אצבעות פטיש בשירות צבאי

אלו הן עקרי העובדות הצריכות לעניין: המבקש נפגע בתאונת דרכים בתקופת שרותו הסדיר, וכתוצאה מהתאונה הוכר כנכה צה"ל בדרגת נכות של 24%.

לאחר עיון נוסף החליטה הועדה לשנות במקצת מהחלטתה הקודמת, ולקבוע למבקש רכיב נכות בשיעור 1% בגין פגימה ב"רגל אצבע פטיש בודדת" – כך שדרגת נכותו המשוקללת הועמדה על 21%.

...

למקרא הבקשה, לאחר עיון בנספחיה, ושקילת נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך בתשובה מאת המשיב.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

על רקע סיכסוך שכנים בדבר רעש מביתו של המתלונן, צעקותיו של הנאשם בשל כך והעובדה שהמתלונן העיר לנאשם על שצעק, דקר הנאשם את המתלונן בידו וגרם לו בין השאר, לפגיעה עצבית ולמגבלת תנועה באצבע.

בהיתחשב בכך שהנאשם סבל מפוסט טראומה על רקע שרותו הצבאי והיותו נתון במעקב נפשי, הושתו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, צו מבחן ופצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

נסיבות העבירה: הנסיבות הקשורות במעשה העבירה אשר נשקלו, הן כלהלן: ראשית, דובר בשלושה שחברו לתקוף את המתלונן, תוך שימוש בכלי תקיפה שונים, שכללו מוט ברזל, מפתח ברגים ופטיש; שנית, הרקע לעבירות היה סיכסוך משפחתי, שאף אם דובר בקרובי משפחתם של הנאשם ושל התוקפים הנוספים, בפועל, הם לא היו צד לסכסוך; שלישית, הנאשם והאחרים דבקו במטרתם להכות את המתלונן, ואף לאחר שנמלט מהם אל תוך חנות וניסה לנעול את הדלת, הם לא הרפו, ניכנסו אחריו אל החנות, המשיכו להכותו ולא חדלו מכך אף לאחר שכבר היה מוטל על הריצפה; רביעית, לנוכח אופן הכאת המתלונן, הנזקים שנגרמו לו היו צפויים ובפועל נגרמו נזקים חמורים שהצריכו טפול רפואי.

...

הערעור נדחה.

כפי שנקבע לא אחת, "... עיקרון אחידות הענישה... הוא עיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית. לפי עיקרון זה, במצבים דומים מבחינת אופי העבירות ונסיבותיהם האישיות של הנאשמים ראוי להחיל, במידת האפשר, שיקולי ענישה דומים (...). כך במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, אז מקבל עיקרון זה משנה תוקף" (ההדגשה אינה במקור) (ע"פ 27/17 בסל נ' מדינת ישראל (12.12.2017)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11 והפסיקה שם. כן ראו: ע"פ 3065/15 חסין נ' מדינת ישראל (26.6.2016)‏‏, כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 11; ע"פ 5236/05 עמאשה נ' מדינת ישראל (4.3.2009)‏‏, כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 24).

גזר הדין – סיכום לנוכח כל האמור לעיל, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך שמונה חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 20.7.2019 עד יום 25.8.2019.

בכתב האישום צויין כי עובר לפציעתו של אמיר הנאשם לא "נעל" את הסכין, אשר היתקפלה חזרה, וכתוצאה מכך ניפצע הנאשם באצבע המורה ונגרם לו מום.

הנאשם טען כי לאחר שהמתלונן עזב את הדירה אזי הוא – הנאשם – ראה מחלון הדירה את אביו מגיע למקום הארוע ובעקבות כך הוא נתקף תחושת פחד לשלום אביו כיוון שהוא ראה שהמתלונן אחז פטיש בידו.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד, סיים שירות צבאי מלא ולאחר מכן הוא הישתלב בשוק העבודה.

...

לנוכח כל האמור ימוקם עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם.

בהקשר זה אציין כי לא מצאתי להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי צדק הנעוצים בעובדה שהמתלונן לא הועמד לדין על חלקו באירוע.

