נגד המבקשים הוגש כתב אישום בו יוחסו להם עבירות של הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות נשק, לאחר שעל פי הנטען, ביום 18.7.15, במסגרת סיכסוך משפחתי עם מישפחת אבו עאבד, ובמהלך קטטה המונית שכללה יידוי אבנים וירי הדדי, הם ירו באקדחים לכיוון בתי המשפחה היריבה, ופגעו במספר אנשים, ואף גרמו למותו של קטין ממשפחת אבו עאבד.
בע"פ 889/96 מאזריב נ. מדינת ישראל, פ"ד נא(1), 433 (להלן- הילכת מאזריב), אומצה בדעת רוב גישתה של כבוד השופטת דורנר בנוגע לבחינת חיוניות הראיה להגנה, ולפיה:
"ראיה העשויה לעורר ספק באשמת הנאשם, בין באופן ישיר, על-ידי ביסוס טענות הגנה, ובין בעקיפין, על-ידי כרסום משקלן של ראיות התביעה, היא חיונית להגנת הנאשם...
עוד נקבע בהילכת ליבני, כי הבחינה של מידת נחיצותה של הראיה אינה יכולה להיות מופשטת ואקדמית, אלא קונקרטית וצמודה לעובדות המקרה הנידון, כאשר על בית המשפט לבחון את מסכת הראיות, את שדה המחלוקת בין הצדדים, ואת מיקומה של הראיה במסכת זו.
בעניינינו, לא יכולה להיות מחלוקת כי חשיפת זהות מקור/ות המידע עשויה לסכן חיי אדם, לפגוע בשיתוף הפעולה של מקורות פוטנציאליים עם המישטרה ולפגוע ביעילות עבודתה של המישטרה, בעיקר כשמדובר במקרה נפיץ שעניינו בסכסוך ארוך ועקוב מדם של שתי מישפחות שכנות, כבעניינינו.
...
דיון והכרעה
לפי סעיף 45 לפקודה "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה".
על פי לשון הסעיף ועל פי ההלכה הפסוקה, בהליך של עתירה לגילוי ראיה על בית המשפט לערוך איזון בין שני אינטרסים ציבוריים חשובים ומנוגדים: מחד, האינטרס העומד ביסוד ההליך הפלילי, של גילוי האמת ועשיית צדק, אשר עבורו יש לחשוף את כל חומר החקירה בפני הנאשם ובית המשפט, זאת כדי שהנאשם יוכל להוכיח את חפותו ולערער את גרסת התביעה; מאידך, עומדים האינטרסים המוגנים המפורטים בסעיפים 44 ו- 45 לפקודה, המבטאים בין היתר את טובת הציבור, ולפיה חומר מסוים לא ייחשף ובכך יפגע בבטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב.
לאחר שעיינתי בחומר החסוי, מצאתי כי לגבי תוכן הידיעות שנותר חסוי, יש לגלות בפני ההגנה תוכן ידיעה מס' 15-0334-475 עד שורה 4 מילה 7, וכן להעביר לעיון ההגנה פרפראזה חלקית מידיעה מס' 15-0336-853 ומידיעה מס' 15-0334-200, לאור הרלוונטיות שלהן לאירוע.
לאור כל האמור לעיל, ולאחר עריכת האיזונים הנדרשים בין האינטרס הציבורי לבין תרומת החומר החסוי להגנה, הרי שפרט למסירת חלק מתוכן הידיעות החסויות להגנה, כפי שפורט לעיל, ולקבלת הצעת המשיבה בנוגע לשתי הידיעות הקשורות במוניר, העתירה נדחית.
