מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ארנונה וההבחנה בין היטל לבין מס

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להחלטה שניתנה, הטענות כולן יתבררו במסגרת פסק דין זה. להלן ייבחנו טענות הנתבעת, לרבות לעניין הסמכות העניינית, תוך הבחנה בין חיובי ארנונה לחיובי היטלים, ותוך היתייחסות לשוני העובדתי בין שנות החיוב.
...
אין מנוס מתוצאה זו. כאמור, אף שבשני פסקי דין נפרדים הורה בית משפט מחוזי לתובעת להוכיח טענותיה, לאורך כל ההליך היא שבה וטענה שהחיובים חלוטים, אין להרהר אחריהם והיא אינה צריכה להוכיחם.
לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך להידרש לטענה זו. עם זאת יש להעיר שסעיף 53 לחוק החוזים קובע שחיובים שאינם נובעים מעסקה אחת ניתנים לקיזוז רק אם הם חיובים קצובים.
תוצאה התוצאה היא שהתובעת לא הוכיחה תביעתה והיא נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההבדל בין מס לאגרה הנו מהותי, שכן הרציונלים העומדים בבסיסם של תשלומי חובה אלה, הינם שונים.
זאת ועוד: "מס מוטל ללא כל זיקה לשירות, הניתן על-ידי הרשות המקומית. בכך טמון ההבדל הקובע והעיקרי שבין דמי השתתפות והיטל מחד גיסא לבין מס ממש מאידך גיסא" (ע"א 620/82, בעמ' 63).
לעניין זה ר' ע' שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות, כרך א', מהדורה שנייה, תשס"ה-2005, בעמ' 77-78: "הנהנה והמוטב הדומינאנטי מהתקנתה של מערכת התשתית הוא בעל הזכויות בנכס, ועל כן, הוא שאמור לשאת בעלות מימונה, ולא זה המחזיק בו לתקופה קצובה. בכך נבדל החיוב באגרות ובהיטלי פיתוח מחיובים ומשתלומי חובה תקופתיים כגון ארנונה כללית, אגרת ביוב, אגרת צריכת מים ואגרת פינוי אשפה, המיועדים לתחזוקתן השוטפת של מערכות מוניציפליות..
...
גם מסיבה זו אין כל היגיון שישלמו התובעות לפי התעריף של "צריכה ביתית". ס' 2 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע כי "מונח שהוגדר בחיקוק-משמעו כהגדרתו והגדרה זו תחול גם על תקנות שהותקנו לפי אותו חיקוק, וכל צורה דקדוקית הנגזרת מהמונח תתפרש לפי אותה משמעות, הכל אם אין הוראה אחרת לעניין הנידון ואם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה." 31.
אינני מקבלת את ההבחנה הלשונית שנקבו בה הנתבעות.
הנני קובעת כי באשר לדירות המגורים בבתי האבות בהם מותקנים, או יותקנו מדי מים ליחידות הדיור או שניתן למדוד את צריכת המים שבהן בנפרד מהצריכה הכוללת – יש לסווג אותם ואת השטחים הנלווים להם כ"בית מגורים".

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

אלא, שקיימים הבדלים בסיסיים בין מס שבח להיטל השבחה.
ודוקו, ההבחנה האמורה בין היטל ההשבחה לארנונה נובעת מהבדל יסודי בין שני החיובים הנזכרים.
...
גם אני סבורה כי ישנה חשיבות בשמירה על אחידות בסדרי העדיפות בין הנושים בהליכי כינוס ובהליכי חדלות פירעון, כך שלא ייווצרו שני סוגים של סדרי נשייה כתלות בסוג ההליך.
מקובלת עליי המסקנה אליה הגיע הנשיא כי הוראות סעיפים 324(א) לפקודת העיריות וסעיף 10(א) לתוספת השלישית אינן מקנות, כשלעצמן, עדיפות לרשויות על פני נושים מובטחים.
ת אשר על כן התוצאה היא כדלקמן - לעניין בג"ץ 7009/04 - (א) לגבי שאלת החיוב בתשלום היטל השבחה, בד בבד עם רישום משכנתה, הוחלט ברוב דעות של הנשיא א' גרוניס והשופטים ע' ארבל, א' רובינשטיין, ח' מלצר, י' דנציגר ו-ע' פוגלמן, לדחות את העתירה ולקבוע כי עסקת הלוואה המובטחת במשכנתה אינה מהווה מימוש זכויות במשמעות הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה, הפנו המשיבים למקורות שמהם ניתן ללמוד כי קיימת זיקה מספקת בין תשלום ההיטלים לבין השרות שמתקבל בגינו ולכן אין לראות בהם "מס" (ראו סעיפים 30-25 לתשובת המשיבים; על ההבדל בין מס, אגרה ומחיר באופן כללי בהקשר המוניציפלי, ראו אצל עפר שפיר ואמיר בירנבוים "ארנונה כללית מול תשלומי חובה ייעודיים" מקרקעין ו(1) 1 (2007) (להלן: שפיר ובירנבוים)).
...
]השופט ע' פוגלמן: האם היטל סלילת רחובות והיטל שמירה שהוטלו מכוח חוקי העזר העירוניים של עיריית נתניה הם בגדר "מס המגיע על מקרקעי סרבן", כמובנו בפקודת המסים (גביה) (להלן: פקודת המסים (גביה) או פקודת המסים)? זו השאלה שניצבת במוקד הבקשה שלפנינו, שלגביה החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
משהגענו לכלל מסקנה כי ממילא יהא על המלווה לבדוק את קיומם של חובות הרובצים על הנכס לטובת הרשות המקומית בגין חיובי ארנונה והיטלי סלילה, איני מוצא סיבה להחריג מכך היטלים אחרים אשר נובעים מזכותו של הבעלים במקרקעין – אף אם ייתכן כי זיקתם למקרקעין פחוּתה.
סיכומו של דבר, החלת מבחן בדבר עוצמת הזיקה בין החיוב למקרקעין לשם בחינת תחולת סעיף 11א עלולה ליצור הבדלים לא מוצדקים בין אופן גבייתם של היטלים ומסים שונים.
אשר על כן, אני סבור כי במקרה דנן, היטלי הסלילה והשמירה שנקבעו בחוקי העזר של עיריית נתניה, המוטלים על המחזיק במקרקעין, יבואו שניהם בגדרי סעיף 11א לפקודת המסים במקרים שבהם המחזיק במקרקעין הוא גם בעליהם (ראו גם עניין הרצליה, שם).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו