות הדעת עולה כי בשנת 1992 המשיב אושפז אישפוז כפוי, שנטען כי היה בלתי חוקי, עקב התקפי חרדה.
במהלך האישפוז המשיב אובחן כחולה סכיזופרניה וטופל בהתאם באופן מסיבי במשך מספר שנים.
...
המקרה שלפנינו הוא גבולי, והוא ממחיש שוב כי "קו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט" (רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית, בפסקה 6 (‏19.12.2018) (להלן: עניין קופת חולים)).
הגענו אפוא למסקנה, כי חוות הדעת השניה אינה בגדר עילה חדשה.
סוף דבר, שהבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הנאשם מסר כי כבר בגיל 16 החל להשתמש באלכוהול ובסמים מסוג קנביס וקריסטל, על רקע הסביבה החברתית אליה השתייך, ולדבריו הפסיק השמוש בסמים במהלך שרותו הצבאי, אך לאחר התפרצות המחלה ואשפוזיו חזר לצרוך סמים מסוגים שונים.
בסיכומו של דבר, נטען כי שליחתו של הנאשם למעצר מאחורי סורג ובריח עשויה לפגוע בטיפול אותו מקבל מתוקף צו אישפוז כפוי ועל כן עתרה באת כוח הנאשם להשית על הנאשם עונש מתון ולהסתפק בתקופה בה שהה במעצר, כ-7.5 חודשים.
בתמצית, הנאשם מוכר למערכת בריאות הנפש מזה מספר שנים, חולה במחלת הסכיזופרניה ומתמודד עם היתמכרות לסמים והפרעת אישיות אנטי סוציאלית.
בנגוד לבאת כוחו, לא התרשמתי כי התפרצות נוספת של מחלת הנפש עימה מתמודד הנאשם היא הסיבה היחידה למעורבותו בארוע האלים.
...
לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במידת הפגיעה הבינונית- גבוהה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בנוגע לכתב האישום השני כנע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר וענישה נלווית.
בסיכומו של דבר, אתן משקל לרצונו של הנאשם להשתקם, לתקופה הארוכה בה שהה בקהילה הטיפולית, שיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים, השמירה על ניקיון מסמים.
לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו (הצדדים יגישו הודעה מוסכמת לתיק בית המשפט עם ימי המעצר בכלל התיקים).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לשם בירור טענה זו, נבחנת קיומה של מחלת נפש או הפרעה נפשית הפוגעת ביכולת הבנת הנאשם את הפסול במעשיו, או המנעותו מהם.
ולענייננו, מחוות הדעת הפסיכיאטרית מאת מרפאת "מרחבים", מטעם הפסיכיאטרית מהחוזית מיום 2.12.2022 (טל/1) (להלן: "חוות הדעת"), עולה כי הנאשם בן 28 אובחן כחולה בסכיזופרניה, המוכר למערכת הפסיכיאטרית מאז שנת 2016 בגין שבעה אשפוזים, חלקם בצוי היסתכלות והוראות אישפוז, ומביקורים במרפאות בריאות הנפש.
הנאשם הביע כעס וחשדנות כלפי בני משפחתו בעת קבלתו לאישפוז כפוי ביום 21.10.2022, כשלושה שבועות לפני הארוע, עם זאת לא ניתן להסיק מכך כי הדבר נבע ממחשבות שוא, או רדיפה מפאת מחלתו משום שלא הובאה כל אינדקאציה ראייתית לתמיכה בטענה זו בהקשר של הארוע שלפניי.
...
אולם, לאחר שבחנתי את המסמכים הפסיכיאטריים שהוגשו ואת המעשים שביצע הנאשם, מצאתי לדחות את טענת ההגנה בהקשר זה. כפי שאסביר להלן.
ברע"פ 1490/12 אבו גוש נ' מדינת ישראל (15.7.2012), נדחתה בקשת הנאשם לביטול הרשעתו ואושר עונש של של"צ בהיקף של 180 שעות, לאחר שהורשע בהחזקת אגרופן בכניסה לתחנה המרכזית בירושלים, לטענתו לשם "הגנה עצמית". בחינת נסיבות האלימות שהפגין הנאשם כלפי המתלוננת, ונסיבות החזקת הסכין, הביאוני למסקנה כי מתחם העונש ההולם בכל אחד משני האירועים נע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 8 חודשים שירוצה החל מיום מעצרו 13.11.2022 (ובניכוי ימי מעצרו, בנוגע לשני התיקים שבכותרת, בהתאם לרישומי שב"ס).

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד טוען המבקש, כי במהלך כל תקופת ניהול ההליך, הוא אושפז בכפיה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה בהתאם לצוו של בית המשפט על רקע מחלת סכיזופרניה ממה סבל בתקופה הרלבנטית בשל תלונות על אלימות במשפחה אך בתקופת ההסתכלות נקבע כי הנו לוקה במחלת נפש ואינו יכול לעמוד לדין ולא אחראי למעשיו.
...
על כן, מנוסח התקנות עולה כי פטור מלא מהפקדת ערובה יינתן רק בנסיבות חריגות, ולא שוכנעתי כי זהו המקרה שלפניי.
אומר רק כי מעיון בבפסק דינו של בית משפט קמא אני סבורה כי פסק הדין כולל ניתוח משפטי מקיף ומעמיק, ומבוסס בין היתר גם על קביעות עובדתיות שערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהן.
לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת הערובה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו