מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אפליה של ערבים בכניסה למועדון לילה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובעים, אחים, טוענים בתביעה זו כי הם הופלו על רקע גזע, בהיותם ערבים, כאשר כניסתם למועדון המופעל בידי הנתבעת 1 (להלן: בית המרזח) סורבה, בנגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, התשס"א-2000.
די באמור עד כה – טענה בכתב התביעה בענין סרוב כניסתו של התובע 1 תוך שימוש ברשימה, הכחשת הטענה בידי הנתבעים, העידר זכר של רשימה בתאור מפורט של בדיקת כניסה בכתב ההגנה ובחקירתו הראשית של השומר חוסאם, ואישורו בחקירה נגדית של הטענה בדבר שימוש ברשימה – כדי להעדיף את גרסת התובעים בענין היתנהגות (מעשים וסדר התרחשותם), בה לא נמצאה כל סתירה של ממש (ועל כך בהמשך), על-פני גרסת הנתבעים בענין זה. שימוש ברשימה בידי מאבטח אחר עצם הגעת התובעים וחבריהם לשומר ב"בית המרזח" בלילה הנטען, אינו במחלוקת.
אציין כי אף התרשמתי לחיוב מעדותו של מילאד, אשר הותירה רושם של כנות ותום לב. למילאד עברית ללא מבטא ערבי; הוא מתלבש ומסתרק בסגנון מערבי (לרבות "קוקו" עילי); הוא העיד כי הוא בן ללוחם צד"ל, גדל בקרית שמונה, והעיד במתינות על כך שהארוע מושא התביעה היה הפעם הראשונה שהוא חווה תחושה של הפליה.
...
הגעתי למסקנה כי בגין הפליית התובעים על רקע גזעם, יש לחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 5(ב) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, בסך 33,000 ₪ לכל תובע (ראו והשוו רע"א 7731/13 שוורץ נ' גלינה בר בע"מ (3.11.2014) (להלן: ענין שוורץ), פרשה בה נפסקו פיצויים בסך 35,000 ₪ בגין הפליה לתובע שהוכיח עילה זו; פסק דין משנת 2008, ע"א (חי') 3724/06 קיבוץ רמות מנשה נ' מזרחי (7.1.2008) - פיצויים בסך 50,000 ₪; ע"א (ת"א) 35563-02-12 האגודה לשמירת זכויות הפרט, ע.ר. נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (12.1.2014) – פיצויים בסך 50,000 ₪ לאגודה בגין הפליה; ע"א (י-ם) 5116-11-12 בית הארחה וגן אירועים יד השמונה נ' יעקובוביץ (17.6.2014) – פיצויים בסך 30,000 ₪ לכל תובעת; ע"א (ת"א) 16741-02-15 קיס נ' אקסטרים טנגו הפקות בע"מ (16.4.2016) – פיצויים בסך 30,000 ₪; ע"א (מרכז) 28964-04-14 גגוס בע"מ נ' חגואל (24.6.2014) – הפחתת פיצוי לפיצוי בסך 25,000 ₪; ע"א (חי') 51160-06-11 חי נ' ועד מקומי רמות מנשה (25.1.2012) – פיצוי בסך 20,000 ₪ לכל אירוע הפליה (מספר אירועים); ע"א (מרכז) 39345-07-12 קיי יזמות אומנות הבילוי והפנאי בע"מ נ' שרגא (9.1.2013) – פיצויים בסך 20,000 ₪ לתובע שסורבה כניסתו; פסק דין משנת 2009 ע"א (נצ') 198/09 סרור נ' חברת רזידנט מיוזיק בע"מ (5.11.2019) – פיצויים בסך 15,000 ₪ לכל מערער שם).
בנוסף לפיצוי הנזכר לעיל, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע 2, בגין התקיפה והאיום, סך של 5000 ₪ (השוו את הנסיבות שבהן נפסקו פיצויים בסך 15,000 ₪ בגין תקיפה באירוע סירוב כניסה למועדון – אגרוף שחייב אשפוז, בפסק הדין בבית המשפט המחוזי מושא ענין שוורץ הנזכר לעיל – ע"א (ת"א) 41592-04-12 שוורץ נ' גלינה בר בע"מ (בפירוק/עיכוב הליכים), פס' 23 (16.10.2013).
כן ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעים יחד ולחוד, בגין החזר חלקי של האגרה סך של 1775 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (מתוכו סך של 1762.50 ₪ מיום 20.4.2017 ועד לפרעון בפועל והיתרה מיום 14.2.2018 ועד לפרעון בפועל), ובגין שכר טרחת עורכות דין, סך של 9500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 60,000 ₪ בגין הפליה אסורה בכניסה למועדון לילה, שעילתה מבוססת על חוק איסור אפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, תשס"א -2000.
אולם מן האמור לא עולה, שיש לפטור את הטוען להפליה מן החובה להוכיח את טענתו בראיות טובות, אולי להיפך: דוקא בשל הפסול המוטמע המובנה באפליה, יש להזהר בהטלת הדופי של הפליה באדם או בתאגיד – ועל כן יש מצוה בית המשפט להקפיד בטרם הטלת אות קלון שפוטי של הפליה, ועל בית המשפט לבחון באופן זהיר ומדוקדק, אם אכן הפליה הייתה כאן – או שמא היתנהגות אחרת, מותרת.
קיס בחר שלא להראות את המסרון, ותחת זו השיב כי אין ברשותו מספר הטלפון של היחצ"ן. כפי שציינתי לעיל, איני בטוח כי מלכתחילה יש בבקשה להציג את המסרון תנאי מפלה ביחס לאחרים (וזאת כאשר התרשמתי כי חלק ניכר מהמבלים שהוכנסו למועדון תקשרו במסרונים עם היחצ"נים, וראו ההתייחסות לעיל), אולם מכל מקום, הוכח לטעמי כי קיס התבקש להציג את המסרון לא בשל היותו ערבי (ואעיר, כי כלל אינני משוכנע שהסלקטורית הייתה מודעת לעובדה זו), כי אם בשל היתנהלותו הכללית שעוררה את חשדה של הסלקטורית.
...
לאור האמור, אני סבור כי התנהלותו של קיס לא עמדה בדרישת תום הלב הנצרכת ממי שמעוניין לעסוק באכיפה אזרחית וגרמה, הלכה למעשה, נזק ראייתי לנתבעים.
סופו של דבר התביעה נדחית במלואה.
מאחר שהגשת ההודעה לצד ג' נעשתה בשל מחדלו של התובע להגיש תביעתו נגד צד ג', אני מחייב את התובע לשאת גם בהוצאות הצד השלישי, שלומי ששון בסך 1,500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החלה זו של החוק גם על מקומות בבעלות פרטית, עולה בקנה אחד עם מטרת החוק, כפי שמובאת בסעיף 1: "חוק זה נועד לקדם את השויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות צבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים". התובע מבסס את תביעתו בעיקר על פסק הדין ברע"א 8821/09 פבל פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 16.11.2011) (להלן: עניין פרוז'אנסקי) שם נקבע, במסגרת ערעור שני על פסק דין בתביעה קטנה, כי חוק איסור הפליה חל על מועדונים, ונקבע פיצוי לגבר שכניסתו סורבה מחמת גילו, בעוד שנשים באותו גיל הותרו להכנס כמו במקרה שלפניי.
יש חשיבות לדבר על פראקטיקות רחבות של הפליה בין גברים לנשים לעניין גיל הכניסה ותשלום במועדונים, ותובענה ייצוגית יכולה לידון בבעיית הרוחב, במסגרת הדיון בעילה, כפי שנעשה במקרה זה. לטעמי, כאשר מדובר בפרקטיקה מפלה, על אחת כמה וכמה אם זו נהוגה במקומות רבים, כי התובענה הייצוגית היא הכלי המתאים לטפל בכך.
ראשית, מדובר בקבוצה גדולה ולא מזוהה, הגברים בגילאי 22-18, שכניסתם לפאבים ולמועדונים של הנתבעות נימנעה בסופי שבוע, או שמראש נימנעו מלהגיע בשל מדיניות ההפליה בגיל המינימאלי, וגברים ששלמו מחיר כניסה מלא בערבים בהם נשים היו פטורות מתשלום.
...
סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה שלפניי ונותנת לו תוקף של פסק דין.
הנתבעות ישלמו לתובע המייצג, מתן בכר, גמול בסך 24,500 ₪ ולבא כוחו, עו"ד רועי בכר, שכר טרחה בסך 38,889 ₪ בצירוף מע"מ. הגמול לתובע ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 7 ימים מהיום, ואילו מחצית שכר הטרחה הנוספת תשולם בתוך 30 ימים מהיום, לאחר דיווח הנתבעות על תשלום מלוא הפיצוי לקרן התובענות הייצוגיות.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הלכה היא, כי הגם שהנטל להוכיח שנעשתה הפליה בשל השתייכות אדם לאחת מהקבוצות או בשל מאפיינים על פי אחד הסממנים המנויים בסעיף 3 לחוק מוטל על מי שמבסס את תביעתו על פי החוק, הרי שבשל הקושי להוכיח כי ההפליה אכן נעשתה בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק, נקבעו בסעיף 6 לחוק מספר חזקות, המקילות על הטוען לאפליה לעמוד בנטל זה. כך, מקום שהוכיח התובע אחד מהמעשים המנויים בסעיף 6, קמה חזקת ההפליה האסורה, ועובר הנטל לנתבע לסתור אותה (רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 16.11.2011); בג"ץ 6778/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 358, 368 (2004)).
לא, הוא הוציא ת.ז אני הגעתי עם תעודה והצגתי ולמחמיד לא היה והוא הלך להביא את הת.ז. או רישיון והראה לו מה הוא הביא ת.ז. או רישיון לפי דעתי או רישיון או ת.ז. הוא הציג כרטיס או רישיון או ת.ז אז המאבטח לא סירב את הכניסה בגלל סיבה של הפליה על רקע גזעני שהוא ערבי אלא בגלל שאין לו ת.ז. בפעם הראשונה הוא אמר שהוא רוצה ת.ז. .
בנסיבות אלו, אני נותן אמון ומעדיף את עדותם של התובע ושל חברו כי הכניסה למועדון סורבה, כביכול בנימוק של "ערב סגור", רק לאחר שהתובע הציג תעודה מזהה ולאחר שהמאבטח נוכח בזהותו הערבית של התובע.
...
מסקנתי היא כי לא הוכחה טענת הנתבעת כי כניסת התובע ו/או חברו סורבה בשל התנהגות בעייתית או עבריינית.
לאור מכלול האמור, הגעתי למסקנה כי הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 3 לחוק איסור הפליה וכי היא לא סתרה את החזקה בסעיף 6 לחוק.
הנתבעת תשלם את הפיצוי בתוך 30 יום, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ארוע ההפליה הנטען היתרחש לדברי התובע, בליל שבת שבין ה-8 אפריל 2011 ל-9 אפריל 2011, עת הגיע התובע למועדון "אלנבי 40" שבתל-אביב (להלן – המועדון).
הן הנתבע 2 והן יתר העדים מטעם הנתבעים , העידו בתצהיריהם באופן כוללני על כך שלא נהוגה מדיניות הפליה במועדון, כי אנשים מכל גווני האוכלוסייה נכנסים בשעריו, ואף מועסקים בו אזרחים ממוצא ערבי בתפקידים שונים.
הפליה של אדם בשל מוצאו, כפי המקרה שבפניי, הנה הפליה בוטה, חמורה, ופוגעת קשות בכבודו כאדם.
...
העדה חזרה על גרסתה בחקירתה הנגדית, והיא מקובלת עליי.
לאור האמור, מסקנתי הינה כי לא עלה בידי הנתבעים לסתור את החזקה שאיסור ההפליה הקבוע בסעיף 3 לחוק איסור הפליה הופרה על ידם, ולמצער, כי התובע הוכיח שהופלה בניגוד לסעיף 3 הנ"ל. גובה הפיצוי – באספקלריה של הפרת הזכות לשוויון התובע עותר לפיצוי המקסימלי הקבוע בסעיף 5 לחוק איסור הפליה, שכאמור הינו פיצוי ללא הוכחת נזק, ועומד נכון ליום הגשת התביעה ע"ס 64,101 ₪ (הסכום הנקוב בחוק הינו 50,000 ₪, צמוד למדד מחודש 10/00).
לפיכך, המסקנה הינה כי הנתבעים 2-3 חבים בפיצוי ביחד ולחוד עם הנתבעת 1.
כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט (כולל האגרה) בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 11,700 ₪ (לקחתי בחשבון את ניהול התיק עד תומו ואת הסכם שכה"ט שצורף כנספח ז' לתצהיר התובע).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו