אייל העיד כי הנתבעת חברה באירגון לשכות המסחר (כמו גם במכון הייצוא – שאינו ארגון מעסיקים), ועוסקת "בייצור מוצרי בריאות וטבע על בסיס ים המלח, מיצוי צמחי, שמנים ארומטים וכל מה שקשור לטיפוח לבני אדם ובעלי חיים" (עמ' 12 לפרוטוקול), כאשר "אנו משתדלים למכור את התוצרת לגורמים שמתעסקים בענף ונמצאים בחו"ל, אנו יצואנים" (עמ' 13).
על אף הודאת מנכ"ל החברה בהיותה של הנתבעת חברה באירגון לשכות המסחר, לא שוכנענו כי חל עליה ההסכם הקבוצי בענפי הייבוא, הייצוא, המסחר והשירותים (להלן: ההסכם הקבוצי) – שכן הסכם זה מתייחס לאיזור הגאוגרפי של תל אביב, רמת גן, גבעתיים, חולון והוד השרון – וכן ירושלים – כאשר מפעלה של הנתבעת ממוקם במושב מגשימים באיזור יהוד.
...
בהתחשב בכך, וכאשר לא נגרם כל נזק לתובעת כתוצאה מאי מתן ההודעה – לא מצאנו לנכון לפסוק לזכותה פיצוי כלשהו בגין כך (והשוו לע"ע 154/10 קלרה שניידר – ניצנים אבטחה בע"מ, מיום 3.5.11; סעיף 5(א)(1) לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002 אשר נכנס לתוקף ביום 11.8.11 – היינו לאחר סיום עבודתה של התובעת).
סיכום
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:
פיצויי פיטורים חלקיים בסך של 11,475 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 26.4.09 ועד התשלום בפועל;
חלף הודעה מוקדמת חלקי בסך של 2,550 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 26.4.09 ועד התשלום בפועל;
פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך של 12,444 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 26.4.09 ועד התשלום בפועל;
הפרשי שכר חודש אפריל 2009 בסך של 1,433 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 1.5.09 ועד התשלום בפועל.
