אשר לזהות הצדדים – על פי סעיף 24(א)(2) לחוק נידרש שארגון העובדים יהיה כשיר מבחינה משפטית להיות צד להסכם קבוצי מיוחד בחוק הסכמים קבוציים; ארגון המורים אינו ארגון עובדים יציג בשירות המדינה, וכך נקבע בפסיקה עקבית של בית הדין לעבודה; לפיכך, נוכח העובדה כי ארגון המורים אינו ארגון יציג של עובדי הוראה בשירות המדינה, ולמערערים אין כל מעמד כצד להסכם קבוצי – לא מיתקיים מבחן זהות הצדדים.
אשר למהות הסיכסוך – בקשת הצד אינה עוסקת בהפרה של הסכם קבוצי או הסדר קבוצי כדרישת החוק, שכן ארגון המורים אינו צד כלל להסכם הקבוצי אותו הוא תוקף; בקשת הצד גם אינה מתייחסת לפרשנותו או הפרתו של "דין"; ארגון המורים מבקש לשנות את ההסדר המעוגן בהסכם קבוצי לאחר שהמגעים לא הבשילו לכדי הסכם.
הסתדרות המורים הוסיפה וטענה כי ארגון המורים אינו רשאי לידרוש אכיפת הסכם קבוצי שהוא אינו צד לו; דרישתו של ארגון המורים היא לשנות את ההסכם הקבוצי, כך שתקציב הרווחה בעד עובדי הוראה שהם חברי ארגון המורים לא יועבר להסתדרות המורים על פי ההסכם הקבוצי אלא לאירגון המורים; אין יסוד עובדתי או משפטי לטענת ההפליה, ובהקשר זה לא הובאה ראשית ראייה ולו על גימלאי זכאי אחד שאינו יכול לקבל את המגיע לו רק משום שהוא חבר באירגון המורים; גם ההסכם הקבוצי אינו מבחין בין גמלאים לפי חברותם (או אי חברותם) באירגון זה או אחר וקמה זכות להקצאת כספים בגין כל גימלאי, ללא קשר לחברותו או אי חברותו באירגון עובדים זה או אחר; קרן הרווחה שהוקמה פועלת לטובתם של כל הגמלאים הזכאים.
בית הדין הארצי קבע כי מיתקיים "מבחן הצדדים", שכן הסתדרות המהנדסים מוסמכת על פי חוקת ההסתדרות לחתום על הסכם קבוצי, וגם "מבחן העילה" מיתקיים, שכן לבית הדין לעבודה "הסמכות לבדוק ולקבוע אם הסכם קבוצי אשר הוגש לרישום ואף נרשם, הוא אכן 'הסכם קבוצי' כמשמעותו וכתוקפו בחוק הסכמים קבוציים". עם זאת, בית הדין הארצי הבהיר כי יש לבחון גם קיומה של עילת תביעה במקרה הקונקרטי, באומרו:
"....השאלה האם לאירגון עובדים, למעביד או לאירגון מעבידים - אשר יכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד (ראה סעיף 2(1) לחוק הסכמים קבוציים תשי"ז-1957 - יש עילה להגשת תובענה ב'סיכסוך קבוצי' שעניינו הסכם קבוצי אשר מגיש התובענה אינו 'צד' לו, תבחן בעיקר על-פי מהות הסעד המבוקש, ה'יריבות' שבין מגיש התובענה לבין המשיב, מעמדו של מגיש התובענה, העניין שיש לו בתובענה וזכותו של מגיש התובענה, לקבלת הסעד המבוקש".
בעיניין תעש, קבע בית הדין הארצי כי משקולי מדיניות, שמירה על יציבות ביחסי עבודה קבוציים, יש לנקוט קו של מתן תוקף בדרך כלל להסכם קבוצי שנחתם בין צדדים הכשירים לחתימה, הוגש לרישום ונרשם ללא היתנגדות של ארגון עובדים אחר.
...
בהליכים אלה, למרות שהועלו טענות סף על ידי המדינה והסתדרות המורים, ניתנו פסקי דין לגופם של דברים; בהתאם לפסיקה, הוכרה זכותו הלגיטימית של ארגון המורים לעתור לבית הדין בעניין זכויות הארגון וחבריו גם מכוח הסכם שהארגון אינו צד לו; ללא קשר לשאלת היציגות (שבה כאמור שגה בית הדין האזורי), ארגון המורים מהווה ארגון עובדים שדלתות בית הדין אמורות להיות פתוחות בפניו לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקתם של חבריו, עובדים פעילים או גמלאים; בהתאם לפסיקה [עס"ק (ארצי) 08 - 17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מלון כנען ספא קופת חולים מאוחדת (9.2.2011)] הפרשנות הנכונה של סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה או החוק) כוללת רק את היות הצד ארגון עובדים או מעסיק ולא כוללת גם את דרישת היציגות; בהתאם לפסיקה, יש לקבוע את הסמכות העניינית על פי המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת ועל פי מהות העילה, ומבחנים אלה מובילים למסקנה חד משמעית כי מוקנית סמכות עניינית לבית הדין לעבודה; פסיקת בית הדין יוצרת מעגל שוטה, שכן מחד ארגון המורים והגמלאים אינם יכולים להגיש הליך משפטי ומאידך ארגון המורים גם אינו יכול להכריז על סכסוך עבודה, ובכך נפגעות זכויות ארגון המורים וזכויות החברים בו.
ארגון המורים הוסיף וטען כי בית הדין האזורי שגה בכך שאפשר להסתדרות המורים להעלות את טענתה לסילוק על הסף, נוכח העובדה שבתגובתה המקורית הודתה בזכות ארגון המורים והגמלאים החברים בו לקבל את תקציב הרווחה במסגרת העמותה שהוקמה על פי דרישת משרד האוצר; לא היה מקום לדון בטענות לסילוק על הסף נוכח העובדה שהדיון כבר החל ואף קוים הליך גישור, וכן בשל התנהלות בחוסר תום לב של המדינה והסתדרות המורים.
לטעמנו, לא יכול להיות ספק כי נוכח זהות הצדדים – ארגוני העובדים והמעסיקה, ומהות המחלוקת – זכויות גמלאים הנובעות מהסכם קיבוצי וטענה לפגיעה בזכות ההתארגנות - הערכאה שבה יש לברר את חילוקי הדעות היא בית הדין לעבודה.
אשר להתאמת המחלוקת להתברר בהליך של סכסוך קיבוצי - בנסיבות הייחודיות של מערך יחסי העבודה במערכת החינוך, ועל פי אמות המידה שנקבעו בעניין תעש, שוכנענו כי יש מקום לבירור טענות אלה של ארגון המורים בהליך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ולא היה מקום לסילוק על הסף של בקשת הצד שהגיש ארגון המורים.
כללו של דבר: בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, בהתחשב במערך יחסי העבודה הייחודי במערכת החינוך ובעילות בקשת הצד, שוכנענו כי לא היה מקום לסלק על הסף את בקשת הצד.