לנוכח כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס. 5 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא יעבור הנאשם עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע.

המומחה התייחס לחוות הדעת של פטיש ומוסיף שלא מצא כל עדות לחולשה, הגבלת תנועה, עוות וקיצור באצבע השניה ונזק פרמננטי לגידים או לשרירים, ועל כן נכותו הצמיתה של התובע, בגין הצלקת היא בשיעור 5% לפי סעיף 75(1) בין א' ל-ב'.

אפילו ואקבל עדות התובע כי בשל הארוע לא השתלב כמתוכנן במסלול שיועד לו כטכנאי מטוסים, עדיין לאחר סיום השרות הצבאי, יכול היה להשתלב בכל דרך שיבחר על רקע לימודיו והכשרתו ב"עמל".

...

בנסיבות דנן, בשל גילו הצעיר של התובע, אני דוחה את טענת הנתבעים כי יש להשית עליו רשלנות תורמת כלשהיא.

משכך, איננו יכול לטעון כי איננו מסוגל לבצע עבודה זו. אני סבורה כי לטענותיו של התובע אין בסיס.

אני דוחה את טענת אמנון, כי בשל העדרותו הממושכת מהעבודה פוטר.

הפסד הישתכרות לעבר ולעתיד, לרבות אובדן זכויות פנסיה אני דוחה את דרישתו של התובע לפצוי בראש נזק זה, היות וקבעתי כי לנכותו של התובע אין כל השלכה תפקודית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים המפורטים לעיל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ, ובצרוף הוצאות משפט הכוללות עלויות חוות הדעת והפקדון שהופקד לצורך חקירתו של ז'טלני.

הנתבעות הגישו הודעה לצד ג' נגד חברת הנקיון שהיתה אחראית, לטענתן, למתן שירותי הנקיון בסניף הסופרמרקט (להלן: חברת הנקיון) ונגד מבטחתה במועדים הרלוונטים לתאונה, וכן נגד חברת הפירסום שלטענת הנתבעות תלתה בסניף את כרזות הפירסום.

אלו העידו ברהיטות, בלהט ובאריכות רבה כי התובעת היתה אדם פעיל וחרוץ, שלא נתנה למיגבלה כלשהיא להפריע לה. אחותה יפה העידה, כי התובעת הלכה לגן ילדים ולבית ספר רגיל, התגייסה לצבא, עשתה טרונות במחנה 80 והיתה בנח"ל, ולאחר מכן עבדה 47 שנים בטכניון, במסירות ובהשקעה רבה, ואף נטלה עבודה הביתה בעת הצורך (עמ' 15, ש' 31; עמ' 18, ש' 33 ואילך).

ד"ר שי פריימן, מומחה רפואי מטעם הנתבעות, שלל קיומו של קשיון לא נוח בשתי האצבעות וקבע כי לתובעת נכות בשיעור 3.5% באצבע 2, לפי מחצית הנכות על פי תקנה 44(3) לתקנות המל"ל, שעניינה קשיון נוח של אצבע 2; ונכות של 5% באצבע 5 בשל עוות של "אצבע פטיש", לפי תקנה 45(2) לתקנות המל"ל. בגין שורש כף היד לא קבע ד"ר פריימן כל נכות, זאת משום שהתובעת לא נפגעה בשורש כף היד, ומשלא מצא בו כל הגבלה בתנועות.

...

כאמור, אינני מקבלת את הטענה לפיה עקב הפגיעה בשתי אצבעותיה נבצר מהתובעת להמשיך בעיסוקיה כמקודם, לצאת לטיולים, ללכת להצגות ולסרטים, ולהמשיך גם בפעילותה ההתנדבותית עם בני נוער, כפי שעשתה טרם התאונה.

לאור כל האמור לעיל אפסוק לתובעת את נזקיה כדלקמן.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 53,600 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ, החזר האגרה ששולמה והחזר חלקה בעלות חוות הדעת של ד"ר כצבמן, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ועד היום.