מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ארוך ועקוב מדם שופטים וכתבי אישום

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נגד המבקשים הוגש כתב אישום בו יוחסו להם עבירות של הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות נשק, לאחר שעל פי הנטען, ביום 18.7.15, במסגרת סיכסוך משפחתי עם מישפחת אבו עאבד, ובמהלך קטטה המונית שכללה יידוי אבנים וירי הדדי, הם ירו באקדחים לכיוון בתי המשפחה היריבה, ופגעו במספר אנשים, ואף גרמו למותו של קטין ממשפחת אבו עאבד.
בע"פ 889/96 מאזריב נ. מדינת ישראל, פ"ד נא(1), 433 (להלן- הילכת מאזריב), אומצה בדעת רוב גישתה של כבוד השופטת דורנר בנוגע לבחינת חיוניות הראיה להגנה, ולפיה: "ראיה העשויה לעורר ספק באשמת הנאשם, בין באופן ישיר, על-ידי ביסוס טענות הגנה, ובין בעקיפין, על-ידי כרסום משקלן של ראיות התביעה, היא חיונית להגנת הנאשם...
עוד נקבע בהילכת ליבני, כי הבחינה של מידת נחיצותה של הראיה אינה יכולה להיות מופשטת ואקדמית, אלא קונקרטית וצמודה לעובדות המקרה הנידון, כאשר על בית המשפט לבחון את מסכת הראיות, את שדה המחלוקת בין הצדדים, ואת מיקומה של הראיה במסכת זו. בעניינינו, לא יכולה להיות מחלוקת כי חשיפת זהות מקור/ות המידע עשויה לסכן חיי אדם, לפגוע בשיתוף הפעולה של מקורות פוטנציאליים עם המישטרה ולפגוע ביעילות עבודתה של המישטרה, בעיקר כשמדובר במקרה נפיץ שעניינו בסכסוך ארוך ועקוב מדם של שתי מישפחות שכנות, כבעניינינו.
...
דיון והכרעה לפי סעיף 45 לפקודה "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה".   על פי לשון הסעיף ועל פי ההלכה הפסוקה, בהליך של עתירה לגילוי ראיה על בית המשפט לערוך איזון בין שני אינטרסים ציבוריים חשובים ומנוגדים: מחד, האינטרס העומד ביסוד ההליך הפלילי, של גילוי האמת ועשיית צדק, אשר עבורו יש לחשוף את כל חומר החקירה בפני הנאשם ובית המשפט, זאת כדי שהנאשם יוכל להוכיח את חפותו ולערער את גרסת התביעה; מאידך, עומדים האינטרסים המוגנים המפורטים בסעיפים 44 ו- 45 לפקודה, המבטאים בין היתר את טובת הציבור, ולפיה חומר מסוים לא ייחשף ובכך יפגע בבטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב.
לאחר שעיינתי בחומר החסוי, מצאתי כי לגבי תוכן הידיעות שנותר חסוי, יש לגלות בפני ההגנה תוכן ידיעה מס' 15-0334-475 עד שורה 4 מילה 7, וכן להעביר לעיון ההגנה פרפראזה חלקית מידיעה מס' 15-0336-853 ומידיעה מס' 15-0334-200, לאור הרלוונטיות שלהן לאירוע.
לאור כל האמור לעיל, ולאחר עריכת האיזונים הנדרשים בין האינטרס הציבורי לבין תרומת החומר החסוי להגנה, הרי שפרט למסירת חלק מתוכן הידיעות החסויות להגנה, כפי שפורט לעיל, ולקבלת הצעת המשיבה בנוגע לשתי הידיעות הקשורות במוניר, העתירה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 7815-06-16 מדינת ישראל נ' שאער בפני כבוד השופט ירון מינטקביץ בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד הילה אקוע המאשימה מאהר שאער ע"י עו"ד עאטף פרחאת הנאשם גזר דין
לאור הדרך השיקומית שעבר הנאשם מזה תקופה ארוכה, ביקש ב"כ הנאשם להעתר להמלצת שירות המבחן, לחרוג ממיתחם העונש ההולם, ולהמנע מהשתת מאסר מאחורי סורג ובריח.
אני ער לעמדת המאשימה ולכך שמדובר בעבירות שהתרחשו ברצף זמנים אחד, אך אין קשר מהותי ביניהן, הן נועדו להגן על ערכים שונים וכתב האישום אינו קושר בין מציאת הסכין על גופו של הנאשם לבין האלימות בה נקט בביתו בביתו קודם לכן.
קו ישר ועקוב מדם מחבר בין עבירה זו ובין החמורות שבעבירות שבחוק העונשין.
...
לאור הדרך השיקומית שעבר הנאשם מזה תקופה ארוכה, ביקש ב"כ הנאשם להיעתר להמלצת שירות המבחן, לחרוג ממתחם העונש ההולם, ולהימנע מהשתת מאסר מאחורי סורג ובריח.
ר' למשל האמור בע"פ 242/07, אובלימוב נ' מדינת ישראל, שם נפסק: "ואכן אין צורך להכביר מלים על כך שסכין קוראת לשולף ולדוקר כשם שפירצה קוראת לגנב; "תת תרבות הסכין" על גילוייה השונים – מהחזקת סכין ועד לשימוש אלים בה – היא אורח תדיר, לא רצוי, בבתי המשפט, לרבות בבית משפט זה; היא כבר גבתה לא מעט חיי אדם, ועל כן אין מנוס מענישה מרתיעה לגביה, בכל גילוייה.
ר' גם דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 5953-03-09, אבו לשין נ' מדינת ישראל: לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

השופטת י. רז-לוי ההליך וטיעוני הצדדים הנאשמים הורשעו ביום 14.2.2016 לאחר הודאתם במסגרת הסדר טיעון בגדריו תוקן כתב האישום, בעבירות של קשירת קשר לבצוע עוון וניסיון להכנסת ציוד רט"ן[footnoteRef:1] – עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") וסעיף 52(ב)(2)(א) לפקודת בתי הסוהר (להלן: "פקודת בתי הסוהר"), בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין.
מדינת ישראל נימצאת במצב לוחמה, מול אירגוני טירור שונים, המנהלים מאבק מזויין, אלים ועקוב מדם נגד מדינת ישראל.
על כן, יש חובה להבהיר כי מי שייתפס, ייענש בחומרה, למרות נסיבותיו האישיות, גם אם הוא אסיר המרצה מאסר ארוך בכלא וגם אם היא אשה בנסיבותיה של הנאשמת, ובכך לנסות להרתיע אחרים ואחרות מלבצע את העבירה.
...
על כן אין אני סבורה כי מדובר בהתנהגות שרירותית או חסרת הגינות של הרשות ולפיכך יש לדחות את טענת הנאשם להפליה.
במקרה זה, בסופו של דבר, בשל כך שהבדיקות ופעולות הסיכול שעושה שב"ס למנוע הברחה של פלאפונים וכרטיסי סים לכלא הצליחו, בסופו של יום לא נגרם נזק, אך כאמור בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בין היתר כנסיבה הקשורה בביצוע עבירה, יש לקחת בחשבון לעניין קביעת מתחם העונש ההולם, גם את הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה.
הנאשמת, כמו אחרות לפניה בעניין זה, המחדירה לתוך איבר מינה 100 כרטיסי סים, גם היא לא עושה זאת בתמימות והיא מבינה היטב למי היא מעבירה את הכרטיסים ולמה עלולים הם בסופו של דבר לשמש.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 1033-10 מ.י. לישכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' סלים(עציר) בפני כבוד השופט ירון מינטקביץ בעיניין: מ.י. לישכת תביעות ירושלים (פלילי) המאשימה טארק סלים (עציר) הנאשמים גזר דין
קו ישר ועקוב מדם מחבר בין עבירה זו ובין החמורות שבעבירות שבחוק העונשין.
כתב האישום הוגש בסמוך לבצוע העבירות, אך הנאשם לא התייצב לדיונים רבים, לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ועשה כל שניתן על מנת להאריך את ההליכים ולסרבלם.
מנגד, מדובר בנאשם שלחובתו הרשעות קודמות, אשר לאורך תקופה ארוכה היתחמק מדיונים ולא שיתף פעולה עם ההליך.
...
ר' למשל האמור בע"פ 242/07, אובלימוב נ' מדינת ישראל, שם נפסק: "ואכן אין צורך להכביר מלים על כך שסכין קוראת לשולף ולדוקר כשם שפירצה קוראת לגנב; "תת תרבות הסכין" על גילוייה השונים – מהחזקת סכין ועד לשימוש אלים בה – היא אורח תדיר, לא רצוי, בבתי המשפט, לרבות בבית משפט זה; היא כבר גבתה לא מעט חיי אדם, ועל כן אין מנוס מענישה מרתיעה לגביה, בכל גילוייה.
ר' גם דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 5953-03-09, אבו לשין נ' מדינת ישראל: לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא.
בסופו של דבר התקבל ביום 12.9.17 תסקיר, ממנו עולה כי הנאשם עבר באחרונה שינוי פניי עמוק, המתבטא בהשתלבות בעבודה יציבה וקבועה, התרחקות מחברה שולית ועבריינית והמנעות מביצוע עבירות מזה מספר שנים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור כל האמור לעיל, ובהיתחשב בסכום ההשתמטות ובתקופה הארוכה של ביצוע העבירות בתקופות שונות, אני קובע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 28-65 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווית.
הנאשם הפנה להחלטת כב' הנשיא השופט מ' מזרחי בתיק הצירוף, שם אמנם נדחתה בקשה לביטול כתב אישום מחמת שהוי קצוני, אך זאת לאחר שבית המשפט ציין באותה החלטה ש: "הפגמים יושבים לפתחה של המאשימה בהחלט מהוים שיקול לקולה בבוא העת במסגרת הטיעונים לעונש". המאשימה היתנגדה בתוקף לטענת חלוף הזמן, והציעה ליתן לאלמנט השהוי משקל נמוך, אם בכלל.
הנאשם ומשפחתו מצויה בסכסוך מתמשך ועקוב מדם עם מישפחה אחרת שכל מספר ארועי ירי על ביתו של הנאשם, אשר שהשאיר אותותיו על בני משפחתו חסר האונים.
...
לאור האמור, ואף שאין לגזור על הנאשם בעניינו גזירה שווה מעונשיהם של האחרים, אף לא ביחס מוגדר, בהעדר מידע נוסף, אתחשב במידת מה בעונשים אלה לענייננו, כשם שעשה זאת בית המשפט המחוזי בערעורו של יערי (ראו סעיף 6 לפסק הדין בעפ"ג 50852-02-18): "6. לאור כל השיקולים לקולא ולחומרה ולמתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא, ובמיוחד לאור עונשי המאסר שהוטלו על הנאשמים האחרים, הגם שחלק מהם הורשע רק בהפצת החשבוניות הפיקטיביות אך חלק מהם צירף תיקים נוספים, אנו מקבלים את הערעור כלפי עונש המאסר ומחליטים כי המערער ירצה 42 חודשי מאסר החל מיום מעצרו, 30.4.17". טענות השיהוי וחלוף הזמן ההגנה טענה לחלוף זמן משמעותי.
מכל האמור, מצאתי בסופו של דבר לגזור על הנאשם עונש גבוה במקצת מעל למרכז טווח הענישה המוסכם.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 36 חודשים בניכוי ימי מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו